Page 234 - כשהצבא החליף מדיו
P. 234
כשהצבא החליף מדיו
על פי כן המתיק בית הדין העליון את עונשו של המושל בטענו‘ :בית הדין
מתפלא ששלטונות גבוהים של הצבא לא נקטו באמצעים נמרצים להסדיר ענייני
השיפוט ,או לפחות להודיע במפורש לנציגים הצבאיים שאסור להם להשתמש
בסמכויות שיפוטיות מאחר שהחוק הקיים במדינה אינו מקנה להם סמכויות
כאלה‘ 17.ב־ 15.3.1951הקים הפרקליט הצבאי הראשי של צה"ל בתי דין צבאיים
בפיקודים; על ידי צעד זה עברה הסמכות והביקורת השיפוטית לידי הפרקליטות
הצבאית ונעשתה בלתי תלויה במנגנון הממשל18.
ביקורת ציבורית
פקודות הקבע החדשות שיפרו את מנהלת הממשל ,אך לא שיפרו את גורל הערבים
הנתונים לשלטונו .במשך תקופה ארוכה היו הערבים נתונים בעוצר לילה ,תחילה
משעה 21.00עד 05.00וכעבור זמן — מהשעה 22.00עד .04.00ב‘משולש‘
נמשך העוצר 14שנה 19.כדי לצאת מתחומי הממשל ,לעבוד מחוץ למקום מגוריו
ולעניינים רבים אחרים ,נדרש האזרח הערבי לקבל רישיונות מיוחדים ולבזבז את
זמנו בתורים ארוכים .אדמות רבות הופקעו מידי בעליהם; תושבי כפרים ,שנדדו
בתקופת המלחמה מביתם למקומות אחרים שנותרו עם תום המלחמה בתחומי
המדינה ,לא הורשו לשוב לבתיהם והוגדרו כ‘נפקדים נוכחים‘20.
במהלך כל שנות החמישים היה קיומו של הממשל הצבאי נתון לביקורת
חריפה מצדדים שונים .מטבע הדברים הרבו חברי הכנסת הערבים להתלונן
על עוולות שחולל לדעתם הממשל 21.המפלגה הקומוניסטית ,שהייתה מפלגה
ערבית־יהודית ,מפ"ם — ששהתה באופוזיציה כל ימי הכנסת הראשונה — ואף
תנועת חרות וחלקים מהמפלגה הליברלית ,הרבו לדון את הממשל לכף חובה.
אפילו איסר הראל ,ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ) באותם ימים ,אמר
לבן־גוריון שהשירות יכול לפקח על האוכלוסייה הערבית גם בלי הממשל ויש
17כל חומר הדיון ופסק הדין מצוי בתיק לשכת הרמטכ"ל ,א"צ .81-68/1955 ,הציטוטים הם
מתיק זה.
18דוח חקירות מצ"ח ,8.3.1951 ,ובעקבותיו פקודת הקמת בתי הדין ,ראו שם.
1 9הפרטים מובאים אצל אוסצקי־לזר ,יחסי הגומלין ,עמ‘ .78
2 0אוסצקי־לזר מביאה פרטים אלה וגרועים מהם מספריהם — בערבית — של צברי ג‘רייס
וחביב קאואקג‘י ,ומספרו בעברית של ברוך גיטליס ,המושל המכוער ,אוגדן ,ירושלים
.1967אוסצקי־לזר ,יחסי הגומלין ,עמ‘ .80-77
2 1בתיק א"צ ,16-1559/1952 ,מצויות הרבה שאילתות שהוגשו לתגובת הרמטכ"ל וכן פניות
של ערבים בקשר למעצרים ואיסורים שונים של המושלים הצבאיים.
[]232