Page 20 - ETMOL_111
P. 20
רק על אלמנטים טפלים של הציונות, שאיפותינו הומוגינית ,לכל הפחות הרמונית ,של
ולא על עיקרה :התיישבות המוני תושבי הארץ״ .אחריו מופיע קטע
יהודים בארץ-ישראל .עד כאן מגיע :וםי׳ן מ א מ ר י ם מתוך ״אלטנוילנד״ של הרצל ,מאמר
רצוני לברית שלום ,מבלי כל מרכאות, של אחד״העם על ״הדיקלוראציא״,
עם האוכלוסין הערבים בארץ .ואם יש הוצאת .ברית שלום׳ היא הצהרת״בלפור ,ומאמרו של ד״ר
יצחק אפשטיין ״שאלה נעלמה״ .אפ
מרחיקי לכת ,דרכי לא דרכיהם״. ירושרש תרפ״ו שטיין ,סופר ובלשן ,היה מחלוצי החי
נוך העברי החדש ,וכתב ספרים בנוש
חידוש זעיר אך משמעותי מצוי ״שאיפותינו״ ,עיתון ברית־שלום
בחוברת ג׳ :תוכן העניינים מופיע אי פדגוגיה ,פסיכולוגיה ולשון.
בפתח הירחון גם בערבית וכן מתגלה נותיה של ״ברית שלום״ ואת מטרות מאמרו של אפשטיין שהתפרסם קודם
שם האחראי לחוברת א .שלום -אולי הירחון .״הגיעה השעה ליצור כלי ב״השילוח״ בשנת ,1907העלה את
מבטא חדשי ,המוקדש לברורים בשא השאלה הערבית על סדר-היום הציוני.
פסיבדונים של אחד העורכים. לה הערבית ,שהיא כל-כך חשובה ״בין השאלות הקשות ,הקשורות
בחוברת ד׳)סיון תרצ׳׳א ,(1931 - לבנין הארץ״ -כותבת המערכת ברעיון תחית עמנו על אדמתו ,יש
כשנתיים לאחר הטבח בחברון ,מספר ומוסיפה -״׳שאיפותינו׳ תהיה במה שאלה אחת ,שהיא שקולה כנגד כולן:
״שאיפותינו״ כי ״בערב חג השבועות חפשית לכל אלה ,הרוצים לעסוק שאלת יחוסנו אל הערבים .שאלה זו,
הביא החכם חיים בג׳איו מירושלים ברצינות ,מאיזה השקפה שהיא ,בפת שבפתרונה הנכון תלויה תקומת
לחברון שני ספרי תורה ,לצרכי רון הניגודים היהודים-הערבים בדרך תקותנו הלאומית ,לא נשכחה ,אלא
תפילת החג .בשעה שהכניסו את ספרי שלום ...עלינו לנסות כאן ,ברגש אך נעלמה כליל מן הציונים ובצורתה
התורה לאחד הבתים באו כ 12-־14 בלי רגשנות ,להביא שאלה אשר עד האמתית אין לה כמעט זכר בספרות
ערבים ,בהם כמה מן הנכבדים ,נשקו כה הרעילה את חיינו המדיניים ,לידי תנועתנו״ -כותב אפשטיין ,וממשיך:
פתרון עיוני ומעשי ...נקוה שירחון ״שיטתנו ברכישת קרקעות צריכה
את הספרים ,התוודו וביקשו סליחה מן זה ,אשר את חוברתו הראשונה הננו להיות אך תוצאה ישרה מיחוסנו אל
היהודים על כל מה שקרה בחברון״. מוסרים לקהל ,יעזור להסיר את המכ העם הערבי בכלל .העיקרים ,שעל
שולים על דרך ההבנה ההדדית בין פיהם עלינו לפעול את פעולותינו
דוגמה ליחס השלילי שבו נתקלה כשאנו באים להתנחל בקרב העם הזה
״ברית שלום״ מובאת בחוברת ט׳. יהודים וערבים בארץ ישראל״. ובקרבתו ,הם :א .העם העברי ,הראש
המערכת מספרת ,כי ״בין מאות גם החוברות הבאות נפתחות ב׳׳דבר וראשון לכל העמים בתורת הצדק
מערכת״ ארוך ומפורט ,ואל המאמרים והמשפט ,השויון המוחלט והאחוה
הועדים ,מושבים ,ארגונים והסתד הרגילים מתוספים מכתבים למערכת, האנושית ,מכבד לא רק את הזכיות
רויות המקבלים את ירחוננו ,נמצא גם ביניהם מכתבים המביעים השקפות האישיות של כל אדם ,אלא גם את
הועד של המושבה רחובות .זה האחרון שונות מהשקפתה של ״ברית שלום״. הזכיות הלאומיות של כל אומה ושבט.
