Page 18 - ETMOL_111
P. 18
הקונסוליות הבריטיות בליבאנט לקבל סלוניקי בראשית השלטון העות׳מאני
יהודים תחת חסותן ,וברובם היו אלה
יהודים שקודם לבן חסו בחסות הצרפ הצרפתים כי הם מהווים תחרות קשה שבחסותה .כעבור כמה ימים יצא
תית .גם אם לא התקבלו לחסות הברי
טית נהגו יהודים שחיו תחת החסות למסחר הצרפתי ובכולם נמצאו בין הקונסול לבקר את השליט של שאלו־
הצרפתית במחצית הראשונה של
המאה ה 18-לאיים על הקונסוליות הצרפתים עצמם מי ששיתפו עימם ניקי וצירף לפמלייתו גם את היהודים.
הצרפתיות ,שיעברו לחסות הבריטית
אם לא תמולאנה משאלותיהם .כך היה מאז השתלבו ה״פראנקום״ בכל טקסי פעולה ,ואף בניגוד לחוק הצרפתי.
גם בשאלוניקי .מיום שהוקמה בעיר
קונסוליה בריטית השתמשו היהודים שני נושאי מחלוקת מרכזיים ציינו ; הקונסוליה ,למגינת לב הסוחרים
שבחסות הצרפתים באיום שיעברו את יחסיה של הקונסוליה הצרפתית הצרפתים.
לחסות הראשונה כל אימת שנתקלו
בשאלוניקי עם ה״פראנקום״ בשני המשקל הרב מבחינה כלכלית,
בסרבנות מצד הצרפתים.
מערכת היחסים בתוך המשולש של העשורים האחרונים שעד אמצע המאה שייחסו הקונסולים השונים לחסות
יהודים-צרפתים-אנגלים סובכה עוד
יותר בשל התחרות על העסקת הציים ה״ .18הנושא הראשון היה סירובם של שנתנו ליהודים מאיטליה ,ואחר כך גם
המסחריים של בריטניה וצרפת בים
התיכון .זמן רב לפני שה״פראנקוס״ האחרונים לשלם מיסיס מסויימים ליהודים מקומיים ,משתקף גם בתח
עברו לחסות הבריטית ,הם ,ואף
יהודים מקומיים ,שיתפו פעולה עם שהטילה עליהם הקונסוליה ,והשני -רות הגלויה על חוסים מסויימים.
ספנים אנגלים ששייטו בים האיגאי.
אחת מחובות החוסים בחסות הקונסו זכותם של ה״פראנקום״ להשתתף זמן מה היו ההולנדים מושבים
ליות של צרפת היתה להטעין את
מטעניהם על אניות צרפתיות .זו היתה בטכסים של הקונסוליה ובביקורים אליהם את ה״פראנקוס״ ,בזמן מלחמת
גם אחת מטובות ההנאה ,שהמסחר
הצרפתי ציפה להן מן המשתמשים חגיגיים של הקונסול אצל נכבדי הירושה האוסטרית היו אלה הנפו-
בחסות הצרפתית .דא עקא ,שהמטעי-
נים סחורותיהם על אניות צרפתיות הארץ ואורחים חשובים מארצות הנצ ליטאנים אשר העניקו להם חסות.
שילמו בעבור ההובלה וסך המיסים
הקונסולריים סכום כפול מאשר המט ב 1740-קיבלה ממלכת נאפולי ,או כפי רות.
עינים על ספינות בריטיות .התוצאה
היתה ,שלמרות שהיהודים חסו בחסות בכל הדיונים הארוכים בעניין המי־ שנתקראה ״ממלכת שתי הסיציליות״
הצרפתית הם העדיפו את השילוח
באניות בריטיות ששייטו בים האיגאי, סים עבר כחוט השני קו כלשהו של קאפיטולאציות משלה ,וסוחר צרפתי
ליוורנו וויניציאה. התבדלות ,שמתחו היהודים בינם לבין מן העיר נים שבדרום צרפת קיבל על
האנגלים במקום הצרפתים הצרפתים .הם הדגישו תמיד את גורם עצמו לייצג את האינטרסים שלה
מיפנה גמור במערכת היחסים בין הכדאיות והרווחיות הקושר אותם בשאלוניקי .הוא פטר את היהודים
״הפראנקוס״ האנגלים והצרפתים
בשאלוניקי חל באמצע המאה ה.18- לקונסוליה ,להבדיל מגורם הנאמנות ,ששלחו סחורות באניות מגנואה נוש
המיפנה הזה קשור לא רק בשינוי שחל
בהלך הרוחות ששרר בחברת הליבא- הכבוד והזיקה למדינת האם ,הקושר אות תעודת מעבר נאפוליטאנית מתש
נט האנגלית ,אלא גם במאורעות כלל-
אירופיים ,שלכאורה לא היה להם קשר את הצרפתים .קו מנוגד בתכלית לום מס היציאה ,והביא לידי כך שרוב
לשאלוניקי וליהתיה .החל מ1745-
היתה הדוכסות הגדולה של טוסקאנה מסתמן במאבקם של ה״פראנקום״ על ה״פראנקוס״ שתחת חסות צרפת
חלק מן ״האימפריה הרומית הקדושה״
חלק מנחלאות בית האבסבורג .ב25- עניין זכותם להשתתף בביקורים שלחו סחורותיהם באניות מגנואה,
במאי 1747חודשו הקאפיטולאציות
העות׳מאניות שניתנו ל״אימפריה ובטכסים של הקונסוליה .לגבי היהו כנראה תחת שמו שלו ,כדי להשתמט
הרומית הקדושה״ והוחלו גם על
דים לא היתה לעניין זה כל משמעות מתשלום המם הזה .הצרפתים עמדו
טוסקאנה.
הקונסול הבריטי בשאלוניקי ,סניור מעשית פרט למשמעות חברתית -חסרי אונים וחורקי שיניים לנוכח
פאראדיזו ,חש לנצל את ההזדמנות
הזאת .אמנם בתור קונסול של אנגליה האם הם ״שייכים״ ,או שהם איזשהו התופעה .ימיהם כנותני החסות העיק
הוא עדיין לא שש לתת את חסותו
ליהודים איטלקיים או אחרים .אבל ספח נסבל אך נחות דרגה של ה״אומה ריים ליהודים מארצות הנצרות כבר
הצרפתית״ בשאלוניקי .עד שנת 1738היו ספורים .הם מיעטו לשייט באיזור
לא השתתפו היהודים שבחסות הקונ בגלל המלחמה ,והם נזקקו לכספי
סוליה בשאלוניקי בשום ביקורים המיסים של היהודים ,אולם המיסים
חגיגיים של הקונסול אצל ראשי שהם תבעו הבריחו את היהודים
המימשל העות׳מאני או אורחים רמי מחסותם.
מעלה מצרפת .אולם באותה שנה ביקר בתחילה היה יחסם של האנגלים אל
בשאלוניקי המרקיז דאנטן .הקונסול קבלת יהודים לחסותם הרבה פחות
באותו זמן ,פייר תומא ,הגיע אל סיפון ליבראלי מזה של הצרפתים .״חברת
אנייתו עם כל הצרפתים כדי לחלוק לו הליבאנט״ הבריטית נזהרה באופן
כבוד .שעות ספורות אחר כך הופיע עקרוני שלא לקבל יהודים אל שורו
שם פק Tהקונסוליה ועימו היהודים תיה ,אולם אחרי 1753החלו רוב
18