Page 232 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫לרבים מוותיקי המאבק בבריטים ולאישי ציבור מכל צבעי הקשת הפוליטית לא‬
‫הסב העניין נחת‪ ,‬אך באותה עת לא היה בסיס חוקי אחר לעגן בו את הממשל‬
‫הצבאי‪ .‬בדוח על דיוני הוועדה שעסקה בשאלת ‘המעמד החוקי של המושל‬
‫הצבאי‘‪ ,‬נאמר בין השאר‪‘ :‬מאחר שהמסקנה להשתמש בתקנות לשעת חירום‬
‫משנת ‪ 1945‬נתקבלה בהיסוס ובלית ברירה‪ ,‬והואיל והנוכחים אינם מתעלמים‬
‫מהסמכויות הרחבות המוקנות על פי תקנות אלה ואופן השימוש בהם לפני הקמת‬
‫המדינה‪ ,‬וכדי למנוע שימוש לרעה בסמכויות אלה — מוצע להקים ליד הממשל‬
‫הצבאי ועדה מייעצת לקביעת השטחים עליהם יחולו התקנות והגבלות השימוש‬

‫בסמכויות אשר התקנות מקנות למושל הצבאי‘‪10.‬‬
‫על הפרק עלתה שאלת אחריותם הפלילית של המושלים‪ ,‬שפעלו קודם‬
‫שנקשרה פעילותם בתקנות הללו ללא תמיכה חוקית‪ .‬ב־‪ 13.6.1951‬פנה יצחק‬
‫רבין‪ ,‬ראש מחלקת מבצעים‪ ,‬שהיה מופקד גם על ענייני הממשל‪ ,‬אל הפרקליט‬
‫הצבאי הראשי בבקשה לחוקק חוק שיאפשר ‘מחילה לפעולות הממשל הצבאי‬
‫אשר נעשו ללא כל בסיס חוקי כלשהו‘; אך הפרקליט הסביר לרבין שהדבר אינו‬

‫אפשרי והבטיח חיסיון לכל מי שפעל בתום לב‪11.‬‬

‫אי־סדרים‬

‫בחודשים הראשונים שררו בשטחי הממשל תופעות רבות של אי־סדר‪ ,‬פשטה‬
‫בהם גם שחיתות לא מעטה ומושלים צבאיים חרגו לעתים קרובות מסמכויותיהם‪.‬‬
‫לביקורת קשה בציבור ובכנסת וגם בחוגי הממשלה זכתה התערבות המושלים‬
‫במהלך הבחירות לאספה המכוננת‪ ,‬שהערבים כבר קיבלו זכות לבחור לה‬
‫ולהיבחר אליה; מושלים צבאיים ניצלו לעתים קרובות את מעמדם כדי לקדם‬

‫מועמדים ‘רצויים‘‪.‬‬
‫המפלגה הקומוניסטית נחשבה בעיני המושלים כגורם עוין והם הצרו את‬
‫צעדיה בגלוי‪ .‬כך למשל אסר המושל של עכו על הרצאה של הסופר הפלסטיני‬
‫אמיל חביבי‪ ,‬והורה לפזר הפגנה שאורגנה בידי פעילים קומוניסטים; היו אפילו‬
‫מקרים של הגליה ומעצר של מועמדי המפלגה‪ 12.‬ביומנו מספר בן־גוריון שהוא‬

‫‪ 1 0‬א"צ‪.82-68/1955 ,‬‬
‫‪ 1 1‬שני המסמכים מצויים שם‪.‬‬
‫‪ 12‬ראו דוח מושל הגליל המערבי‪ ,28.5.1949 ,‬א"צ‪ .841-721/1972 ,‬התערבות הממשל הצבאי‬
‫בפוליטיקה של המיעוט הערבי לא פסקה גם בשנים הבאות‪ .‬לפרטים ראו אוסצקי־לזר‪,‬‬
‫הממשל כמנגנון שליטה‪ ,‬עמ‘ ‪.7-6‬‬

‫[‪]230‬‬