Page 18 - ETMOL_111

‫הקונסוליות הבריטיות בליבאנט לקבל‬ ‫סלוניקי בראשית השלטון העות׳מאני‬
‫יהודים תחת חסותן‪ ,‬וברובם היו אלה‬
‫יהודים שקודם לבן חסו בחסות הצרפ­‬ ‫הצרפתים כי הם מהווים תחרות קשה שבחסותה‪ .‬כעבור כמה ימים יצא‬
‫תית‪ .‬גם אם לא התקבלו לחסות הברי­‬
‫טית נהגו יהודים שחיו תחת החסות‬ ‫למסחר הצרפתי ובכולם נמצאו בין הקונסול לבקר את השליט של שאלו־‬
‫הצרפתית במחצית הראשונה של‬
‫המאה ה‪ 18-‬לאיים על הקונסוליות‬ ‫הצרפתים עצמם מי ששיתפו עימם ניקי וצירף לפמלייתו גם את היהודים‪.‬‬
‫הצרפתיות‪ ,‬שיעברו לחסות הבריטית‬
‫אם לא תמולאנה משאלותיהם‪ .‬כך היה‬ ‫מאז השתלבו ה״פראנקום״ בכל טקסי‬ ‫פעולה‪ ,‬ואף בניגוד לחוק הצרפתי‪.‬‬
‫גם בשאלוניקי‪ .‬מיום שהוקמה בעיר‬
‫קונסוליה בריטית השתמשו היהודים‬ ‫שני נושאי מחלוקת מרכזיים ציינו ; הקונסוליה‪ ,‬למגינת לב הסוחרים‬
‫שבחסות הצרפתים באיום שיעברו‬ ‫את יחסיה של הקונסוליה הצרפתית הצרפתים‪.‬‬
‫לחסות הראשונה כל אימת שנתקלו‬
‫בשאלוניקי עם ה״פראנקום״ בשני המשקל הרב מבחינה כלכלית‪,‬‬
‫בסרבנות מצד הצרפתים‪.‬‬
‫מערכת היחסים בתוך המשולש של‬ ‫העשורים האחרונים שעד אמצע המאה שייחסו הקונסולים השונים לחסות‬
‫יהודים‪-‬צרפתים‪-‬אנגלים סובכה עוד‬
‫יותר בשל התחרות על העסקת הציים‬ ‫ה״‪ .18‬הנושא הראשון היה סירובם של שנתנו ליהודים מאיטליה‪ ,‬ואחר כך גם‬
‫המסחריים של בריטניה וצרפת בים‬
‫התיכון‪ .‬זמן רב לפני שה״פראנקוס״‬ ‫האחרונים לשלם מיסיס מסויימים ליהודים מקומיים‪ ,‬משתקף גם בתח­‬
‫עברו לחסות הבריטית‪ ,‬הם‪ ,‬ואף‬
‫יהודים מקומיים‪ ,‬שיתפו פעולה עם‬ ‫שהטילה עליהם הקונסוליה‪ ,‬והשני ‪ -‬רות הגלויה על חוסים מסויימים‪.‬‬
‫ספנים אנגלים ששייטו בים האיגאי‪.‬‬
‫אחת מחובות החוסים בחסות הקונסו­‬ ‫זכותם של ה״פראנקום״ להשתתף זמן מה היו ההולנדים מושבים‬
‫ליות של צרפת היתה להטעין את‬
‫מטעניהם על אניות צרפתיות‪ .‬זו היתה‬ ‫בטכסים של הקונסוליה ובביקורים אליהם את ה״פראנקוס״‪ ,‬בזמן מלחמת‬
‫גם אחת מטובות ההנאה‪ ,‬שהמסחר‬
‫הצרפתי ציפה להן מן המשתמשים‬ ‫חגיגיים של הקונסול אצל נכבדי הירושה האוסטרית היו אלה הנפו‪-‬‬
‫בחסות הצרפתית‪ .‬דא עקא‪ ,‬שהמטעי‪-‬‬
‫נים סחורותיהם על אניות צרפתיות‬ ‫הארץ ואורחים חשובים מארצות הנצ­ ליטאנים אשר העניקו להם חסות‪.‬‬
‫שילמו בעבור ההובלה וסך המיסים‬
‫הקונסולריים סכום כפול מאשר המט­‬ ‫ב‪ 1740-‬קיבלה ממלכת נאפולי‪ ,‬או כפי‬ ‫רות‪.‬‬
‫עינים על ספינות בריטיות‪ .‬התוצאה‬
‫היתה‪ ,‬שלמרות שהיהודים חסו בחסות‬ ‫בכל הדיונים הארוכים בעניין המי־ שנתקראה ״ממלכת שתי הסיציליות״‬
‫הצרפתית הם העדיפו את השילוח‬
‫באניות בריטיות ששייטו בים האיגאי‪,‬‬ ‫סים עבר כחוט השני קו כלשהו של קאפיטולאציות משלה‪ ,‬וסוחר צרפתי‬

