Page 237 - כשהצבא החליף מדיו
P. 237
הממשל הצבאי
להחזיר את הכפריים הפליטים לכפריהם העזובים [ ]...יש לעשות כל פעולה
אפשרית כדי למנוע תופעה זו מיד בתחילתה‘ 31.בישיבת הממשלה שעלתה בה
לראשונה השאלה ,הסביר בן־גוריון‘ :המפקד הודיע לנו שיש הכרח להוציא את
הערבים היושבים על הספר [ ]...את הידיעות הללו קיבלתי ממפקד החזית ,ואין
לי יסוד שלא להאמין לדבריו‘32.
כבר בחודשים הראשונים לגירושם של אנשי איקרית ובירעם ,החל מאבק
משפטי וציבורי נרחב להשבתם .חברי מפ"ם והמפלגה הקומוניסטית ייצגו את
המאבק בכנסת ,עיתונאים נחלצו לסייע והכפריים עצמם חזרו ועתרו לבית הדין
העליון .אולם התנגדות אנשי הצבא נותרה נחושה בכל השנים הנדונות כאן.
יש לזכור שהחשש שתיפתח חזית גם בגזרה זו ,אם יתחיל ‘הסיבוב השני‘ ,לא
פג .הממשל הצבאי עשה מאמצים להקל על גורלם של הכפריים במקום גלותם
ושמר על כנסיותיהם ועל זכותם של הכמרים לבקר בהם ,אך סירב להחזיר את
הכפריים; הוא לא מנע את השתלטות קיבוץ ברעם ,שהוקם ליד הריסות הכפר,
על אדמות הכפר33.
בספטמבר 1949הוכרזה רצועה ,ברוחב של 10ק"מ מדרום לגבול עם
לבנון ,כ‘אזור מוגן‘ .מתוקף הצהרה זו ,מנע הצבא את כניסתו לאזור של כל
מי שאינו תושב של קבע .מאחר שתושבי איקרית ובירעם לא היו בכפריהם
כאשר הצו הוצא ,נמנעה כניסתם לאזור המוגן .ב־ 31.7.1951קבע בית הדין
הגבוה לצדק שהכפריים זכאים לחזור לבתיהם משום שעד אז לא הוצא נגדם
‘צו יציאה‘ ,ולכן — בהמרצתו של המושל הצבאי של צפון הגליל — הוציא
אלוף יוסף אבידר ,אלוף פיקוד הצפון ,צו כזה רטרואקטיבית .ליתר ביטחון
הרס הצבא בליל חג המולד 1951את בתי איקרית ,והותיר את הכנסייה כזכר
עוון .ב־ 16וב־ 17לינואר הופצץ גם הכפר בירעם (בין השאר מן האוויר)
לעיניהם הכלות של תושביו שהתגודדו בגבעות הסמוכות .גם כאן נותרה
הכנסייה למעצבה.
כידוע לא פסקו המאבק והפולמוס סביב שני הכפרים הללו עד היום.
31הפקודה (ללא תאריך) יצאה ככל הנראה זמן קצר לאחר כיבוש הגליל העליון במבצע חירם,
א"צ.244-922/175 ,
3 2פרוטוקול ישיבת הממשלה ,יח/ש"ט.24.22.1948 ,
33חומר רב על פעילות הממשל הצבאי בקשר לכפרים איקרית ובירעם מצוי בא"צ.194-922/1952 ,
מקרה אופייני :הממשל החזיר לכנסייה את הפעמון שלה ,שאנשי קיבוץ ברעם לקחו ותלו על עץ
במרכז הקיבוץ .ראו שם.
[]235
