Page 20 - ETMOL_111
P. 20

‫רק על אלמנטים טפלים של הציונות‪,‬‬            ‫שאיפותינו‬                                 ‫הומוגינית‪ ,‬לכל הפחות הרמונית‪ ,‬של‬
‫ולא על עיקרה‪ :‬התיישבות המוני‬                                                         ‫תושבי הארץ״‪ .‬אחריו מופיע קטע‬
‫יהודים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬עד כאן מגיע‬                 ‫‪:‬וםי׳ן מ א מ ר י ם‬                    ‫מתוך ״אלטנוילנד״ של הרצל‪ ,‬מאמר‬
‫רצוני לברית שלום‪ ,‬מבלי כל מרכאות‪,‬‬                                                    ‫של אחד״העם על ״הדיקלוראציא״‪,‬‬
‫עם האוכלוסין הערבים בארץ‪ .‬ואם יש‬                      ‫הוצאת ‪.‬ברית שלום׳‬              ‫היא הצהרת״בלפור‪ ,‬ומאמרו של ד״ר‬
                                                                                     ‫יצחק אפשטיין ״שאלה נעלמה״‪ .‬אפ­‬
      ‫מרחיקי לכת‪ ,‬דרכי לא דרכיהם״‪.‬‬                             ‫ירושרש תרפ״ו‬          ‫שטיין‪ ,‬סופר ובלשן‪ ,‬היה מחלוצי החי­‬
                                                                                     ‫נוך העברי החדש‪ ,‬וכתב ספרים בנוש­‬
‫חידוש זעיר אך משמעותי מצוי‬                             ‫״שאיפותינו״‪ ,‬עיתון ברית־שלום‬
‫בחוברת ג׳‪ :‬תוכן העניינים מופיע‬                                                               ‫אי פדגוגיה‪ ,‬פסיכולוגיה ולשון‪.‬‬
‫בפתח הירחון גם בערבית וכן מתגלה‬          ‫נותיה של ״ברית שלום״ ואת מטרות‬              ‫מאמרו של אפשטיין שהתפרסם קודם‬
‫שם האחראי לחוברת א‪ .‬שלום ‪ -‬אולי‬          ‫הירחון‪ .‬״הגיעה השעה ליצור כלי‬               ‫ב״השילוח״ בשנת ‪ ,1907‬העלה את‬
                                         ‫מבטא חדשי‪ ,‬המוקדש לברורים בשא­‬              ‫השאלה הערבית על סדר‪-‬היום הציוני‪.‬‬
          ‫פסיבדונים של אחד העורכים‪.‬‬      ‫לה הערבית‪ ,‬שהיא כל‪-‬כך חשובה‬                 ‫״בין השאלות הקשות‪ ,‬הקשורות‬
‫בחוברת ד׳)סיון תרצ׳׳א ‪,(1931 -‬‬           ‫לבנין הארץ״ ‪ -‬כותבת המערכת‬                  ‫ברעיון תחית עמנו על אדמתו‪ ,‬יש‬
‫כשנתיים לאחר הטבח בחברון‪ ,‬מספר‬           ‫ומוסיפה ‪ -‬״׳שאיפותינו׳ תהיה במה‬             ‫שאלה אחת‪ ,‬שהיא שקולה כנגד כולן‪:‬‬
‫״שאיפותינו״ כי ״בערב חג השבועות‬          ‫חפשית לכל אלה‪ ,‬הרוצים לעסוק‬                 ‫שאלת יחוסנו אל הערבים‪ .‬שאלה זו‪,‬‬
‫הביא החכם חיים בג׳איו מירושלים‬           ‫ברצינות‪ ,‬מאיזה השקפה שהיא‪ ,‬בפת­‬             ‫שבפתרונה הנכון תלויה תקומת‬
‫לחברון שני ספרי תורה‪ ,‬לצרכי‬              ‫רון הניגודים היהודים‪-‬הערבים בדרך‬            ‫תקותנו הלאומית‪ ,‬לא נשכחה‪ ,‬אלא‬
‫תפילת החג‪ .‬בשעה שהכניסו את ספרי‬          ‫שלום‪ ...‬עלינו לנסות כאן‪ ,‬ברגש אך‬            ‫נעלמה כליל מן הציונים ובצורתה‬
‫התורה לאחד הבתים באו כ‪ 12-‬־‪14‬‬            ‫בלי רגשנות‪ ,‬להביא שאלה אשר עד‬               ‫האמתית אין לה כמעט זכר בספרות‬
