Page 19 - ETMOL_111

‫עיתונה של נףון*שלום‬ ‫הוא קנה את המיסמך המאשר שהוא‬
‫בשנת ‪ 1925‬נוסדה ברית״שלום‬ ‫מייצג את ענייני ״האימפריה הרומית‬
‫הקדושה״ בשאלוניקי‪ ,‬ובתור שכזה‬
‫שביקשה הסדר בין יהודים וערבים‪ ,‬בין‬ ‫תבע את ה״בעלות״ על יהתי ליוורנו‪,‬‬
‫חבריה היו אנשי־רוח נודעים‪ ,‬אולם הם‬
‫וההכנסות הנובעות ממנה‪.‬‬
‫לא הצליחו להגיע לקהל הרחב‬ ‫על פי תיאורו של הקונסול הצרפתי‬
‫בשאלוניקי דה ז׳ונביל‪ ,‬הזמין הקונסול‬
‫מאת דוד מלמד‬ ‫של בריטניה את נציגי חמש הפירמות‬
‫החשובות של ה״פראנקוס״ אל ביתו‪,‬‬
‫היהודי ובלי לעורר הדים משמעותיים‬ ‫בשנת ‪ 1925‬נוסדה בירושלים‬ ‫תיאר לפניהם את המצב החדש והודיע‬
‫בציבור הערבי‪ .‬תנועתם הלכה ודעכה‪,‬‬ ‫אגודת ״ברית שלום״‪ ,‬ששמה לה‬ ‫להם שעליהם לעבור לחסותו‪ .‬הוא‬
‫אף שאחדים ממנהיגיה ניסו להקים‬ ‫למטרה לטפח יחסי ידידות בין יהודים‬ ‫הציע להם לבטל את מם היציאה ואיים‬
‫אחרי ירידתה תנועות אחרות בעלות‬ ‫וערבים ולמצוא פתרון מוסכם על שני‬ ‫עליהם לגרום להם נזקים כבדים אם‬
‫הצדדים לגבי עתידה של ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫גוון דומה‪.‬‬ ‫בין מייסדיה של ״ברית שלום״ היו‬ ‫לא יעברו לחסותו‪.‬‬
‫שנתיים לאחר ייסודה‪ ,‬בשנת ‪,1927‬‬ ‫ארתור רופין‪ ,‬פרופ׳ ש‪.‬ה‪ .‬ברגמן‪,‬‬ ‫בסופו של דבר השתכנעו כל‬
‫החלו אנשי ״ברית שלום״ להוציא‪-‬‬ ‫יוסף לוריא‪ ,‬חיים קלווריסקי‪ ,‬ר׳‬ ‫ה״פראנקום״‪ ,‬להוציא שנים‪ ,‬לעבור‬
‫לאור חוברות שהבילו קובצי מאמרים‬
‫של מחברים שונים מאנשי האגודה‬ ‫בנימין ואחרים‪.‬‬ ‫לחסות הבריטית‪.‬‬
‫ותומכיה בנושא השאלה הערבית‪.‬‬ ‫מספר חברי האגודה ותומכיה היה‬ ‫התייחסותם של הקונסולים אל‬
‫לחוברות‪ ,‬שהופיעו במועדים בלתי‪-‬‬ ‫קטן‪ ,‬אבל חבריה ותומכיה היו מאנשי‪-‬‬ ‫יהתי שאלוניקי בכלל ואל ה״פראנ*‬
‫קבועים‪ ,‬קראו ״שאיפותינו״‪ ,‬והן‬ ‫הרוח הבולטים‪ ,‬כמו נשיא האוניברסי­‬ ‫קוס״ בפרט‪ ,‬כפי שהיא עולה מהערכות‬
‫טה העברית במשך שנים רבות י‪.‬ל‪.‬‬ ‫כלליות ומן המאבקים על הזכות לגבות‬
