Page 6 - etmol 86

‫האגנלי של חיבת ציון‬

‫לורנס אוליפנט עורר תקוות רבות והיה‬
‫ממעוררי ההתיישבות‪ ,‬אם־כי תוכגיותיו‬

‫לא התקיימו‬

‫מאת שולמית לסקוב‬

‫הנודע‪ .‬בתום האסיפה הוקמה קרן לגליציה‪ ,‬שאליה זרמו פליטי הפרעות‪,‬‬ ‫מאז תורגם התנ״ך לאנגלית והפך‬
‫לסיוע לפליטי רוסיה שנועדה לתמוך כדי לבדוק כיצד לפעול‪.‬‬ ‫לנחלת הבלל בבריטניה‪ ,‬פיתחו האנג­‬
‫בהגירתם לארצות‪-‬הברית בלבד‪ .‬לקרן‬ ‫לים זיקה ליהודים ולארץ־ישראל‪.‬‬
‫נאספו ‪ 108,000‬לירות‪ .‬הקרן בחרה‬ ‫כאשר התחוללו ברוסיה הפרעות בשנים‬
‫קריאה לעשירי אנגליה‬ ‫בוועד ליישום החלטותיה וטבעי הדבר‬ ‫‪ - 1882-1881‬ה׳סופות בנגב׳ ‪-‬‬
‫שלורנס אוליפנט‪ ,‬שכבר עסק בענייני‬ ‫והתעוררה התנועה היהודית הלאומית‬
‫היהודים‪ ,‬ייבחר כאחד מחבריו‪ .‬צורפו‬ ‫לארץ־ישראל‪ ,‬בצד גל הגירה גדול‬
‫אליו שני יהודים‪ ,‬חברי ״אגודת אחים״ מייד עם היבחרו לוועד הקרן קרא‬ ‫לארצות״הברית‪ ,‬מצאה זיקה זו ביטוי‬
‫‪ -‬גוף מקביל באנגליה ל״כל ישראל אוליפנט מעל גליונות ה׳טיימס׳ לעשירי‬ ‫מעשי‪ .‬באותו זמן נוסדו באנגליה‬
‫חברים״ הפאריסאית‪ .‬הוועד נשלח בריטניה לעזור ליהודים ברומניה וברוס­‬ ‫אגודות של נוצרים שפעלו למען שיבת‬
‫יה המבקשים להיאחז בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬ ‫היהודים לארצם וקמו גם אישים‬
‫וזה‪ ,‬כנראה‪ ,‬כרמז לכך שלא נטש‬ ‫עמוד הזיכרון לאליס אוליפנט בכרמל‬ ‫בודדים שעשו להגשמת רעיון זה‪,‬‬

‫לגמרי את תוכניו המקורית‪ .‬בינתיים‬ ‫הבולט ביניהם היה לורנס אוליפנט‪.‬‬
‫נודע לו כי ברוסיה התעוררה תנועה‬ ‫אוליפנט היה דמות ססגונית‪ ,‬סופר‪,‬‬
‫לשיבה לציון ונדלק בו ביתר עוז זיק‬ ‫עתונאי‪ ,‬חבר פרלמנט ודיפלומט‪ .‬הוא‬
‫התוכנית הארצישראלית‪ .‬בדרכו‬ ‫גם סיגל לעצמו תורה נוצרית מיוחדת‬
‫לגליציה עשה בווינה )באפריל ‪(1882‬‬ ‫במינה שלא היה מאומה בינה לבין‬
‫ונפגש עם פרץ סמולנסקין‪ ,‬הסופר‬ ‫המימסד הנוצרי‪ .‬היתה בו נטיה לעמוד‬
‫ועורך הבטאון ״השחר״‪ ,‬ששימש שופר‬ ‫לצידם של נדכאים ונרדפים והוא‬
‫לרעיון ישוב ארץ‪-‬ישראל עוד לפני‬ ‫אישית השתתף בכמה מן ההתקוממויות‬
‫הפרעות‪ .‬ביחד עיינו באפשרות החיא‪-‬‬ ‫הנודעות ביותר בעולם נגד המשטר‬
‫תה של התוכנית להתיישבות בארץ ורק‬ ‫הקיים‪ .‬עם זאת פעל למען קידום עניי­‬
‫בענין אחד היו חלוקים‪ :‬אוליפנט טען‬
‫לחסות בריטית למפעל בארץ‪-‬ישראל‬ ‫ניה של אנגליה‪.‬‬
‫ואילו סמולנסקין מצא כי גישה כזאת‬ ‫מתוך גישה זו עסק בארץ‪-‬ישראל‬
‫עלולה להחשידו שעיקר כוונתו אינה‬ ‫עוד לפני הפרעות‪ .‬ב‪ 1878-‬הגה רעיון‬
‫טובת היהודים אלא האינטרסים של‬ ‫להשיג מאת תורכיה זכיון בארץ‪-‬ישראל‬
‫אנגליה‪.‬‬ ‫כדי שאנגליה תארגן שם התיישבות‬
‫רובם של הפליטים‪ ,‬קרוב לעשרים‬ ‫יהודית בחסות תורכית‪ .‬לשם כך סייר‬
‫אלף מהם‪ ,‬עבר דרך העיר ברודי בפול­‬ ‫בארץ‪-‬ישראל ובעבר הירדן ב‪1879-‬‬
‫ניה ומיעוטם ‪ -‬דרך לבוב‪ ,‬כשפני הכל‬ ‫ומצא שהגלעד מתאים ביותר ליישום‬
‫מועדות לארצות‪-‬הברית‪ .‬אוליפנט‬ ‫התוכנית‪ .‬אבל השולטן התנגד לדבר‬
‫העדיף לפעול בלבוב ולא בברודי‪,‬‬ ‫ולא נותר מאותו רעיון אלא ספרו של‬
‫הואיל ושמעו נודע בקרב היהודים כמי‬ ‫אוליפנט ״ארץ הגלעד״ שהתפרסם‬
‫שעושה למענם והוא חשש שנוכחותו‬ ‫ב‪ 1880-‬ושבו הרחיב המחבר את‬
‫בברודי תגביר את בואם לעיר זו‪ ,‬שבה‬ ‫הדיבור על הזכיון תוך ביקורת קשה על‬
‫נמצאו רוב המהגרים ותנאי החיים שם‬
‫היו קשים מאוד‪.‬‬ ‫הממשל התורכי‪.‬‬
‫בלבוב טיפל באנשים המוכים‬ ‫לאחר הפרעות ביהודי רוסיה התקיי­‬
‫והמיואשים באהבה וברחמים ואשתו‪,‬‬ ‫מה בלונדון ב‪ 1-‬בפברואר ‪ 1882‬אסיפת‬
‫אליס‪ ,‬עזרה על‪-‬ידו‪ .‬לכל אורך הדרך‬ ‫מחאה נגד הרדיפות ברוסיה‪ ,‬בחסות‬
‫היתה שותפתו במעשיו ההומאניטא‪-‬‬ ‫ראש העיר‪ .‬השתתפו בה מראשי‬
‫ריים‪ .‬השניים גם שלחו על חשבונם ‪45‬‬ ‫הציבור היהודי ומן הגדולים שבאנשי‬
‫הרוח באנגליה‪ ,‬יהודים ולא יהודים‪,‬‬
‫בתוכם גם צ׳רלס דארווין‪ ,‬החוקר‬