Page 5 - etmol 86
P. 5
לאחר חצי שנה נישאת ביילה ,המשנה את שמה לחמדה, __■ ־
לבן־יהודה .חמדה לומדת עברית ונעשית לעיתונאית חמדה בן־יהודה
ולסופרת העומדת לימין בעלה ומסייעת לו הרבה בעבודתו
העיתונאית והבלשנית .היא גם מקבלת עליה את עול ״דבר אדבר להתלמידים רק בעברית .בשום לשון אחרת לא
הוצאת המילון הגדול שחיבר אליעזר בן־יהודה וזוכה לפני ישמעו התלמידים מפי ,ובשום לשון אחרת לא אתן לתלמי
מותה )ב״ (1951להוצאת מרביתו )הדפסת המילון בן י״ז דים לדבר לי״ .בכר מסכים ובריהודה מתמנה למורה בשכר
חמישים פראנק לחודש ,בעד שש שעות לימוד ביום ,אולם
הכרכים הושלמה ב :1959-רק חמישה מהם יצאו בחייו(. מפאת מצב״בריאותו הרופף לא יכול בן־יהודה לעמוד
המתיחות בינו לבין מתנגדיו גוברת והולכת ומגיעה
לשיאה בפרשת המלשינות בחנוכה תרנ׳׳ד )סוף .(1893 במשימה הקשה הזאת יותר ממספר חודשים.
בגיליון החג מפרסם חותנו של בן״יהודה ,שנ״ה יונס ,מאמר בן־יהודה מוותר על נתינותו הרוסית ומקבל נתינות
בעניין היום ובו משרבב הוא את המליצה התמימה ״לאסוף תורכית .לא יצאה שנה וביום חמישה־עשר באב תרמ״ב
חיל וללכת קדימה״ .נמצאו מלשינים שתרגמו את המליצה ) ,(1882יום היווסד המושבה הראשונה של היישוב החדש,
הזאת בנוסח :״לאסוף צבא וללכת על המזרח״ ,וכך מסרו ראשון־לציון ,״ובאותו היום בעצמו ,בחדר קטן בפינה
ל״חכם-באשי״ היהודי ,הממונה מטעם הראשות התורכית. חשכה ,קרוב למקום המקדש ,נולד הילד ,שבו היה צריו
זה נבהל ומסר את העניין לפחה הירושלמי .בן״יהודה נעצר להיעשות הניסיון הראשון של תחיית הלשון העברית
ונידון לשנת מאסר )יונס ,מחבר המאמר ,היה נתין רוסי, בדיבור פה ...הילד ,שנועד להיות הראשון לילדי העם,
״מחוסן״( .מתעורר רעש בציבור היהודי בארץ ובעולם, שישוב לדבר בלשון האבות״ ,בן־ציון ,הוא איתמר בן*
והכל מגנים את המלשינות ,שהחשידה את היישוב
במרדנות .לאחר שתדלנות מרובה והודות לנדיבותו של אב״י״.
הבארון רוטשילד בעזרה משפטית ,מזכה בית״הדין לעירעו־ כל זמן שבן־יהודה עובד עם פרומקין ב״חבצלת״ משתדל
הוא להתקרב אל חוגי היהדות הדתית בירושלים ,מגדל את
רים את בן־יהודה ומשחררו ממאסר. זקנו ,שומר שבת ,מניח תפילין ,נזהר במאכלות אסורים
על סף תר״ן ) ,(1889מייסדים שני ״אשכנזים״ )א .בן־ ולובש כיהודי אדוק .אף דבורה אשתו חובשת פאה נכרית
יהודה וחיים הירשנזון( ושני ״ספרדים״)יעקב מאיר ,שהיה לראשה .אבל העמדת פנים זו אינה מאריכה ימים .בן־
אחר־כך רב ראשי וחיים קלמי( את החברה ״שפה ברורה״, יהודה ,השואף ליתר עצמאות ולפחות תלות באחרים ,נפרד
שתכליתה ״לשרש מקרב היהודים יושבי ארץ־ישראל את מפרומקין בתחילת תרמ״ה)סוף (1884ומייסד את השבועון
לשונות העילגים ,הז׳רגון האשכנזי והספרדי ובו׳, ״הצבי״ .שבועון זה משנה את שמו וצורתו כמה פעמים,
המחלקות את לבות המדברים אותם ועושים אותם כמו לו יוצא פעמיים בשבוע בשם ׳האור׳ ,וכן ,שוב ,אחת לשבוע,
היו בני עמים שונים״ .החברה הופכת מהר ל׳׳ועד הלשון בשם ״השקפה״ ,עד שב־ 1908הפך לעיתון יומי ,הראשון
העברית״ ,ואף־על־פי שמוסד זה מפסיק את פעילותו סמוך
לייסודו לשתים־עשרה שנה ,מוסיף הוועד להיחשב המוסד בארץ.