‫נשלחו לחוג מצומצם של קוראים‪.‬‬ ‫מאגנם‪ ,‬פרופ׳ מרטין בובר‪ ,‬הוגה‬ ‫את מסיהם‪ ,‬יוצרת את הרושם‪ ,‬שמסח־‬
‫״שאיפותינו״ נערך בתחילה על‪-‬ידי‬ ‫הדעות בעל השם הבינלאומי‪ ,‬וארנסט‬ ‫רם היה גדול מאוד‪ ,‬והיווה גורם רב‬
‫ר׳ בנימין‪ ,‬אך העריבה עברה לידי‬ ‫סימון שהיה פרופ׳ לחינוך באוניברסי­‬ ‫חשיבות במסחר השאלוניקאי‪ .‬נוצר‬
‫אחרים משהתברר‪ ,‬כי רוב חברי‬ ‫טה בירושלים וממייסדי עליית‪-‬הנוער‬ ‫גם הרושם‪ ,‬כי באופן מעשי‪ ,‬שלטו‬
‫״ברית שלום״ חלוק עליו בשאלת‬ ‫הדתי‪ .‬ארתור רופין היה מאדריכלי‬ ‫ה״פראנקוס״ והיהודים המקומיים גם‬
‫ההתיישבות בארץ ויושב‪-‬ראש הנהלת‬
‫העליה‪.‬‬ ‫הסוכנות; יוסף לוריא עמד בראש‬ ‫במסחר הצרפתי‪.‬‬
‫הסתדרות המורים‪ :‬חיים קלווריסקי‬ ‫בדיקה מקיפה של המקורות כולם‬
‫לא באו לחדש‬ ‫היה מראשי הפקידות של הברון‪ ,‬רכש‬ ‫מוכיחה כי התדמית של היהודי כשולט‬
‫אדמות רבות מהערבים והקים יישובים‬ ‫במסחר של שאלוניקי אינה נכונה‪.‬‬
‫בהקדמה לקובץ‪-‬המאמרים הראשון‬ ‫רבים; ר׳ בנימין‪ ,‬הוא יהושע רדלר‪-‬‬ ‫ליהודים חלק נכבד במסחר‪ ,‬אבל רובו‬
‫)ירושלים‪ ,‬תרפ״ז‪ (1927 ,‬מופיעה‬ ‫פלדמן‪ ,‬מאנשי העליה‪-‬השניה‪ ,‬היה‬ ‫איננו בידיהם‪ .‬מחקר מקיף של המקו­‬
‫הצהרת‪-‬בוונות ללא חתימת הבותב‪,‬‬ ‫סופר‪ ,‬איש ציבור דתי ועורך עיתונים‬ ‫רות מציג תופעה מעניינת‪ :‬לסוחרים‬
‫ככל הנראה ר׳ בנימין‪ :‬״הקובץ הזה‪...‬‬ ‫היהודים הספרדים״פורטוגזים‪ ,‬שבאו‬
‫מכיל מאמרים מזמנים שונים על‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫דרך ארצות הנצרות לממלכה‬
‫התפתחות הרעיון הציוני‪ ...‬בכללותם‬ ‫״ברית שלום״ הייתה האגודה הרא­‬ ‫העות׳מאנית וכונו על־כן ״פראנקום״‬
‫הם מוכיחים כי יסודות ההשקפה‬ ‫שונה בארץ‪-‬ישראל שהקדישה עצמה‬ ‫)כינוי שעבר גילגולים רבים עד‬
‫המדינית‪-‬החברתית של ׳ברית שלום׳‬ ‫למציאת פתרון לבעיה היהודית‪-‬‬ ‫היום(‪ ,‬היתה תחושה מוגבלת של‬
‫נתבטאו בשבבר‪-‬הימים על‪-‬ידי ראשי‬ ‫ערבית‪ ,‬ובדיוניה השתתפו גם רבים‬ ‫הזדהות עם הקהילה המקומית‪ .‬אף עם‬
‫הציונים וכי אין הם תוצאה של מצבים‬ ‫שלא נימנו עם חבריה כבן‪-‬גוריון‪ ,‬דיזנ‪-‬‬ ‫נותני חסותה לא הזדהתה‪ ,‬ובוודאי‬
