Page 234 - כשהצבא החליף מדיו
P. 234

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫על פי כן המתיק בית הדין העליון את עונשו של המושל בטענו‪‘ :‬בית הדין‬
‫מתפלא ששלטונות גבוהים של הצבא לא נקטו באמצעים נמרצים להסדיר ענייני‬
‫השיפוט‪ ,‬או לפחות להודיע במפורש לנציגים הצבאיים שאסור להם להשתמש‬
‫בסמכויות שיפוטיות מאחר שהחוק הקיים במדינה אינו מקנה להם סמכויות‬
‫כאלה‘‪ 17.‬ב־‪ 15.3.1951‬הקים הפרקליט הצבאי הראשי של צה"ל בתי דין צבאיים‬
‫בפיקודים; על ידי צעד זה עברה הסמכות והביקורת השיפוטית לידי הפרקליטות‬

                              ‫הצבאית ונעשתה בלתי תלויה במנגנון הממשל‪18.‬‬

                                                      ‫ביקורת ציבורית‬

‫פקודות הקבע החדשות שיפרו את מנהלת הממשל‪ ,‬אך לא שיפרו את גורל הערבים‬
‫הנתונים לשלטונו‪ .‬במשך תקופה ארוכה היו הערבים נתונים בעוצר לילה‪ ,‬תחילה‬
‫משעה ‪ 21.00‬עד ‪ 05.00‬וכעבור זמן — מהשעה ‪ 22.00‬עד ‪ .04.00‬ב‘משולש‘‬
‫נמשך העוצר ‪ 14‬שנה‪ 19.‬כדי לצאת מתחומי הממשל‪ ,‬לעבוד מחוץ למקום מגוריו‬
‫ולעניינים רבים אחרים‪ ,‬נדרש האזרח הערבי לקבל רישיונות מיוחדים ולבזבז את‬
‫זמנו בתורים ארוכים‪ .‬אדמות רבות הופקעו מידי בעליהם; תושבי כפרים‪ ,‬שנדדו‬
‫בתקופת המלחמה מביתם למקומות אחרים שנותרו עם תום המלחמה בתחומי‬

                ‫המדינה‪ ,‬לא הורשו לשוב לבתיהם והוגדרו כ‘נפקדים נוכחים‘‪20.‬‬
‫במהלך כל שנות החמישים היה קיומו של הממשל הצבאי נתון לביקורת‬
‫חריפה מצדדים שונים‪ .‬מטבע הדברים הרבו חברי הכנסת הערבים להתלונן‬
‫על עוולות שחולל לדעתם הממשל‪ 21.‬המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬שהייתה מפלגה‬
‫ערבית־יהודית‪ ,‬מפ"ם — ששהתה באופוזיציה כל ימי הכנסת הראשונה — ואף‬
‫תנועת חרות וחלקים מהמפלגה הליברלית‪ ,‬הרבו לדון את הממשל לכף חובה‪.‬‬
‫אפילו איסר הראל‪ ,‬ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ) באותם ימים‪ ,‬אמר‬
‫לבן־גוריון שהשירות יכול לפקח על האוכלוסייה הערבית גם בלי הממשל ויש‬

‫‪ 	17‬כל חומר הדיון ופסק הדין מצוי בתיק לשכת הרמטכ"ל‪ ,‬א"צ‪ .81-68/1955 ,‬הציטוטים הם‬
                                                                                 ‫מתיק זה‪.‬‬

               ‫‪ 	18‬דוח חקירות מצ"ח‪ ,8.3.1951 ,‬ובעקבותיו פקודת הקמת בתי הדין‪ ,‬ראו שם‪.‬‬
                                ‫‪ 1	 9‬הפרטים מובאים אצל אוסצקי־לזר‪ ,‬יחסי הגומלין‪ ,‬עמ‘ ‪.78‬‬

‫‪ 2	 0‬אוסצקי־לזר מביאה פרטים אלה וגרועים מהם מספריהם — בערבית — של צברי ג‘רייס‬
‫וחביב קאואקג‘י‪ ,‬ומספרו בעברית של ברוך גיטליס‪ ,‬המושל המכוער‪ ,‬אוגדן‪ ,‬ירושלים‬

                                           ‫‪ .1967‬אוסצקי־לזר‪ ,‬יחסי הגומלין‪ ,‬עמ‘ ‪.80-77‬‬
‫‪ 2	 1‬בתיק א"צ‪ ,16-1559/1952 ,‬מצויות הרבה שאילתות שהוגשו לתגובת הרמטכ"ל וכן פניות‬

                      ‫של ערבים בקשר למעצרים ואיסורים שונים של המושלים הצבאיים‪.‬‬

                                             ‫[‪]232‬‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239