Page 2 - etmol 86
P. 2
העורך :שלמה שבא * to s.
מועצת המערכת :פדופ׳ שלמה סימונסון,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גותי
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
ההפקה :הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד - 14056 .תל־אביב ,61140טלפון 03-5621561
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה 38.-ש׳׳ח
גליון בודד 7. -ש״ח
^ עתוון לתולדות ארrץ ישראל ועם ישראל מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
בן־יהודה ,אוליפנט ,אימבר
הימנונה ,שהפך להימנון המדינה -״התקוה״ .אימבר היה בחוברת זו מופיעים שלושה מאמרים על שלושה אישים
אבי ה״בוהמיינים״ של הארץ ,אבי המשוררים ואנשי הרוח מיוחדים במינם שפעלו בראשית ההתיישבות היהודית
החדשה בארץ־ישראל בשנות השמונים של המאה הקודמת:
והלוחמים לצדק ולתיקון חברתי. אליעזר בן־יהודה ,לורנס אוליפנט ונפתלי הרץ אימבר .כל
חוברת זו מבקשת להעלות את זכרם של שלושה אנשי- איש מהם פעל בשטח אחר ,אבל לשלושתם יש משהו משותף:
בראשית אלו ולספר על פועלם. כל אחד מהם היה ראשון ופותח״שערים בשטחו.
אליעזר בן־יהודה היה האיש אשר הטיף ועשה לחידוש
התוכן הדיבור העברי כלשון חיה ,לשון יום־יום .אחרי מאות שנים
שהעברית שימשה כלשון קודש או לשון ספרים וחליפות
בתש״ן הקרובה יציינו בארץ מאה שנה לחידוש הלשון העברית כלשון מכתבים -הפכה השפה ללשון ככל לשונות העולם ,שבה
דיבור ולשון עם־חי; בעמוד 3מספר ד״ר ראובן סיוון את תולדות חייו נאמרים כל הדברים שאדם אומר בחייו .היה זה מפעל שאין
והישגיו של אליעזר בן־יהודה ,מחיה הלשון • בעמוד 6־ כותבת דומה לו בעולם .בימים אלו אנו מתחילים לחגוג את שנת
שולמית לסקוב על לורנס אוליפנט ,שפעל בימי העליה הראשונה • המאה ל״תחיה הרשמית״ של השפה -יסודו של ועד הלשון
ובעמוד 9כותב נקדימון רוגל על ארבע שנות שהותו בארץ של מחבר
״התקוה״ נפתלי הרץ אימבר ,על תוכניותיו ועל קשריו עם אוליפנט העברית בירושלים בידי בן־יהודה בעזרת משכילי העיר.
ואשתו אליס • ביתניה היתה לשם דבר בעליה־השלישית ,קבוצת לורנס אוליפנט מייצג סוג מיוחד של עושים למען חזרתם של
צעירים חברי השומר־הצעיר ישבו בראש הר הצופה אל עמק הירדן, היהודים לארץ־ישראל :אישים נכבדים לא״יהודים ,בעיקר
סללו דרכים ואת לילותיהם הקדישו לחיבוטי־נפש ,דיונים וויכוחים מאנגליה ,שנתפסו לרעיון הציוני ,ועזרו ליהודים בהתייש
שהגיעו לעתים להתרגשות רבה; אנו יודעים מה קרה באותו מקום בות בארץ בגלל יחסם לתנ״ך ולעם התנ״ך ,יחד עם נסיון
מספר שהקבוצה הוציאה לאור זמן קצר אחר־כך בשם ׳׳קהליתנר׳ ושבו לשילוב התנועה הציונית באינטרסים של הממלכה האנגלית.
הביעו את מחשבותיהם ורגשותיהם בכנות רבה; הסופר נתן ביסטרצקי פעילות זו החלה בעצם בחלק הראשון של המאה ה״ 19והיא
כינס את הדברים .מוקי צור כותב על החבורה ועל הקובץ בעמוד .12 היתה בין הגורמים להצהרת בלפור על־ידי הממשלה
מוקי צור נבחר בימים אלו כמזכיר התנועה הקיבוצית המאוחדת, האנגלית ,שהבטיחה לעזור בהקמת ״בית לאומי״ יהודי
התק״ם ,אבל בעיקרו של דבר הוא חוקר והיסטוריון של תנועות
הפועלים בארץ • דניאל אור מספר על אביו ,ד״ר אליהו אורבך ,שעלה בארץ״ישראל.
מגרמניה ב־ 1909והיה הרופא הראשון בחיפה וגם חוקר תד׳ך חשוב השלישי בחבורת־בראשית זו הוא נפתלי הרץ אימבר -
)עמוד • (14שמואל שמיר מספר על תפילת יום הכיפורים בימי ילדותו המשורר העברי הראשון של הארץ בתקופה החדשה .אימבר
בבית־הכנסת רבי יוחנן בן זכאי בירושלים )עמוד • (17עזרא להד ,חוקר היה משורר נודד ,ללא עול ודאגה ,ולפעמים גם מרבה
התיאטרון היהודי ,על ״הלהקה הוילנאית״ ,תיאטרון שפעל בערי פולין בשתיה .הוא בא לארץ בשנותיה הראשונות של ההתיישבות
בין שתי מלחמות העולם ,בעמוד • 18נתן שור מספר )עמוד (21על החדשה ,עבר ממושבה למושבה ועודד את המתיישבים
מרד הפלחים בשלטון המצרי בארץ בשנות ה־ 30של המאה הקודמת • הבודדים ,שתה מיינות היקבים ,כתב שירים למפעל החדש
וכתב לכבוד בל מושבה ומושבה שיר .היה זה גם משורר
בעמוד אחרון -תעלומת האשה שבציור. שאיכפת לו והוא השתתף במלחמות החברתיות השונות
בארץ .הוא גם שכתב את השיר של התנועה החדשה,
חלש חתימתך על ״עתמול״ לשנת תש״ן
מלא את הפרטים שבטופס החתימה ,צרף דמי המנוי בסך 38.-ש״ח
ושלח ל״עתמול״ -ת.ד ,14056 .תל־אביב 61140
אפשר לשלוח את דמי המנוי בהמחאה או גהמחאת דואר
ולציין את הכתובת למשלוח החוברות,ללא טופס החתימה.