העליון ללשון במשך שנים רבות ,ובשנים הראשונות לקום ב״ 1887נוסע בן־יהודה לרוסיה לאסוף חותמים ל׳הצבי׳
המדינה )ב־ (1953הופך מכוח החוק של מדינת ישראל ותרומות להתחלת הדפסת מילונו .לאחר שהוא חוזר ממסעו
לאקדמיה ללשון העברית .בן־יהודה עומד בראש ועד דרך פאריס ובידיו מספר לא קטן של מנויים ,וכן תמיכה
הלשון עד יום מותו .בעקבות ״שפה ברורה״ נוסדות גם חודשית מהבארון רוטשילד ,משתפר מצבו הכספי של
בגולה אגודות להפצת הדיבור העברי ,תחילה בריכוזי העיתון .דבורה ,אשת בן־יהודה ,מספיקה כבר ללמוד
היהודים הגדולים של רוסיה ומזרח־אירופה ,אחר־כך גם עברית היטב והיא מתמנית למורה לעברית ולדברי׳ימי'
ישראל בבית־הספר על שם אוולינה די רוטשילד .היא
בארצות אחרות. מחברת את החלק הראשון של ״קיצור דברי הימים לבני
בימי מלחמת״העולם הראשונה סובל היישוב העברי ישראל בשבתם על אדמתם״ ,שבן״יהודה מעבדו ומפרסמו
מרדיפותיו של הצורר ג׳מאל פחה .למרות קריאתו של בך
יהודה ליהתים להתעתמן ,כדי שלא יגורשו מן הארץ, אחר כך בשלושה חלקים.
רודפים אותו השלטונות בראותם בו ציוני נלהב .בן־יהודה
יוצא לאמריקה ,ושם עובד הוא בספריות הגדולות להשלמת ביילה נהיית חמדה
מילונו ומפרסם גם כמה חיבורים על הלשון העברית. בכ״ב באלול תרנ׳׳א ) (1891מתה דבורה אשת בן־יהודה
תוצאות מלחמת־העולם הראשונה ממלאות את ליבו של ממחלת השחפת שדבקה בה ,והיא בת 36שנה .בן״יהודה
בן־יהודה שמחה ,ושוב משתלב זיק התקווה שבקרבו. כותב אל אחותה ביילה בת שנ״ה יונס ,מתאר לפניה את
בתשעה באב תרע׳׳ז ) ,(1917חודשים אחדים לפני הצהרת מצבו הקשה ומבקשה לבוא להיות אם לילדיו המיותמים.
בלפור ,כותב בךיהודה )במאמרו ״ארבע הראשונות״,
שנתפרסם ב׳לוח אחיעבר׳ תרע״ח( ומביע ״אמונה שלמה כי
בתוך כל העמים בקוע יבקע שחר הגאולה גם לישראל.
ארץ־ישראל היה תהיה ארץ של ישראל ...ובאין מעצור
התקדם תתקדם תחיית הלשון בפי העם ...ועוד מעט ובאו
אותם הימים הנפלאים שחזינו בחלומנו זה שלושים שנה״.
ב* 1919חוזר בךיהודה לארץ .יחד עם המנהיג הציוני,
מ .אוסישקין ,הוא משפיע ומשכנע את הרברט סמואל,
הנציב״הראשון־ליהודה ,להכריז על הלשון העברית כאחת
משלוש הלשונות הרשמיות בארץ .עוד חלום אחד שלו
עומד להתגשם -אוניברסיטה עברית .הוא מתמנה למזכיר
הוועד המכין שלה .אליעזר בן״יהודה מת בן ,64בליל
שבת ,אור ליום שני של חנוכה תרפ׳׳ג ) ,(1922ונקבר בהר־
הזיתים בירושלים ,מול הר״הבית.
לעיון נוסף :אליעזר בן־יהודה ״ החלום ושברו ,ההדיר ר .סיוון,
הוצאת ספרית ״דורות״ ב״מוסד ביאליק״.
