Page 15 - ETMOL_111
P. 15

‫מוריץ נשלח לאמסטרדם‬                                                                 ‫עה ‪ -‬מוריץ‪.‬‬                     ‫האב‪ :‬האם יודע אתה כי בגלל השק­‬
                                                                ‫אבל‪ ,‬החוקר בארי לא אמר נואש‪.‬‬                                ‫רים שלך‪ ,‬יתלו אותי בשוק? האם אינך‬
    ‫למרות הזיכוי נמשכו הפרעות‬                                   ‫באיומים ובפיתויים הוא הצליח לשכנע‬
    ‫בבודפסט‪ ,‬וראשי הקהילה החליטו‬                                ‫אחדים מהרפסודאים להעיד שהגופה‬                                               ‫רוצה לראות אותי עוד?‬
    ‫שנוכחותו של הילד מוריץ בעיר‬                                 ‫הושלכה לנהר על‪-‬ידי יהודים‪ ,‬שהל­‬                             ‫הבן‪ :‬לא‪ ,‬אינני רוצה לראות אותו‬
    ‫מהווה סכנה ליהודי המקום‪ ,‬ושלושה‬                             ‫בישו אותה בבגדים דומים לבגדי‬
    ‫ימים לאחר בואו‪ ,‬עזב מוריץ לאמסטר­‬                                                                                                                          ‫עוד‪...‬‬
    ‫דם‪ .‬הוא למד שם ליטוש יהלומים‪.‬‬                                                                 ‫אסתר‪.‬‬                          ‫האב‪ :‬לאביך אתה אומר ״הוא״?‬
    ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא‬                                ‫אולם‪ ,‬בסופו של דבר חזרו רובם‬                                 ‫הבן‪ :‬ואיך אגיד לו ״אדוני הנכבד״?‬
    ‫פירסם זכרונות בהם תיאר בכנות את‬                             ‫של הרפסודאים מעדות השקר שלהם‪.‬‬                               ‫האב‪ :‬אכן‪ ,‬אתה מתנהג יפה מאוד‬
    ‫תלאותיו והתלבטויותיו בתקופת ילדו­‬                           ‫הסניגורים הצליחו להפריך את עדותו‬
                                                                ‫של הנער מוריץ‪ ,‬שגם היה פסול‬                                                                ‫עם אביך‪.‬‬
                                         ‫תו‪.‬‬                    ‫לעדות מפאת גילו‪ ,‬והנאשמים זוכו‬                              ‫הבן‪ :‬אבקש אותו יותר לא לדבר‪,‬‬
    ‫משפט טיסה‪-‬אסלר שימש שנים‬
    ‫רבות לאחר סיומו נושא לספרים‪,‬‬                                                     ‫ושוחררו ממעצרם‪.‬‬                                                ‫יש לו עורך־דין‪.‬‬
    ‫למחזות ולסרטים‪ .‬לפני שלוש שנים‪,‬‬                             ‫המשפט היה מלווה בהסתה אנטיש­‬                                ‫את ההדרכה שקיבל הנער ממביימי‬
    ‫הופק סרט הונגרי בשם ״הרפסודאים״‬                             ‫מית ובפרעות נגד היהודים במקומות‬                             ‫העלילה אפשר היה לראות גם בעימות‬
                                                                ‫שונים בהונגריה‪ .‬בית‪-‬הכנסת‪ ,‬בית‬                              ‫עם אביו‪ ,‬שהתייחס לדת היהודית‬
                  ‫שסיפר על עלילת השקר‪.‬‬                          ‫המגורים של השמש יוסף שרף ובתי‬
                                                                ‫מגורים אחרים בעיירה טיסה‪-‬אסלר‪,‬‬                                                            ‫ולאמונתו‪.‬‬
    ‫לעיון נוסף‪ :‬״נאשמים ללא אשם׳‪/‬‬                               ‫נהרסו כליל‪ .‬לאחר המשפט חזר לבית‬                             ‫האב )בוכה(‪ :‬בני‪ ,‬בני היקר‪ ,‬תגיד‬
              ‫מאיר קוטיק‪ ,‬הוצאת מלוא‪.‬‬                           ‫הוריו שעברו לגור בבודפסט‪ .‬שם‬                                ‫לי‪ ,‬מי לימד אותך להגיד כל מה‬
                                                                ‫קיבל האב משרה בקהילה היהודית‪,‬‬
                                                                                                                                                            ‫שאמרת?‬
                                                                                     ‫בה שירת ‪ 25‬שנה‪.‬‬                        ‫הבן‪ :‬אף אחד‪ ,‬אמרתי כל זאת‬