‫מדיניים ארעים‪ ...‬׳ברית שלום׳ רוצה‬ ‫גוף‪ ,‬דוד ילין ואחרים‪ .‬השקפתה‬ ‫שלא עם האימפריה העות׳מאנית‪.‬‬
‫ליצור בארץ ישראל מדינה בעלת שני‬ ‫המדינית התגבשה בתובנית המדינה‬ ‫קבוצת ההשתייכות שלה היתה הקהי־‬
‫לאומים‪ ,‬שבה חיים ביחד שני הלאו­‬ ‫הדו‪-‬לאומית בארץ‪-‬ישראל המנדטורית‬ ‫ליה של היהודים הפורטוגזים־ספרדים‪,‬‬
‫מים הגרים בארץ בשווי‪-‬זכויות מוחלט‬ ‫שבה יהיה ליהודים ולערבים מעמד‬ ‫שהיגרו בגל ההגירה של המאה ה־‪17‬‬
‫בתור שני גורמים המהווים באופן‬ ‫שווה בענייני הארץ ללא קשר למספרי‬ ‫והתיישבו בליוורנו‪ ,‬פיזה‪ ,‬אמשטר־‬
‫שווה את גורל הארץ‪ ,‬בלי התחשבות‬ ‫האובלוסין של שני העמים‪ ,‬והם ביקרו‬
‫עם העובדא איזה משניהם עולה בזמן‬ ‫בחריפות את ההנהגה הציונית‪ ,‬שלא‬ ‫דאם‪ ,‬לונדון ושאר מקומות‪.‬‬
‫הקדישה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬תשומת‪-‬לב לקש­‬
‫‪T‬וע במספרו על חברו‪.‬״‬ ‫השפעתם של ה״פראנקוס״ על קהי­‬
‫את הקובץ פותח ציטוט מדברי‬ ‫רים עם הערבים‪.‬‬ ‫לת שאלוניקי קיבלה חיזוק וגיבוי לא‬
‫הלורד בלפור שאמר בביקור במושבה‬ ‫דעותיה של ברית‪-‬שלום נדחו על‪-‬‬ ‫רק על‪-‬ידי עושרה ומעמדה הכלכלי‪,‬‬
‫בנימינה בשנת ‪ :1925‬״עתידה של‬ ‫ידי רוב יהתי הארץ ומפלגותיהם‪,‬‬ ‫אלא גם בשל התחזקות אחיזתן של‬
‫ארץ‪-‬ישראל תלוי בעבודה משותפת‬ ‫במיוחד על‪-‬ידי הרוויזיוניסטים‪ ,‬אבל‬ ‫מעצמות אירופה באימפריה העות׳מא‪-‬‬
‫והומוגינית‪ ,‬או אם אין ביבולת לומר‬ ‫הם המשיבו לפעול בקבוצה קטנה של‬ ‫נית‪ ,‬והצטרפותה של עילית החברה‬
‫משבילים‪ ,‬בלי לפרח אל הציבור‬ ‫המקומית אל קבוצה זו‪ .‬התפתחות זו‬
‫מיתנה את תחושת הבדילות‪ ,‬שציינה‬
‫את הקבוצה הזו בראשית התיישבותה‪,‬‬
‫וקשרה את ה״פראנקום״ אל הקהילה‬
‫המקומית‪ .‬אך כל אלה הם נושאים‬

‫למחקר אחר‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״גנתיבי היס התיכוך ״י‬
‫מ‪ .‬רוזן בהוצאת הקתדרה לחקר‬
‫התרבות וההיסטוריה של יהודי‬

‫שאלוניקי ויוון‪ ,‬אוניברסיטת ת״א‪.‬‬

‫‪19‬‬