Page 277 - morocco
P. 277
פולחן הקדושים 271 המחסור המה יעלו בהר לבקש פרנסתם .אבל הצדיק אינו בקי בס' ]ספר[ יצירה ואינו
רופא מומחה וכלי גדול .השד או הרוח אינו יוצא מהגוף ,כי מאחר שאינו נכנס אינו
מרוקו
צריך לצאת ,ועם כל זה ישראל מאמינים בני מאמינים.
באבא סאלי )(1890-1984
י' שיטרית" ,מודעות חדשה לאנומליות וללשון -ניצניה של תנועת השכלה עברית
כינויו של הרב ישראל אביחצירא ,אחד במרוקו בסוף המאה הי"ט" ,מקדם ומיס ,ב )תשמ"ו( ,עמ' .135-134
הקדושים החשובים והנערצים על יהודי
מרוקו; מסורת הפולחן של אישיותו נמשכת כדי לסכם את חשיבות פולחן הקדושים נחזור ונעיין במסקנתו של יששכר בן-עמי:
בישראל .הוא נולד בריסאני שבמחוז
תאפילאלת ,בן למשפחת רבנים מפורסמת יהדות מרוקו לא הקימה במשך אלפי שנות קיומה במרוקו מונומנטים וציונים שיכלו
מאזור דרום מרוקו ,שלא זכתה ללגיטימציה להציג בגאווה .משכנותיה במלאח ובמקומות אחרים ,עקב תנאים היסטוריים ידועים,
של הממסד הרבני .ביקר ארבע פעמים בארץ לא היו מן המפוארים .גאוות היהודים היתה ,גם בעיני המוסלמים ,ברבנים הגדולים
ישראל )בשנים 1946 ,1935 ,1922ו־,(1952 שחיו בקרבם ובקדושים הנערצים על-ידיהם .לעומת המציאות האפורה היומיומית,
ובשנת 1963עלה לארץ והתיישב בה סופית; שאולי היתה מובילה לחידלון ,הימצאותם של הקדושים היתה ערובה להמשך קיומם
כאן גם עוצבה דמותו העיקרית כקדוש.
לנתיבות הגיע בשנת ,1970לאחר ששהה ונתנה טעם ותכלית לחייהם .בן־עמי ,עמ' .230
ביבנה ובאשקלון ,ובה נפטר ממחלה .בנתיבות
נבנה מתחם קבר גדול לזכרו ומדי שנה נערכות
שם הילולות לזכרו .בני משפחתו ממשיכים
את מסורתו.
משפחת פינטו פולחן הקדושים בקרב יוצאי מרוקו בארץ
משפחת קדושים מפורסמת במרוקו; עמהם אחד המאפיינים הבולטים של יהדות מרוקו בארץ הוא המשכה של מסורת פולחן
נמנים רבי חיים פינטו "הגדול" )נפטר בשנת הקדושים .בשנות החמישים והשישים נדמה היה כי מסורת זו הצטמצמה למסגרות
,(1845בנו ,רבי יהודה פינטו ונכדו רבי חיים משפחתיות או להתארגנויות קטנות .כך ,למשל ,הקמת בית כנסת על שם קדוש יכולה
פינטו "הקטן" )נפטר בשנת .(1937המפורסם הייתה להוות מוקד משיכה וסיבה להילולה .הסיבה ברורה למדי :קברי הקדושים נשארו
בין בני המשפחה הוא רבי חיים פינטו במרוקו ,וקשיי הקליטה הסיטו את תשומת הלב לבעיות הקיום היומיומי .אולם בשנות
"הגדול" ,שנולד באגאדיר וחי רוב ימיו
במוגאדור; הוא התפרסם בלמדנותו ובמעשי השבעים והשמונים חל היפוך במגמה ,כפי שמסביר יורם בילו:
נסים שעשה .ידועים סיפורי שבח רבים עליו,
שאף קובצו בשני ספרים .צאצאי משפחת שינוי זה קשור לתמורות חברתיות ותרבותיות שעוברות על החברה הישראלית כולה
פינטו בישראל ממשיכים לטפח את זכר ] [...דומה שהם ]יהודי מרוקו[ שבים למסורת עברם דווקא משרכשו ביטחון
אבותיהם ,ואף העלו את עצמותיהם לקבורה בישראליותם ,והם מוצאים בכך דרך לבטא את זהותם הקבוצתית הנבדלת .בסופו של
דבר ,מסורות תרבותיות אינן לבוש שניתן לפשוט וללבוש בהתאם להכוונה חיצונית,
בקריית מלאכי. אלא מרכיבים חשובים בזהות ובעצמיות של בני הקבוצה ,המקנים משמעות לחיים.
ביתו של רבי חים פינטו "הקטן" ,המשמש בילו ,עמ' .38
מקום עלווה לרגל
החוקרים יורם בילו ויששכר בן-עמי
התייחסו למסלולים שונים שבהם יכולים
היו להמשיך יוצאי מרוקו בארץ את
פולחן הצדיקים :קבר הבאבא סאלי
בנתיבות הוא דוגמה מובהקת ליצירת
צדיקים חדשים ,אך ניתן גם "לספח"
קדושים ברמה הלאומית או ברמה
המקומית ,כמו שמראה הילולת רבי
שמעון בר יוחאי במירון ,שקיבלה
סממנים של הילולה בסגנון יוצאי מרוקו.
גם העברת שרידי קדושים הייתה דרך
להמשך מסורת זו; בהקשר זה בולטת
במיוחד העברת עצמות הרבנים מבית
פינטו לקריית מלאכי.