    ‫חתונה בעיר העתיקה‬                                                                                                                               ‫מרצוני החופשי‪.‬‬
                                                                                                                            ‫האב‪ :‬מהי הסיבה‪ ,‬בני‪ ,‬שהפכת‬
                                   ‫אברהם ליוואי‬                 ‫לפני כמה שבועות נישאו בתל־אביב עדי‬
                                                                ‫לבית ליוואי‪ ,‬בן למשפחה מוותיקי ״היי­‬                             ‫להיות שונא כל כך גדול של דתנו?‬
    ‫ו מ ס תל קי ם‪ ,‬בווד אי לחתונה אתרח‪ .‬החתן‬                    ‫שוב הישן״ עם אריאנה‪ .‬לכבוד הזוג קרא‬                                                 ‫הבן‪ :‬איזו דת?‬
    ‫והכלה יו שבי ם י חדיו וכל קרוב ו מוד ע‬                      ‫האב מזכרונות סבו אברהם ליוואי‪ ,‬שנשא‬
    ‫נקרא‪ ,‬לפי כבודו‪ ,‬לר קוד עם הכלה‪ ,‬ו כ די‬                     ‫אשה בעיר העתיקה בירושלים בשנת‬                                                ‫האב‪ :‬הדת היהודית‪.‬‬
    ‫של א לנגוע בה‪ ,‬מו שי טי ם לו מטפ חת‪,‬‬                        ‫‪ 1903‬ותיאר את הטקס שנערך בערב פסח‪:‬‬                          ‫הבן‪ :‬התבגרתי לשנוא אותה‪ .‬זוהי‬
    ‫ש הוא או חז בה מקצה מזה והיא או חז ת‬                                                                                    ‫הסיבה‪ .‬אינני רוצה יותר להיות יהודי‪,‬‬
    ‫מקצה מזה‪ ,‬והם סובבי ם סיבוב א חד‬                            ‫‪...‬אבא קנה ש עון של כ סף לי ו ש עון זהב‬
    ‫ו חסל‪ .‬רק ב סוף רו קדי ם החתן והכלה‬                         ‫לכלה‪ ,‬דו רון‪ .‬אני צם תעני ת ב כו רי ם) ש כן‪,‬‬                        ‫כי אני מתעב את הדת היהודית‪.‬‬
    ‫באחחת ‪T‬ים ממ ש‪ ,‬קור אי ם לרי קוד זה‬                         ‫היה זה כ א מור בערב פסח( ו תעני ת חתנים‬                        ‫האב‪ :‬ממתי התחלת לשנוא אותה?‬
    ‫״כ שר״‪ ,‬מכריזי ם על מ חנות אוג‪ ,‬אי ש אי ש‬                   ‫גם י חד‪ ,‬צו ם כפול‪ .‬הגיעה שע ת החופה‪.‬‬                       ‫הבן‪ :‬מזמן שאני בחסות שלטונות‬
    ‫כפי ר צונו יכול תו‪ ,‬זה מנור ת נפט‪ ,‬זה כלי‬                   ‫אני ו מ לווי הולכים ל קבל אח פני הכלה אל‬                    ‫המחוז‪ .‬אני יודע שההונגרים שונאים‬
    ‫מטב ח תה רבע מג׳ידי‪ .‬ברל הלבן שהוא גם‬                       ‫בי ת זקנה‪ ,‬מרחוב חברון לר חוב היהודים‪.‬‬                      ‫את היהודים‪ .‬משום כך אין ברצוני‬
    ‫הבדחן דו ר ש דר ש ה הגורמת לצ חוק ולבכי‪,‬‬                    ‫ב אי ם אל הבית‪ ,‬דו ח קי ם בי לחת את‬                         ‫להיות יהודי‪ .‬כעת באה תקופה בהונג­‬
    ‫כדין‪ .‬הכל שמחים ו הזוג מקוה ל טו ב ו ל או­‬                  ‫הצעיף על ר א ש הכלה היו שבת על הכסא‬                         ‫ריה שיגרשו את היהודים מכאן‪ .‬אני‬
                                                                ‫בין הניצבות עליה‪ .‬ל מלא את רצונה של‬
                                                           ‫שר‪.‬‬  ‫א מי חב ש תי ש טריי מ ל‪ ,‬אבל ל א ג׳ובה‬                                           ‫מפחד להיות יהודי‪.‬‬
                                                                ‫) מ עי ל מזר חי( אלא מ עי ל ארוך‪ .‬החופה‬                     ‫האב‪ :‬לא ייתכן שאתה מאמין לדב­‬
                                                                ‫נערכה בחצר ה״תורבה״‪ .‬דו די ר׳ יעקב ערך‬
                                                                ‫את ה קידו שין‪ .‬אנחנו תחרים דרד הרחובות‬                                                           ‫ריו•‬
                                                                ‫הצרים ו בי די ה שו שביני ם נרו ת‪ .‬אני הולד עם‬               ‫הבן‪ :‬כן‪ .‬אני מאמין בכך‪ .‬אני יודע‬