מצא לנחוץ להחזיר למערכת חוברת כך מתלונן על הערבים כותב אלמוני: ב .עם ישראל השואף לתחיה הוא אח
אחת ולכתוב על המעטפה כדלקמן: ״הם האמינו בכח הסיף ,וקוו שבמחי לדעה ולפעולה לכל העמים המתעור
׳אין לועד רחובות כל צורך בשאיפו- יד אחת יעלו את הגרזן על שאיפת רים לחיים ,מתיחס באהבה וברצון אל
תיכם׳ .קבלו חזרה״ .והמערכת מוסי ישראל לשוב לארצו״ .וכותב אחר, שאיפותיהם ומפתח בקרבם ,בבואו
פה הערה עוקצנית ,על ועד המושבה מיכאל אסף ,טוען ש׳׳התנועה הערבית עמהם במגע ,את ההכרה הלאומית
שהעסיקה הרבה מאוד פועלים ערבים: תכביד על הגשמת מפעלנו ,אבל לא
״נדמה לנו שדוקא לועד זה יש ויש תוכל למנוע בעד ההגשמה ,אם הציו שלהם״.
צורך להתענין בשאלה היהודית- נים יוחדרו בהכרה ,כי לתנועה הזאת לקראת סיום כותב אפשטיין בנימה
יש אותה זכות קיום והתפתחות ,כמו פטרונית ,המצוייה לעיתים גם אצל
ערבית״. לתנועה הלאומית שלנו ,והגורל ההיס מחברים אחרים :״לא ליהד את הער
״שאיפותינו״ המשיך להופיע מדי טורי הטיל על שתי התנועות להתחבר בים מגמתנו ,אלא להתקינם לחיים
חודש ואל הכותבים הקבועים הצטרפו ולהתאחד בהמשך הימים״ .אסף קובע: יותר שלמים ,לנמסם ,לפתחם ,להוצי
מפעם לפעם שמות חדשים .החוברת ״לוותר למען השלום הזה אנו יכולים אם מצרות-מבטם ,כדי שיוכלו להיות
האחרונה ,חוברת י״ב ,יצאה-לאור לנו ברבות הימים לבעלי-ברית נאמ
באדר-ניסן תרצ׳׳ג ) ,(1933וכמו
בכתבי-עת אחרים אין כל סימן לכך נים ,לרעים ולאחים״.
קובץ-המאמרים השני הופיע בשנת
שזו תהא החוברת האחרונה. תרפ״ח ) (1928והכיל בעיקר מאמרים
לאחר סגירתו של ׳שאיפותינו״ בשאלת ״המועצה הנבחרת״ שעמדה
הוציאה ״ברית שלום״ בטאונים על הפרק באותם ימים .המחברים היו
אחרים :״בעיות הזמן״ ,שבועון שהו שוב ר׳ בנימין ,ד״ר לוריא ,חיים
פיע בשנים ,1948-1941״בעיות״,
ירחון שיצא-לאור בשנים ,1949-1944 קלווריסקי ,ש.ה .ברגמן ואחרים.
ו׳׳נר״ ,דו-ירחון בעריכת ר׳ בנימין
שהופיע בשנותיה הראשונות של הופעה סדירה
המדינה ) (1951-1950ובו תקף ר׳
בנימין בחריפות את מדיניות הממשלה באדר א׳ תרצ״א ) (1931עובר
׳שאיפותינו״ להופעה סדירה כירחון.
בשאלה הערבית. חוברת א׳ של כרך ב׳ נפתחת ב״דבר
״ברית שלום״ עצמה חדלה להת המערכת״ המפרט בהרחבה את עקרו-
קיים באמצע שנות-השלושים ,אך
אחדים ממנהיגיה ניסו להקים במקומה
תנועות בעלות מטרות דומות :״אגודת
קדמה מזרחה״ ,״ליגה להתקרבות
יהודית ערבית״ ו״איחוד״ ,אולם אלו
לא האריכו ימים וירדו אף הן מן הבמה
הציבורית.
20
