Page 3 - etmol 86

‫אליעזרבן־יהודהדינור ‪9‬ה‪ ,‬ננל ענייני החייט וננל‬
‫הוועד למען הלשון‪ ,‬ירושלים ו ו ‪ 9‬ו‬

‫אליעזר בן־יהודה )פרלמן( נולד בכ״א טבת תרי״ח‬ ‫בימים אלו לפני מאה שנה קמה בירושלים החברה ״שפה‬
‫)‪ ,(1858‬בעיירה לושקי שבפלך וילנה‪ .‬אביו‪ ,‬יהודה פרלמן‪,‬‬ ‫ברורה״ ואחריה ועד הלשון העברית‪ ,‬תאריך המסמל את‬
‫היה סוחר ולמדן‪ .‬אמו‪ ,‬ציפורה‪ ,‬אף היא היתה מלומדת‪,‬‬ ‫תחייתה של הלשון העברית וחידושה כלשון דיבור ולשון‬
‫אשת״חיל חרוצה‪ ,‬בת־טובים‪ ,‬ממשפחה מיוחסת ועשירה‪.‬‬
‫האב מת בדמי ימיו‪ ,‬בהשאירו אלמנה צעירה וחמישה‬ ‫עם‪ .‬מייסדה וראשה של תנועה זו היה אליעזר בן־יהודה‪.‬‬
‫יתומים רכים‪ ,‬ובהם אליעזר בן החמש‪ .‬האלמנה הצעירה‬ ‫שתי מטרות הציב בן״יהודה בראשית דרכו‪ :‬להחיות את‬
‫הטילה על עצמה את עול הפרנסה ועמלה לגדל את בניה‪.‬‬ ‫הלשון העברית‪ ,‬בדיבור־פה ובכתב‪ ,‬ולזמן למבקשים‬
‫היא שכרה לאליעזר‪ ,‬שהיה ילד מוכשר‪ ,‬מלמדים טובים‪,‬‬ ‫להחיות את הלשון את אוצרותיה לכל תקופותיה וכן מילים‬
‫ורבים ניבאו שיזכה לשבת על כיסא הרבנות בקהילה‬ ‫חדשות ומחודשות ובהן חידושי״לשון שלו עצמו‪ .‬לכך‬
‫גדולה‪ .‬האם תלתה בבנה תקוות רבות‪ .‬לאחר שנים‪,‬‬ ‫הקדיש בן־יהודה יותר מארבעים שנים מחייו‪ ,‬לכך נתן את‬
‫בהיותה בת שבעים‪ ,‬זכתה לעלות אחריו לארץ־ישראל‪,‬‬ ‫רוחו ואת כוחו‪ ,‬ופעל במלוא ההתלהבות והקנאות‪ ,‬בתנאים‬
‫לחיות במחיצתו את עשר שנותיה האחרונות‪ ,‬ולהיקבר‬
‫קשים‪ ,‬כשמחלה קשה‪ ,‬מחלת השחפת‪ ,‬אוכלת את גופו‪.‬‬
‫בהר״הזיתים בירושלים‪.‬‬ ‫מהפכה גמורה כזו בחייה של לשון אינה יכולה להיות רק‬
‫מעשה של איש אחד‪ .‬מאה שנות ״ההשכלה״ שהקדימו את‬
‫שאלה נכבדה‬ ‫בן־יהודה היו שנות פריחה והרחבת התחומים לספרות‬
‫העברית ובישרו את ״תנועת חיבת ציון״ והציונות‬
‫בהיותו בר״מצווה נשלח אליעזר לפלוצק‪ ,‬לישיבת הרב‬ ‫המדינית‪ .‬התחילה העליה החדשה לארץ והקיבוצים‬
‫יוסי בלויקר‪ .‬בן״יהודה זכר לטובה את ראש הישיבה הזה‪,‬‬ ‫היהודים הקטנים שבארץ‪ ,‬דוברי לשונות שונות ‪ -‬אידית‪,‬‬
‫שהשפיע על מהלך חייו ועשאו ״גם ארץ ישראלי וגם‬ ‫ספאניולית וערבית‪ ,‬היו מחוייבים למצוא דרכי הידברות‬
‫עברי״‪ ,‬בלשונו‪ .‬לאחר זמן התחיל ראש־הישיבה להכניס‬ ‫ביניהם וממילא התחילו לדבר בצורה כלשהי בלשון‬
‫את אליעזר בסוד הדיקדוק העברי ולימדהו את ״צוהר‬ ‫העברית שהיתה בגלות כשבע־עשרה מאות שנים‪ .‬תנאים‬
‫התיבה״ לשלמה זלמן הענא ‪ -‬ספר דיקדוק‪ ,‬שהיה מקובל‬ ‫אלו הבשילו את הצורך בהחייאת הדיבור־העברי המלא‬
‫בתקופת ה״השכלה״‪ .‬בשאיפתו להשכלה עזב אחר כך‬ ‫והיה חסר רק המניע האנושי‪ ,‬המנהיג‪ ,‬וזה בא בדמותו של‬
‫אליעזר את לימודי הקודש והלך לדינאבורג)שנקראה אחר־‬ ‫אליעזר בן־יהודה‪ .‬הוא העלה את הרעיון של החיאת השפה‬
‫כך דווינסק( ללמוד שם בגימנסיה‪ .‬באותו זמן נולד אצלו‬ ‫במקום חיותה‪ ,‬בארץ האבות‪ ,‬ופעל להגשמתו במסירות‬
‫רעיון חידוש הדיבור העברי‪ ,‬יחד עם שיבתו של עם ישראל‬ ‫נפש‪ ,‬כשמעטים מצטרפים אליו‪ .‬הוא היה לבלשן רחב ידיעה‬
‫שהעלה במילונו הגדול רבבות מלים‪ ,‬ומאות״אלפי מראי‬
‫לארץ־ישראל כדי להקים שם ישות לאומית מחדש‪.‬‬ ‫מקום מספרות הלשון העברית בכל הדורות; הוא עצמו‬
‫הוסיף ללשון העברית מילים רבות‪ ,‬יסודיות וחיוניות שאי'‬
‫אפשר לתאר לשון חיה בלעדיהן‪ ,‬וסייע להפוך לשון‬

‫ספרותית ללשון מדוברת כיום בפי עם היושב על אדמתו‪.‬‬