Page 17 - ETMOL_111
P. 17
בעיר מרסיי ,כדי שתוכל לסחור באופן מן המדינות האיטלקיות אשר התיישבו לוניקי בסוף .1685עשר שנים עברו
חופשי עם צרפת .באופן זה הקימה באימפריה ,ולהעניק להם את אותן עד אשר התיישב בה הסוחר הצרפתי
המשפחה כעין רשת מסחר ים- הראשון .ההיאחזות הצרפתית בשאלו־
הזכויות ,שמהן נהנו נתיניה ,משכו אל ניקי נעשתה בעצלתיים ,אולם לאחר
תיכונית. הליבאנט סוחרים יהודים בעיקר שנת 1714פקדה את שאלוניקי גאות
כלכלית והאפשרויות הטמונות במסחר
מתגרים בצרפתים מליוורנו ,אך גם מוויניציאה ,מדינת השאלוניקאי הביאו את חברת הלי'
האפיפיור ומדינות איטלקיות אחרות. באנט הבריטית לפתוח תחנה בשאלד
בשנת 1721כבר היו בשאלוניקי בעוד שהיהודים המקומיים היו נתיני ניקי ולעיר נשלח קונסול אנגלי.
שלוש משפחות יהודיות מליוורנו הסולטאן ,״בני חסות״ ,נתינים ממדר במשך הזמן נפתחו בשאלוניקי
בחסות צרפתית :יעקב ורפאל וילרי- גה שניה ,הרי היהודים הנתונים נציגויות של הולנד ,נאפולי ומדינות
אל ,משה חיים די ליאון ומשה די ליאון בחסות צרפת נפטרו מתשלום מס
ודניאל מנדוזה .היהודים המקומיים הגולגולת ,ומרוב הכללים המגבילים נוספות.
קנו בזול את הסחורות שהיו מונופולין שכפו הלכות האיסלאם על ״בני היאחזותן של מדינות אירופה הנוצ
ממשלתי מן השלטונות המקומיים, רית בעיר פתחה בפני סוחריה היהו
ואחר כך מכרו סחורות אלה באמצעות החסות״ -היהודים והנוצרים נתיני דים אפשרויות חדשות ,והם ידעו לנצל
ה״פראנקוס״ לצרפתים .ה״פראנקוס״ הסולטאן. את השינויים הכלכליים והפוליטיים
הפכו כעין מתווכים בין המימשל לתועלתם ,בהשתמשם ביתרונות
המקומי ויהודי המקום לבין הצרפתים, עד מהרה ,בכל מקום שבו היתה שעמדו לרשותם .הראשונים שנתקלו
כאשר היהודים המקומיים מכתיבים קונסוליה צרפתית ,נוצרה מושבה של במציאות הסחר השאלוניקאית היו
את מחירי הסחורה .יהודים מקומיים יהודים ספרדים ופורטוגזים מאיטליה, הצרפתים .עניינם המרכזי של הצרפ
שכרו באמצעות תיווכם של ה״פראנ־ אשר חיו בחסותה .בדרך כלל כונו תים היה בגיזת הצמר המקדוני ,ובש
קוס״ שמות של סוחרים ורבי חובלים היהודים הללו בפי הצרפתים :״היהו נת 1699הם ניסו לראשונה לקנות
צרפתיים ,וייצאו סחורות ישירות דים שבחסות צרפת״ .בפי היישוב חלק ממנה כדי לייצאו לצרפת .הסתבר
למרסיי ,וזאת בניגוד לאיסור ,שהוטל היהודי המקומי בערי התיישבותם, להם ,שהדבר אינו פשוט כלל ועיקר.
על זרים ,יהיו אשר יהיו ,לסחור עם נקראו יהודים אלה ״פראנקוס״ ,כלומר ליהודי שאלוניקי היתה זכות קדימה
מרסיי ישירות או בעקיפין .לדברי מי שבאו מארצות פראנקיה ,הכינוי בכל הנוגע לקניית גיזת הצמר הזה.
הצרפתים השתמשו יהודי שאלוניקי שניתן בספרות העברית לארצות הנצ והם קנו צמר רב ככל האפשר במחי
בשמות של צרפתים באופן גלוי לחלו רים נמוכים מאוד ומכרו אותו במחי
טין .הם נהגו לרשום את עסקותיהם רות להבדיל מארצות האיסלאם. רים גבוהים לצרפתים .הצרפתים ניסו
בשמות של ״פראנקום״ ,והתחמקו על- מדוע העניקו הצרפתים את חסותם לשכנע את השלטונות העות׳מאניים
ידי כך מתשלום מיסים לעות׳מאנים. לבטל את זכות הקדימה של יהודי
התשובה לשאלה כיצד הסכימו לכך לסוחרים אלו? שני מניעים שימשו כאן שאלוניקי בקניית הצמר ,אך ללא
פקידי הקונסוליה היא פשוטה :נראה, בערבוביה .האחד ,יוקרתה ותפארתה הצלחה והוכרחו לשלם למימשל שוחד
שהם ,כמו גם משכירי השמות ,לא בעבור הזכות לקנות חלק מהצמר.
