Page 23 - ETMOL_111
P. 23
ה־ 16וראשיתה של המאה ה־.17 טחנת־קמח בגליל כפות )עד כדי (40ואז אחוז הנצילות
התקרב ל״ 70אחוז.
גלגלי המים ,הן האופקיים והן האנ וחיפשו תחבולות להביאם לעירם; אלא
כיים ,התפשטו באירופה מאז ימי־ שבימים ההם ניתן היה להעביר מים מאז המאה הרביעית ,ובתהליך
הביניים ,וזכו לשיכלולים רבים בתע רק בכבידה ולא בשאיבה .אולם מסת מואץ במאה החמישית ,נוצרו אפש
שייה המודרנית החל מהמאה ה־.18 בר כי תוך ניסויים שונים הגיעו הקד רויות לניצול מרבי של כוח המים,
הגלגלים האנכיים הגדולים פעלו על מונים גם ל׳׳כליאת״ מעיינות ארטזיים, שלא ניתן היה כמעט להגדילו עד
נהרות אירופה ,שהם שופעים וזורמים שמקור מימיהם התת-קרקעי היה גבוה להנהגת גלגלי ברזל רבי־כפות
לרוב במישור .הגלגלים האופקיים, בהרבה ממקום יציאתם על-פני השטח. ומחועזקים במחצית השנייה של המאה
לעומת זאת ,התפשטו בהרי אירופה במקרה כזה נסגרו הנביעות בחומות הקודמת .יתר על כן ,נמצאו דרכים
ונשארו לרוב בצורתם הפרימיטיבית אבן ,בך שהמים עלו וניתן היה להעבי לנצל אותם המים ,לא על־ידי החזרתם
כבשלב הראשון והשני בארץ .רק רם בתעלה עד למול האי של צור, לאפיק והטייתם מחדש ,אלא עלT -י
באזורים הקרובים לארצנו ,באר ובאמת־אבן בנויה על פני הים משכו הזרמתם ישירות ממיתקן למיתקן,
צות מזרח הים־התיכון ,אימצו את את המים עד העיר .אותו מלך אשורי באופן שיצרו עם אפיק הנחל צורת
הגלגל האופקי בצורתו המתקדמת, התפאר בכתובתו כי ״ח תף׳ את הנהר, ׳אשדה׳ ,הכל לפי המיבנה הטופוגראפי.
כלומר בצמ Tות לארובה .מאז הכיבוש )כלומר ,התעלה( ,המביא מים לצור, לעיתים הגיעו בדרך זו להקמת ם Tרת
הערבי פשט השימוש בהם הרחק מער טחנות בצורת מיבנה ׳רב קומתי׳ של
בה והגיע עד לספרד .בשפה הערבית עד שהעיר הנידונה לצמא נכנעה. ארובות )עד שלוש( זו מתחת לזו ,כל
השתמרו הרבה מונחים עבריים הקשו לאחר מכן נעשו נסיונות רבים מאוד ארובה בגובה 8־ 10מטרים לכל
רים בשימוש בכוח המים .וגם בספרד לאלתר פתרונות כאלה גם במקומות
אחרים .ברם רק במקרים יחידים היותר.
נשמר ״ארובה״ עד ימינו. הצליחו לגלות שחלק קטן מן המבועים פיתוחו של גלגל המים הראשון
גלגל המים האופקי הגיע גם לאמרי בארץ שייכים לאותו טיפוס של מעיי היווה ראשיתה של המהפכה בפיתוח
קה ,ובזמן קדחת־הזהב ,במאה הקוד נות ארטזיים כמו אלה שבראש־העין המנוע הראשון של האנוקזות ,ואילו
מת בקליפורניה הוא אף שוכלל בהת של צור .פתרון זה של העברת מים השימוש בארובה היה סיומה של מהפ
אם להישגי הטכניקה המודרנית ונהפך למרחקים ,או ניצול כוחם עלT -י הגב כה זו ,עד לפיתוחן של טורבינות מים
למה שמכונה כיום טורבינת פלטון הת מי מעיינות ארטזיים ,נשאר מודרניות ,שבאו לאחר המהפכה התע
רבת האפשרויות .במרוצת הזמן הוא שייתית באירופה ,על רקע חיפוש
נהיה למרכיב יסודי של טורבינות מים ״סודר׳ הבלבדי של מרחבנו. אנרגיה חלופית ואף עודפת לזו שניתן
אחרות ,שאת פוטנציאל הכוח שלהן טחינה היתה אמנם תהליך הייצור
הניתן למימוש אין יכולים להדביק גם הראשון והעיקרי לניצול כוח המים להפיק ממכונות קיטור.
מכונות קיטור ,טורבינות קיטור והמ־ באמצעות גלגל ,אבל לא התהליך
היח .Tכבר הוזכר לעיל שבצפון שלב קודם?
נועים החדישים ביותר. סוריה השתמשו בגלגלים אנכיים
ארצנו תרמה ,איפוא ,לא רק לקידו לשאיבת מים ,ובממדים קטנים עשו השלב הרביעי בהתפתחותו של
מו הרוחני של המין האנושי ,אלא גם זאת גם בארץ .כמו־כן השתמשו גלגל המים בארצנו קדם אולי לארו
לקידומו הטכנולוגי ,וגלגל מים הוא בארצנו בכוח המים עוד בתקופה בה ,או נכון יותר אפעזר שהיה הגורם
הביזאנטית בטחנות עיבוד סוכר, להתקנתה .המדובר בתופעה טכנולד
הוכחה לכך. לריסוק קני הסוכר .מאוחר יותר ,וזאת גית ייחודית של ניצול כוח המים ,שלא
כבר לאחר ימי-הביניים ,השתמשו הרחיקה לכת מחוץ למרחב הגיאוגרא־
לעיון נוסף :כיצד הומצא ופותח בארץ בכוח המים להפקה משנית של שמך פי של הארץ; הכוונה לבריכות הרמה.
המנוע הראשון של האנושות -גלגל זית מגפת ולבטישת אריגים בתעשיית בשם זה נכנה בריכות אבן חזקות
המים ,ש .אביצור .מתוך ״אדם ואדמה אריגי-הצמר י של יהודי צפת במאה אשר הוקמו מעל מעיינות ,שמקור
בארץ ישראל הקדומה״ ,בהוצאת יד נביעתם התת-קרקעית בעורקים
הנמצאים במיפלם גבוה יותר ממקום
בךצבי. נביעתם על פני השטח .לפי חוק הכלים
השלובים שאותו טרם ״גילר׳ בימים
עברו ,הגם שהצליחו ליישמו לפי
ניסיון מעשי ,נהגו להקיף את מקום
הנביעה בחומת אבן כדי שמיפלם המים
יעלה עד לגובה הנדרש וכדי להשתמש
בהם לצורך כלשהו .את ה Tיעה הרא
שונה על בך מוצאים בתיאור על מסע
מלחמה אשורי לכיבוקזה של צור
במאה השמינית לפני הספירה .העיר
שכנה על אי במרחק מאות אחדות של
מטרים מהיבשת .לא היו לה מקורות
מים משלה ,אבל במרחק של כ־ 6ק״מ
דרומית ממנה היו מעיינות ראש־העין
המפורסמים .ברם ,הם נבעו ממיפלם
הנמוך ממיפלסו של האי שעליו שכנה
העיר .שליטי העיר ותושביה הביטו
בעיניים חומדות בפלגי המעיינות,
נ2