                                                                ‫הפמליה ש לי והכלה ‪ -‬עם הפמליה שלה‪.‬‬                                                              ‫זאת‪.‬‬
                                                                ‫אנו עוברי ם בין ערבי ם‪ ,‬המפנים דרך לחוג­‬
                                                                ‫גים‪ .‬ב תור החומות א סורי ם היו כלי־ז מר‬                              ‫תשובות לסניגור‬
                                                                ‫מ אבל החורבן‪ .‬גם המנהג א רו ק על החתן‬
                                                                ‫חיטה ) ס מל לפריה ורבי ה( נאסר עלינו‬                        ‫מוריץ למד מפי מדריכיו לתאר את‬
                                                                ‫מפני ח ש ש חמץ‪ ,‬ל קרא ת פסח הקרוב‪.‬‬                          ‫הרצח וסיבותיו‪ .‬וכך ענה לחקירת‬
                                                                ‫א חרי החופה בא ה״יי חוד״‪ .‬לרגע נסגרו‬
                                                                ‫החתן והכלה בחדר ו ה שאר המתינו ב חוץ‪.‬‬                                                ‫הסניגור הוימן‪:‬‬
                                                                ‫הבחורים ש מעול ם לא די ב רו עם בחורה‪,‬‬                       ‫הסניגור‪ :‬למה שחטו היהודים את‬
                                                                ‫דרכ ם ל חקור מה מדברי ם אז בני הזוג‬
                                                                ‫ביניהם‪ ,‬אבל הפתרון הוא פ שו ט‪ ,‬אל החדר‬                                               ‫הנערה בסתר?‬
                                                                ‫מ תפרצי ם מייד הממתינים חסרי הסבלנות‪,‬‬                       ‫מוריץ‪ :‬בכתובים של הדת שלכם‬
                                                                ‫וגם ע כ שיו ע דיין לא די ב רו הזוג מאומה‬                    ‫כתוב שאתם נזקקים לדם של נערה‬

                                                                                                                 ‫ביני ה ם‪.‬‬                                  ‫נוצרית‪.‬‬
                                                                ‫נחום ברג מן ו א חיו י הודה מנהגם היה‬                                     ‫הסניגור‪ :‬מניין לך זאת?‬
                                                                ‫ל שמ ח ח תן וכלה‪ .‬שניהם תלמידי־ חכמי ם‪,‬‬                     ‫מוריץ‪ :‬שמעתי זאת מאנשי דת‬
                                                                ‫ב עלי גוף ו ק א רגלים לר קוד‪ .‬הללו באי ם‬                    ‫נוצרים רמי מעלה‪ .‬הם חיפשו בתנ״ך‬
                                                                ‫לכל חתונה‪ ,‬עורכי ם רי קוד‪ ,‬שרי ם ניגון נאה‬
                                                                                                                                              ‫ואמרו שזה כתוב שם‪.‬‬
                                                                                                                            ‫ליהודים הנתבעים אירע נס‪.‬‬
                                                                                                                            ‫רפסודאים גילו גופה של נערה צפה‬
                                                                                                                            ‫בנהר טיםה‪ .‬בגופה לא היה כל פצע‬
                                                                                                                            ‫ורבים זיהו אותה כגופתה של אסתר‪.‬‬
                                                                                                                            ‫זו היתה הודעה ברורה על ביומו של‬
                                                                                                                            ‫״סיפורו״ של העד הראשי של התבי­‬

‫‪1S‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20