‫ערבים‪ ,‬בהם כמה מן הנכבדים‪ ,‬נשקו‬          ‫כה הרעילה את חיינו המדיניים‪ ,‬לידי‬           ‫תנועתנו״ ‪ -‬כותב אפשטיין‪ ,‬וממשיך‪:‬‬
                                         ‫פתרון עיוני ומעשי‪ ...‬נקוה שירחון‬            ‫״שיטתנו ברכישת קרקעות צריכה‬
‫את הספרים‪ ,‬התוודו וביקשו סליחה מן‬        ‫זה‪ ,‬אשר את חוברתו הראשונה הננו‬              ‫להיות אך תוצאה ישרה מיחוסנו אל‬
   ‫היהודים על כל מה שקרה בחברון״‪.‬‬        ‫מוסרים לקהל‪ ,‬יעזור להסיר את המכ­‬            ‫העם הערבי בכלל‪ .‬העיקרים‪ ,‬שעל‬
                                         ‫שולים על דרך ההבנה ההדדית בין‬               ‫פיהם עלינו לפעול את פעולותינו‬
‫דוגמה ליחס השלילי שבו נתקלה‬                                                          ‫כשאנו באים להתנחל בקרב העם הזה‬
‫״ברית שלום״ מובאת בחוברת ט׳‪.‬‬                     ‫יהודים וערבים בארץ ישראל״‪.‬‬          ‫ובקרבתו‪ ,‬הם‪ :‬א‪ .‬העם העברי‪ ,‬הראש‬
‫המערכת מספרת‪ ,‬כי ״בין מאות‬               ‫גם החוברות הבאות נפתחות ב׳׳דבר‬              ‫וראשון לכל העמים בתורת הצדק‬
                                         ‫מערכת״ ארוך ומפורט‪ ,‬ואל המאמרים‬             ‫והמשפט‪ ,‬השויון המוחלט והאחוה‬
‫הועדים‪ ,‬מושבים‪ ,‬ארגונים והסתד­‬           ‫הרגילים מתוספים מכתבים למערכת‪,‬‬              ‫האנושית‪ ,‬מכבד לא רק את הזכיות‬
‫רויות המקבלים את ירחוננו‪ ,‬נמצא גם‬        ‫ביניהם מכתבים המביעים השקפות‬                ‫האישיות של כל אדם‪ ,‬אלא גם את‬
‫הועד של המושבה רחובות‪ .‬זה האחרון‬         ‫שונות מהשקפתה של ״ברית שלום״‪.‬‬               ‫הזכיות הלאומיות של כל אומה ושבט‪.‬‬
‫מצא לנחוץ להחזיר למערכת חוברת‬            ‫כך מתלונן על הערבים כותב אלמוני‪:‬‬            ‫ב‪ .‬עם ישראל השואף לתחיה הוא אח‬
‫אחת ולכתוב על המעטפה כדלקמן‪:‬‬             ‫״הם האמינו בכח הסיף‪ ,‬וקוו שבמחי‬             ‫לדעה ולפעולה לכל העמים המתעור­‬
‫׳אין לועד רחובות כל צורך בשאיפו‪-‬‬         ‫יד אחת יעלו את הגרזן על שאיפת‬               ‫רים לחיים‪ ,‬מתיחס באהבה וברצון אל‬
‫תיכם׳‪ .‬קבלו חזרה״‪ .‬והמערכת מוסי­‬         ‫ישראל לשוב לארצו״‪ .‬וכותב אחר‪,‬‬               ‫שאיפותיהם ומפתח בקרבם‪ ,‬בבואו‬
‫פה הערה עוקצנית‪ ,‬על ועד המושבה‬           ‫מיכאל אסף‪ ,‬טוען ש׳׳התנועה הערבית‬            ‫עמהם במגע‪ ,‬את ההכרה הלאומית‬
‫שהעסיקה הרבה מאוד פועלים ערבים‪:‬‬          ‫תכביד על הגשמת מפעלנו‪ ,‬אבל לא‬
‫״נדמה לנו שדוקא לועד זה יש ויש‬           ‫תוכל למנוע בעד ההגשמה‪ ,‬אם הציו­‬                                              ‫שלהם״‪.‬‬
‫צורך להתענין בשאלה היהודית‪-‬‬              ‫נים יוחדרו בהכרה‪ ,‬כי לתנועה הזאת‬            ‫לקראת סיום כותב אפשטיין בנימה‬
                                         ‫יש אותה זכות קיום והתפתחות‪ ,‬כמו‬             ‫פטרונית‪ ,‬המצוייה לעיתים גם אצל‬
