Page 272 - morocco
P. 272
חודעסםין ויהושע פרנקל 266
מרוקו
נוסף על חוקי הטבע השגרתיים .לכן אין זה מפתיע שנמצאו רבנים אשר שללו גישה זו
כאמונות בהבלי שווא ופגיעה בכוחו של האל.
אדם נעשה לקדוש בכמה אופנים :מעשה נסי מובהק; אורח חיים מיוחד ,סגפני או
מתבודד; חלום של "נבואה" או גילוי מיוחד; קבלת הקדושה בירושה .בקרב קדושים
יהודים ומוסלמים היו בתי אב של צדיקים ,אך התופעה של משפחות קדושים הייתה
מצומצמת יותר מכוח העובדה שצדיקים רבים הוכרו ככאלה רק לאחר מותם .המפורסמים
שבהם הם בני אביחצירא מתאפילאלת ,נווה המדבר הגדול שבתחומו נמצא גם קברו של
אבי המשפחה העלווית-פילאלית ,היא משפחת המלוכה השולטת במרוקו .אבי המשפחה,
רבי יעקב אביחצירא ,קבור בדמנהור שבמצרים ,שם נפטר בדרכו לארץ ישראל ,מסלול
שלא מעט מוסלמים מן המגרב הכירו הן בתוקף השתתפותם בשיירת החג' השנתי למכה
והן עקב הגירתם למזרח.
קברי הקדושים היו אתרים לעלייה לרגל ולביקור ,אך תדירות הביקורים הייתה שונה
מקדוש לקדוש .ימי שישי וראשי חודשים היו ימים מקובלים לעלייה לקברי קדושים,
מלבד ההילולות העיקריות שקיימו על קבריהם בתאריכי פטירתם או במועדים מיוחדים.
לפעמים נערכו ה"מפגשים" עם הקדוש באתרים המיוחסים לו )בתי כנסת על שמו או
אתרים שבהם ביקר( .ביקור בקברי קדושים המרוחקים ממקום מגוריו של המבקר היה
כרוך לא רק בהתארגנות מיוחדת אלא גם בביקור בקברי קדושים בדרך אל הקדוש.
הביקור בקבר הקדוש נאסר על נשים בתקופת נידתן .לעתים היו הביקורים בעלי אופי
אישי והתקיימו במועד שבחרו המבקרים ,ולעתים נשאו אופי ציבורי והתקיימו ביום
ההילולה של הקדוש .ההילולה ארכה יותר זמן ממועד הביקור האישי .לרוב היא נמשכה
שבעה ימים ,ושימשה גם מוקד לבילוי חברתי ולפעילות כלכלית ,בדומה לפולחן הקדושים
המוסלמי.
הביקור אצל הקדוש כלל יסודות ברורים :הגעה למתחם המקודש והתארגנות במקום;
היטהרות; ביקור בקבר שלווה בתפילה ,בבקשה )השארת פתק( ויש אף בריקוד ,בשחיטה
ובסעודה; הדלקת נר; השארת חפץ במקום הקבר )מטבע ,שמן ,בקבוק מים וחפצים
אחרים( .יסודות אלה יצרו את דפוסי הפולחן של ההילולה או הביקור אצל הקדוש .יסוד
אחר בהילולה כלל מכירת נרות ,כוסות וחפצים אחרים הקשורים בשמו של הקדוש.
מכירת הנרות הייתה המפותחת ביותר ,וההכנסות שניתנו לאחראי לאתר או לוועד שניהל
את המקום ,הוקדשו להילולה של הקדוש .הדלקת מדורה גדולה במתחם הקדוש הייתה
נהוגה בכל הילולה ,שכן לאש ייחסו סגולות מרפא .כך מסכם יששכר בן-עמי את שבוע
ההילולה בקבר הקדוש:
שבוע ההילולה הוא ,ללא ספק ,חוויה אדירה וסוחפת לגבי המעריץ השוהה ליד הקבר
הקדוש .הרבה זמן לפני כן הוא חישב ותכנן את כל פרטי נסיעתו ,והתכונן מבחינה
נפשית לקראת המפגש הצפוי .ההרגשה שכל אלה הנוטלים חלק בהילולת הקדוש
מאוחדים בהערצתם לו ,יוצרת קהילה דתית בעלת מוטיבציה גבוהה מאוד ,המאוחדת
באופן הדוק ביותר באידיאלים שלה .שבחי הצדיק מהילולה זו ומהילולות של שנים
עברו ,על רקע הנכונות לקלוט כל דבר המפאר את הקדוש ,עוברים מפה אל פה ומסבירים
את אווירת החמימות המרגשת האופפת חברה זו .המבקר כמה לשמוע ,לספר ,לראות
כל מה שקשור לקדוש ,וכל אלה מביאים אותו למפגש כמעט פיזי עם הקדוש עצמו,
המופיע בהילולה והמדבר עם המעריץ בהקיץ ובחלום .התפילות הרבות שהוא נושא
כבקשה וכהודיה ,מטהרות את נשמתו .עם סיום ההילולה ,ישוב המבקר לביתו חדור
הכרה ,שנטענה ונתחזקה מחדש ,בגדולתו של הקדוש וביכולת ההגנה שלו ,ובידיעה
שיש לו שותפים רבים לאמונה זו.
בן־עמי ,עמ' .98
