Page 14 - ETMOL_111
P. 14

‫עלילת הדם בטיסה־אסלר‬

‫אנטישמים מדריניס ילד יהודי בן ‪ 14‬להעיד שאביו היה נין רוצחי ילדה לצרני דת‬

                ‫בעיר המחוז נירג׳יהזה‪.‬‬      ‫מאת מאיר קוטיק‬                       ‫אחד המשפטים האנטישמיים‬
                                                                                ‫המפורסמים ביותר נערך בהונגריה‬
‫אחרי ״אילוץ״ של יותר משנה על‪-‬‬          ‫ריו של בארי הוא ״נזכר״ בכל פרטי‬          ‫בסוף המאה ה־‪ .19‬במשפט זה הואשמו‬
‫ידי אפוטרופסו הפך מוריץ לעד הרא­‬       ‫הרצח‪ ,‬וסיפר‪ ,‬כי לאחר שראה שמכני­‬         ‫ראשי הקהילה היהודית בעיירה טיסה*‬
‫שי‪ ,‬וחזר על פרטי סיפורו הדמיוני‬        ‫סים את הנערה לבית‪-‬הכנסת הוא‬              ‫אסלר ברצח נערה נוצרית בשם אסתר‬
‫בתקיפות‪ ,‬מה שגרם לעימותים טרגיים‬       ‫הציץ דרך חור‪-‬המנעול של הדלת‪,‬‬
‫בינו לבין אביו‪ .‬היה זה דו‪-‬שיח טרגי‪,‬‬    ‫וראה את היהודים אוחזים בה ואת‬                 ‫עזוימושי למטרת פולחן דתי יהודי‪.‬‬
                                       ‫שוחט‪-‬העיירה שוורץ שוחט אותה‪,‬‬             ‫בשבת ‪ 1‬במרס ‪ 1882‬נעלמה הנע­‬
       ‫כפי שנראה מפרוטוקול המשפט‪:‬‬      ‫לאחר מכן ‪ -‬כך סיפר אספו את דמה‬           ‫רה‪ .‬בעיירה פשטה השמועה כי ראו‬
‫האב‪ :‬האם אתה מכיר אותי‪ ,‬מי אנין‬                                                 ‫אותה עוברת דרך בית‪-‬הכנסת שבמ­‬
                                                                   ‫בכלי מיוחד‪.‬‬  ‫קום‪ .‬מיד נפוצו שמועות שהיא נרצחד‬
                    ‫מוריץ‪ :‬אתה אבי‪.‬‬    ‫מוריץ קרא בשם היהודים שהשתת­‬
                                                                                ‫על‪-‬ידי המתפללים‪ .‬סמו‪ ,‬ילדו בן האר­‬
‫האב‪ :‬מה כתוב בדיבר החמישי של‬                 ‫פו כאילו בהכנות ובביצוע הרצח‪.‬‬      ‫בע של שמש בית‪-‬הכנסת‪ ,‬יוסף עזרף‪,‬‬
                       ‫עשרת הדיברות?‬   ‫על סמך עדות זו ציווה החוקר‬               ‫הוסת על ידי הנשים הנוצריות שבשכו­‬
                                       ‫לעצור את כל היהודים שמוריץ הזכי­‬         ‫נה‪ ,‬וסיפר‪ ',‬שבאותו בוקר קרא אביו‬
  ‫הבן‪ :‬אסור להישבע שבועת שקר‪.‬‬          ‫רם‪ .‬למרות החקירות והעינויים שעב­‬         ‫לנערה להיכנס לבית‪-‬הכנסת‪ ,‬ושם‬
‫האב‪ :‬לא! אינך יודע‪ .‬שם כתוב‬            ‫רו‪ ,‬סירבו להודות באשמת‪-‬השווא‬             ‫אחזו בה יהודים אחרים וביניהם אחיו‬
                                       ‫שטפלו עליהם‪ .‬על‪-‬אף זאת‪ ,‬הם הובאו‬
             ‫״כבד את אביך ואת אמך״‪.‬‬    ‫למשפט‪ ,‬נאשמים ברצח הנערה ל״מט‪-‬‬                              ‫מוריץ‪ ,‬ושחטו אותה‪.‬‬
‫אב בית‪-‬הדין לא התיר לאב להציג‬                                                   ‫השופט‪-‬החוקר האנטישמי בארי‪,‬‬
‫לבן שאלות נוספות מסוג זה‪ ,‬ודרש‬                                    ‫רות דתיות״‪.‬‬   ‫שמע לדבריו וביים את העלילה‪ .‬הוא‬
                                       ‫המשפט התחיל ב‪ 19-‬ביוני ‪,1883‬‬             ‫עצר את האח מוריץ‪ ,‬בן ה‪ ,14-‬שהכ­‬
      ‫ממנו להתייחס רק למקרה הרצח‪.‬‬                                               ‫חיש את כל הסיפור של אחיו‪ .‬אך‪,‬‬
‫האב‪ :‬אתה מעז להגיד שבאותה‬                                                       ‫לאחר שהושם בחסותו של אחד מעוז‪-‬‬

   ‫שבת אני לא נעלתי את בית הכנסת?‬
          ‫הבן‪ :‬אני נעלתי את הדלת‪.‬‬

     ‫האב‪ :‬זאת אומרת שאני משקר?‬
‫הבן‪ :‬הוא משקר‪ ,‬זה מה שאני אומר‪.‬‬

                                                                                ‫הבן מול אביו בבית־המשפט‬

                                                                                                                       ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19