קופחו על-ידי היהודים המקומיים. של צרפת ,והאחר ,חשוב לא פחות אבל גם הסוחרים היהודים שילמו
הצרפתים ציינו בקנאה ,שהיהודים מהראשון ,האינטרסים החומריים של שוחד ולצרפתים לא היתה ברירה אלא
מליוורנו ,אשר באו לשאלוניקי חסרי הקונסוליות הצרפתיות בליבאנט. להמשיך ולקנות צמר במחירים גבוהים
כול ,התעשרו תוך פחות מחמש שנים
כדי כך ,שהחלו לקנות אניות ,ולהפ ברוב מקומות מושבן של הקונסוליות מסוחרים יהודים.
קיד עליהן רבי חובלים צרפתיים, הצרפתיות במזרח הים-התיכון התרח כדי להחליש את עוצמת שליטתם
ולשלחן למרסיי תחת שמותיהם של שה עיקר התיישבותם של ה״פראנ- של היהודים המקומיים בשוק הצמר
רבי החובלים הללו בתור רב-חובל קוס״ סביב .1673בשאלוניקי התייש החליטו הצרפתים שיש להתארגן
ובעלים ,למרות שהיה ידוע לכל שהן בו ה״פראנקוס״ מאוחר יותר .הידיעה להתמודדות עימהם .ב 20-במאי 1732
שייכות ליהודים ,והיהודים אף לא הראשונה על יהודים מליוורנו בחסות תיקנה אסיפת הסוחרים הצרפתים
טרחו להסתיר זאת .רפאל וילריאל בשאלוניקי תקנה שקבעה ,שמאותו
קנה אניה שעליה הפקיד רב-חובל הקונסוליה היא משנת , 1707והאנשים יום והלאה ,הם לא יתחרו עוד זה בזה
צרפתי ,וקרא את שמה בלי היסוסים הם משה חיים די ליאון ובנו משה די על הצמר ,אלא יקנוהו במשותף,
ליאון .הם נזכרים שוב בשנת ,1709 במחיר אחיד ,וכל אחד ואחד מהם
רבים ״המלאך רפאל״. ואחר כך משתררת שתיקה עד שנת יקבל חלק שווה בסחורה .באופן זה
הקונסול הצרפתי דה-בואמון התלו .1715משנה זו ואילך נזכרים בתכיפות קיוו הצרפתים להוריד את מחיר
נן בשנת ,1721כי היהודים מליוורנו ובעקביות גם הם וגם יהודים אחרים הצמר .אולם התוצאה לא היתה
נהנו באופן מעשי מזכויות של נתינים
צרפתיים מבלי שעשו דבר כדי לרכ שנוספו אליהם. מזהרת.
שן ,ומבלי שתהיה להם כל התחייבות היהודים הראשונים מליוורנו ,אשר
כלפי ממלכת צרפת ,או תחושה של באו לסחור בערי הליבאנט ,היו בדרך בחסות צרפת
זיקה או נאמנות אליה .ברגע שדבר כלל אנשים ,שמזלם לא שיחק להם
מה אינו מוצא חן בעיניהם ,הם יכולים בליוורנו ,והם באו לנסותו בליבאנט, מסכת היחסים בין הקונסוליה
לקום ולעזוב את החסות .האמת היא או שהיו בנים צעירים או קרובים הצרפתית ליהודי שאלוניקי קיבלה
שאותה תמונה הצטיירה בכל נמלי עניים של משפחות סוחרים מליוורנו. אופי וכיוון חדשים ,כאשר קיבלה
הליבאנט שבהן התקבלו ה״פראנקום״ כבר מתחילת התיישבותם היו להם הקונסוליה תחת חסותה את ראשוני
לחסות הצרפתית .בכולם התלוננו קשרי מסחר הדוקים ,ולעיתים אף הסוחרים היהודים מאיטליה .נכונותה
קשרי משפחה עם פירמות מליוורנו, של צרפת לקבל תחת חסותה יהודים
שהיו כבר מבוססות מאוד באותה עת,
ויכלו לספק להם בעת הצורך גיבוי
רב-ערך .כך ,לדוגמה ,שלחה הפירמה
של משפחת וילריאל בליוורנו בשנת
1716שניים מבני המשפחה ,את יעקב
ורפאל גבאי וילריאל להקים סניף של
הפירמה בשאלוניקי .אותה פירמה
עצמה לחצה כבר בשנת 1686להשגת
רשיון ישיבה קבוע לבן משפחה אחר
17