‫ליוורנו וויניציאה‪.‬‬ ‫התבדלות‪ ,‬שמתחו היהודים בינם לבין מן העיר נים שבדרום צרפת קיבל על‬

‫האנגלים במקום הצרפתים‬ ‫הצרפתים‪ .‬הם הדגישו תמיד את גורם עצמו לייצג את האינטרסים שלה‬

‫מיפנה גמור במערכת היחסים בין‬ ‫הכדאיות והרווחיות הקושר אותם בשאלוניקי‪ .‬הוא פטר את היהודים‬
‫״הפראנקוס״ האנגלים והצרפתים‬
‫בשאלוניקי חל באמצע המאה ה‪.18-‬‬ ‫לקונסוליה‪ ,‬להבדיל מגורם הנאמנות‪ ,‬ששלחו סחורות באניות מגנואה נוש­‬
‫המיפנה הזה קשור לא רק בשינוי שחל‬
‫בהלך הרוחות ששרר בחברת הליבא‪-‬‬ ‫הכבוד והזיקה למדינת האם‪ ,‬הקושר אות תעודת מעבר נאפוליטאנית מתש­‬
‫נט האנגלית‪ ,‬אלא גם במאורעות כלל‪-‬‬
‫אירופיים‪ ,‬שלכאורה לא היה להם קשר‬ ‫את הצרפתים‪ .‬קו מנוגד בתכלית לום מס היציאה‪ ,‬והביא לידי כך שרוב‬
‫לשאלוניקי וליהתיה‪ .‬החל מ‪1745-‬‬
‫היתה הדוכסות הגדולה של טוסקאנה‬ ‫מסתמן במאבקם של ה״פראנקום״ על ה״פראנקוס״ שתחת חסות צרפת‬
‫חלק מן ״האימפריה הרומית הקדושה״‬
‫חלק מנחלאות בית האבסבורג‪ .‬ב‪25-‬‬ ‫עניין זכותם להשתתף בביקורים שלחו סחורותיהם באניות מגנואה‪,‬‬
‫במאי ‪ 1747‬חודשו הקאפיטולאציות‬
‫העות׳מאניות שניתנו ל״אימפריה‬ ‫ובטכסים של הקונסוליה‪ .‬לגבי היהו­ כנראה תחת שמו שלו‪ ,‬כדי להשתמט‬
‫הרומית הקדושה״ והוחלו גם על‬
‫דים לא היתה לעניין זה כל משמעות מתשלום המם הזה‪ .‬הצרפתים עמדו‬
‫טוסקאנה‪.‬‬
‫הקונסול הבריטי בשאלוניקי‪ ,‬סניור‬ ‫מעשית פרט למשמעות חברתית ‪ -‬חסרי אונים וחורקי שיניים לנוכח‬
‫פאראדיזו‪ ,‬חש לנצל את ההזדמנות‬
‫הזאת‪ .‬אמנם בתור קונסול של אנגליה‬ ‫האם הם ״שייכים״‪ ,‬או שהם איזשהו התופעה‪ .‬ימיהם כנותני החסות העיק­‬
‫הוא עדיין לא שש לתת את חסותו‬
‫ליהודים איטלקיים או אחרים‪ .‬אבל‬ ‫ספח נסבל אך נחות דרגה של ה״אומה ריים ליהודים מארצות הנצרות כבר‬

‫הצרפתית״ בשאלוניקי‪ .‬עד שנת ‪ 1738‬היו ספורים‪ .‬הם מיעטו לשייט באיזור‬

‫לא השתתפו היהודים שבחסות הקונ­ בגלל המלחמה‪ ,‬והם נזקקו לכספי‬

‫סוליה בשאלוניקי בשום ביקורים המיסים של היהודים‪ ,‬אולם המיסים‬

‫חגיגיים של הקונסול אצל ראשי שהם תבעו הבריחו את היהודים‬

‫המימשל העות׳מאני או אורחים רמי מחסותם‪.‬‬

‫מעלה מצרפת‪ .‬אולם באותה שנה ביקר בתחילה היה יחסם של האנגלים אל‬

‫בשאלוניקי המרקיז דאנטן‪ .‬הקונסול קבלת יהודים לחסותם הרבה פחות‬

‫באותו זמן‪ ,‬פייר תומא‪ ,‬הגיע אל סיפון ליבראלי מזה של הצרפתים‪ .‬״חברת‬

‫אנייתו עם כל הצרפתים כדי לחלוק לו הליבאנט״ הבריטית נזהרה באופן‬

‫כבוד‪ .‬שעות ספורות אחר כך הופיע עקרוני שלא לקבל יהודים אל שורו­‬

‫שם פק ‪ T‬הקונסוליה ועימו היהודים תיה‪ ,‬אולם אחרי ‪ 1753‬החלו רוב‬

‫‪18‬‬