Page 7 - etmol 86
P. 7
בית אוליפנט במושבה הגרמנית בחיפה יהודים לארצות״הברית להסתגל שם
לעבודת אדמה.
לארץ-ישראל .איסור כזה הוחל כבר בות בארץ־ישראל והדבר חיבל בשמו
הטוב כאשר נטרפו הקלפים. ללבוב הגיעו גם אישים שהעדיפו את
בשנת 1881אבל איש לא נתן את דעתו הרעיון הארצישראלי ,ביניהם הרב
עליו ,גם לא השלטונות התורכים ואילו שמואל מוהליבר ,מאנשי הדת הראשו
הפעם היתה הכוונה רצינית וסיבתה - נים שהצטרפו לחובבי־ציון ,שקיווה
החשש שיש ליהודים יומרות לעצמאות פניה בעתונות לשכנע את אוליפנט לתת מכספי הקרן
להגירת יהודים לארץ־ישראל .נשמעה
לאומית בארץ ישראל. גם הטענה כיצד חסיד ארץ־ישראל כמו
בעודו בלבוב הגיע לעיר אברהם אוליפנט לא נרתע עדיין והאמין כי אוליפנט שולח יהודים לארצות־הברית.
קונסטנטינובסקי ,איש אודיסה וחובב גם על מכשול זה יתגבר .אלא שהוא לא על כך השיב אוליפנט כי קיבל על עצמו
ציון נלהב ,בעל דמיון לא מבוטל ולדעת הביא בחשבון את הביקורת הקשה את השליחות ״לא מאשר נטיתי ידי עם
רבים וטובים גם לא כל כך שפוי בדע שמתח בספרו ״ארץ הגלעד״ על הממ הנדחים לארץ אמריקא כי אם מאשר
תו .קונסטנטינובסקי מצא מהלכים של התורכי .השולטן לא סלח לו על כך ידעתי כי מתים העם מפני הרעב בברא'
לליבו של אוליפנט .היתה בו באוליפנט וכאשר הגיע לקושטא ב 11-במאי די״ .הוא ציין גם ,כי כספי הקרן נועדו
מידה של תמימות שלא עלתה בקנה ,1882התברר לו כי בטחונו ביחסו לעזור להגירה לארצות״הברית .יתר על
אחד עם החריפות והשנינות ,שהצטיין הטוב של השולטן אליו אינו אלא כן ,שני השליחים שבאו עמו ,חברי
בהן כעיתונאי וכדיפלומט .הוא יחד עם אשלייה .בחצר המלכות נחשב לבלתי ״אגודת אחים״ התנגדו בכל תוקף
קונסטנטינובסקי עשו יד אחת בוויכוח רצוי .ואם לא די בכך נדחה גם בגלל להגירת יהודים לארץ ,מאחר שסברו -
שפרץ עם שליחי ״אגודת אחים״ :ארץ פעולות האיבה של אנגליה במצרים כמו ״חברת כל ישראל חברים״ ,כי
ישראל או אמריקה .קונסטנטינובסקי שנערכו באותו זמן .לבסוף נכבשה ארץ־ישראל אינה מסוגלת לקלוט את
הפליטים .תנא דמסייע מצאו בקרל
נטר ,איש ״כל ישראל חברים״ ומייסד
מקוה״ישראל ,ששינה את טעמו ועזר
להגירה לארצות־הברית.
בראיון לעיתונאי השבועון הרוסי
״ראזסוויט״ הודיע אוליפנט ,שעתה הוא
הולך לקושטא להשפיע על השולטן
שיאפשר התיישבות יהודים בארץ״
ישראל והוא מקווה שיצליח ,כי יש לו
עם השליט יחסים טובים מאד .הוא גם
הוסיף ,כי לו אמרו היהודים להתיישב
בארץ־ישראל היו המעצמות וראשיהן
תורמים לעניין מיליונים והוא עצמו היה
גם הוא נותן ״מיליון״ .מיליון זה ,אשר
הדרך שבה הוזכר לא הייתה מחייבת
כלל ,עבר ב׳טלפון שבור׳ גילגולים
רבים עד שהפך להיות הבטחה מאת
אוליפנט שהוא יתרום מיליון להתייש״
אשת אוליפנט -אליס
הציע ״לפנות לעם״ בשאלה במה רצונו מצרים על ידם.
וזאת ןעשה על ידי פירסום פניה בעתו -חרף איסור העליה הגיעו אל אוליפנט
נות שבה יתבקש הציבור היהודי לקושטא משלחות רבות של חברות
לפרסם את דעתו .אוליפנט הסכים למב יהודיות שביקשו להיעזר בו בתוכניו
צע ,השבועון ״המגיד״ נרתם למשימה תיהן להתיישבות בארץ-ישראל .גם
וקונסטנטינובסקי פירסם בעתון זה פליטים הגיעו לבירה וצבאו על דלתו.
ב 22-במאי קריאה ליהודים להודיע קשה היה לו להשיב את פני הכל ריקם
בכתב על רצונם לשוב לארץ האבות .אבל הוא הזהיר שלא להיתפס לאשליות
הגיעו אלפי תשובות ,ביניהן גם מכתבי ולהימנע מלצאת לדרך מרוסיה כל עוד
תודה לאוליפנט על כוונותיו ובקשות לא יתבהרו הדברים .״מפני סיבה
פאליטיקית -כתב בשבועון העברי שימשיך במאמציו.
אוליפנט יצא לקושטא ובדרכו עשה ׳המליץ׳ -אסר השולטן את ההתייש
ברומניה שבה קיבל חיזוק לתוכניותיו :בות בארץ-ישראל .הסיכסוכים הפאלי-
באסיפות המונים ביאסי ובגאלאץ זכה טיקים בעגיפטען ,אשר יתנו לפחד בכל
לאהדה עצומה ואף הוכיחו לו בהוכחות רגע ורגע פן תפרוץ מלחמה ,יעעזו לאי-
חותכות כביכול ,הבטחות לתרומות אפשר לדבר בימים האלה עם השולטן
שלא התממשו ,כי לא יהיה מחסור להשיג ממנו רשיום .נקוה איפוא כי
ישתנה עד מהרה המצב הפאליטיקי וכי בכסף בשעת הצורך.
אבל בהיות אוליפנט בדרך אירע בעזר הגדולים אשר עסקנו בידם לא
הדבר שבלם את התוכנית :הממשלה נתרשל להשיג המטרה היותר טובה.
התורכית הודיעה ב 28-באפריל ,1882לעת עתה אני מיעץ לשום איש למוש
על איסור עליית יהודים ממזרח אירופה ממקומו עד אשר לא יצא דבר בטח״.