                               ‫ערבית״‪.‬‬   ‫לתנועה הלאומית שלנו‪ ,‬והגורל ההיס­‬           ‫מחברים אחרים‪ :‬״לא ליהד את הער­‬
‫״שאיפותינו״ המשיך להופיע מדי‬             ‫טורי הטיל על שתי התנועות להתחבר‬             ‫בים מגמתנו‪ ,‬אלא להתקינם לחיים‬
‫חודש ואל הכותבים הקבועים הצטרפו‬          ‫ולהתאחד בהמשך הימים״‪ .‬אסף קובע‪:‬‬             ‫יותר שלמים‪ ,‬לנמסם‪ ,‬לפתחם‪ ,‬להוצי­‬
‫מפעם לפעם שמות חדשים‪ .‬החוברת‬             ‫״לוותר למען השלום הזה אנו יכולים‬            ‫אם מצרות‪-‬מבטם‪ ,‬כדי שיוכלו להיות‬
‫האחרונה‪ ,‬חוברת י״ב‪ ,‬יצאה‪-‬לאור‬                                                        ‫לנו ברבות הימים לבעלי‪-‬ברית נאמ­‬
‫באדר‪-‬ניסן תרצ׳׳ג )‪ ,(1933‬וכמו‬
‫בכתבי‪-‬עת אחרים אין כל סימן לכך‬                                                                          ‫נים‪ ,‬לרעים ולאחים״‪.‬‬
                                                                                     ‫קובץ‪-‬המאמרים השני הופיע בשנת‬
          ‫שזו תהא החוברת האחרונה‪.‬‬                                                    ‫תרפ״ח )‪ (1928‬והכיל בעיקר מאמרים‬
‫לאחר סגירתו של ׳שאיפותינו״‬                                                           ‫בשאלת ״המועצה הנבחרת״ שעמדה‬
‫הוציאה ״ברית שלום״ בטאונים‬                                                           ‫על הפרק באותם ימים‪ .‬המחברים היו‬
‫אחרים‪ :‬״בעיות הזמן״‪ ,‬שבועון שהו­‬                                                     ‫שוב ר׳ בנימין‪ ,‬ד״ר לוריא‪ ,‬חיים‬
‫פיע בשנים ‪ ,1948-1941‬״בעיות״‪,‬‬
‫ירחון שיצא‪-‬לאור בשנים ‪,1949-1944‬‬                                                           ‫קלווריסקי‪ ,‬ש‪.‬ה‪ .‬ברגמן ואחרים‪.‬‬
‫ו׳׳נר״‪ ,‬דו‪-‬ירחון בעריכת ר׳ בנימין‬
‫שהופיע בשנותיה הראשונות של‬                                                                    ‫הופעה סדירה‬
‫המדינה )‪ (1951-1950‬ובו תקף ר׳‬
‫בנימין בחריפות את מדיניות הממשלה‬                                                     ‫באדר א׳ תרצ״א )‪ (1931‬עובר‬
                                                                                      ‫׳שאיפותינו״ להופעה סדירה כירחון‪.‬‬
                       ‫בשאלה הערבית‪.‬‬                                                 ‫חוברת א׳ של כרך ב׳ נפתחת ב״דבר‬
‫״ברית שלום״ עצמה חדלה להת­‬                                                           ‫המערכת״ המפרט בהרחבה את עקרו‪-‬‬
‫קיים באמצע שנות‪-‬השלושים‪ ,‬אך‬
‫אחדים ממנהיגיה ניסו להקים במקומה‬
‫תנועות בעלות מטרות דומות‪ :‬״אגודת‬
‫קדמה מזרחה״‪ ,‬״ליגה להתקרבות‬
‫יהודית ערבית״ ו״איחוד״‪ ,‬אולם אלו‬
‫לא האריכו ימים וירדו אף הן מן הבמה‬

                              ‫הציבורית‪.‬‬

                                                                                                                              ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25