Page 229 - כשהצבא החליף מדיו
P. 229

‫פרק יח‬

‫הממשל הצבאי‬

                                               ‫הקמת הממשל הצבאי‬

‫שייכותו של הממשל הצבאי לתולדות צה"ל קלושה מבחינות רבות‪ ,‬והנושא שייך‬
‫הרבה יותר לקורותיהם של מוסדות אחרים — כגון משרד הפנים‪ ,‬מערכת המשפט‪,‬‬
‫מוסדות הרכוש הנטוש ומקרקעי המדינה‪ ,‬משרד החינוך ושירות הביטחון הכללי‪.‬‬
‫מספר החיילים שעסקו בממשל הצבאי היה זניח‪ ,‬ונודעה לו השפעה שולית בלבד‬
‫על חיי חיילי צה"ל ומפקדיו‪ ,‬ואפילו על עיסוקיו של המטה הכללי‪ 1.‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬כפי ששרה אוסצקי־לזר מציינת במחקרה המקיף‪‘ :‬בחיי היומיום של מדינת‬
‫ישראל בעשור הראשון נדחקה בעיית המיעוט הערבי לשוליים‪ .‬עבור המדינה‬
‫הייתה בעיית המיעוט הערבי רק אחת ממכלול נושאים מהותיים וחשובים יותר‘‪2.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין להתעלם ממעורבותו העמוקה של צה"ל בתהליכי השליטה במיעוט‬
‫הערבי שנותר בגבולות המדינה עם תום מלחמת העצמאות‪ 3.‬רוב הסדרים שכוננו‬
‫בעניין זה שאבו את תקפותם מן המצב הצבאי שנכפה על הערבים הפלסטינים‬
‫והופעל באמצעות מנגנונים של צה"ל — החל במושלים הצבאיים‪ ,‬בתי הדין של‬
‫הצבא‪ ,‬וכלה באלופי הפיקודים‪ .‬אכן‪ ,‬רוב מצוקותיו של המיעוט הערבי באו להם‬
‫בעטיָם של גורמים אחרים‪ ,‬אך הצבא נתן לגופים אלה את התמיכה החוקית ואת‬

                                                              ‫מסגרות האכיפה‪.‬‬
‫בכל האזורים שנכבשו בידי צה"ל ונותרה בהם אוכלוסייה ערבית‪ ,‬מונה מיד‬

‫לפי דוח ממרס ‪ ,1949‬שירתו בממשל הצבאי בראשית פעולתו רק ‪ 120‬חיילים וקצינים‪.‬‬                ‫‪	1‬‬
‫בן־גוריון מציין ביומנו כי במאי ‪ 1949‬שירתו בממשל הצבאי ‪ 600‬חיילים ו־‪ 200‬אזרחים‬
‫וראו יומן בן־גוריון‪ ,‬רישום מיום ‪ .20.5.1949‬לתיאור גופי שלטון אחרים שהיו מעורבים‬          ‫‪	2‬‬
                                                                                         ‫‪	3‬‬
                              ‫בענייני הערבים ראו אוסצקי־לזר‪ ,‬יחסי גומלין‪ ,‬עמ‘ ‪.69-45‬‬
                                                                   ‫שם‪ ,‬עמ‘ ‪ XIII‬בתקציר‪.‬‬

‫באפריל ‪ 1949‬נספרו ‪ 156,000‬תושבים לא־יהודים החיים במדינת ישראל (‪ 14‬אחוזים מכלל‬
‫אוכלוסיית המדינה)‪ ,‬רובם ערבים מוסלמים ומיעוטם ערבים נוצרים‪ ,‬דרוזים וצ‘רקסים‪.‬‬

                            ‫המונח ‘פלסטינים‘ נעשה רווח רק לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫[‪]227‬‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234