Page 231 - כשהצבא החליף מדיו
P. 231

‫הממשל הצבאי‬

‫(ואדי ערה) סופחו לישראל‪ ,‬באביב ‪ ,1949‬לפי הסכם שביתת הנשק עם ירדן‪,‬‬
                                          ‫הוטל ממשל צבאי גם באזורים אלה‪8.‬‬

                                    ‫הממשל הצבאי חולק לשלושה אזורים‪:‬‬
‫ממשל צבאי צפון‪ ,‬שכלל את הגליל ובמרכזו העיר נצרת‪ .‬באזור זה חי הרוב‬

                                                ‫המכריע של ערביי המדינה;‬
‫ממשל תיכון‪ ,‬שכלל את הכפרים שסופחו לישראל באזור השרון ובוואדי‬

                                                                      ‫ערה;‬
                          ‫ממשל הנגב‪ ,‬שרוב תושביו הערבים היו בדואים‪9.‬‬
‫ב־‪ 1‬ביולי ‪ 1949‬בוטל הממשל הצבאי בערים יפו‪ ,‬לוד ורמלה ואחר כך גם‬
‫בעכו‪ .‬במהרה הן הפכו לערים מעורבות‪ ,‬ומרבית תושביהן היו יהודים ושוב לא‬
‫היה ניתן לקיים בהן ממשל צבאי‪ .‬הממשל הצבאי בירושלים‪ ,‬שהונהג בעיצומה‬
‫של המלחמה — ללא קשר עם הממשל הצבאי הארצי — בוטל כבר ב־‪.30.1.1949‬‬

                                                       ‫המעמד החוקי‬

‫בממשלת ישראל ובצבא שררה ההנחה כי האוכלוסייה הערבית אינה נאמנה‬
‫למדינה ומהווה סיכון‪ ,‬שהרי רק תמול שלשום היו אנשים אלה פעילים במלחמה‬
‫נגד המדינה‪ .‬כן היה ברור לקברניטי המדינה שלאוכלוסייה זו יש אינטרסים‬
‫משותפים עם הערבים שמעבר לגבול‪ .‬לפי תפיסת השלטון הישראלי‪ ,‬הרי‬
‫ה ִקרבה הפיזית בין יישובי הערבים משני עברי הקו‪ ,‬הרצף העדתי והדתי‪ ,‬השפה‬
‫המשותפת ו ִקרבה משפחתית היוו פוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה‪ ,‬ולכן נדרש‬
‫פיקוח צמוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בחודשים הראשונים לאחר המלחמה רווחה תופעת‬
‫הסתננות של פליטים פלסטינים בחזרה לכפריהם‪ ,‬והממשל הצבאי הופקד על‬
‫מניעת תופעה זו‪ .‬ערב ההפקעה הנרחבת של אדמות נפקדים ואף אדמות כפריים‬

           ‫נוכחים‪ ,‬התעורר גם צורך למנוע את עיבודם בידי בעליהם הקודמים‪.‬‬
‫המעמד החוקי של הממשל הצבאי נשען כאמור על התקנות לשעת חירום‪,‬‬
‫שתיקנו הבריטים בשנת ‪ 1945‬במסגרת ניסיונותיהם לדכא את המרי היהודי‪.‬‬

‫ראו דוח מיום ‪ 8.5.1949‬על קבלת שטח ‘המשולש הקטן‘ מידי הלגיון והכרזה על הממשל‬              ‫‪	8‬‬
                 ‫הצבאי בכפרים ג‘לג‘וליה‪ ,‬טירה‪ ,‬טייבה וקלנסווה‪ ,‬א"צ‪.841-721/1972 ,‬‬        ‫	‪9‬‬

‫לפרטים נוספים ראו ש‘ אוסצקי־לזר‪‘ ,‬הממשל הצבאי כמנגנון שליטה באזרחים הערבים‪:‬‬
‫העשור הראשון‪ ,‘1958-1948 ,‬המזרח החדש‪ ,‬מג (תשס"ב)‪ ,‬עמ‘ ‪( 132-103‬להלן‪ :‬אוסצקי־‬
‫לזר‪ ,‬הממשל כמנגנון שליטה)‪ .‬לסקירה מפורטת על הממשל הצבאי ראו גם אוסצקי־לזר‪,‬‬

                                                              ‫יחסי הגומלין‪ ,‬עמ‘ ‪.109-70‬‬

‫[‪]229‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236