Page 268 - morocco
P. 268
חודעסםין ויהושע פרנקל 262
מרוקו
בסמוך אליהם נמצאו אתרי קודש .בדרכם מבתיהם לקבר עברו המבקרים במסלול
שהביאם במגע עם קבוצות אוכלוסייה אשר נבדלו מהם בדפוסי הארגון ,הכלכלה והלשון.
על המנהיגות היה למצוא סידורי ביטחון ואספקה נאותים ולרקום בחסות הקדושה את
הקשרים הנאותים עם קבוצות האוכלוסייה .את מקומם של השלטונות תפסו ההילולות
על קברי הצדיקים .לפרט הם סיפקו שעת כושר לקיום נדר ,כגון סעודת מצווה שאישה
עקרה תכין על הקבר לאחר שהתעברה וילדה .לחברה הם היוו מפגש רב משתתפים.
פולחן הקדושים היה מקור לעצמה חברתית בלתי מבוטלת ולניהולו היה ממד כלכלי
חשוב .שושלות הקדושים ומטפחי האתרים הקדושים לא התעלמו מן המרכיבים האלה,
בנוסף להיבטים הקהילתיים והרגשיים של ההילולה על קבר הצדיק.
פולחן הקדומים בקרב יהודי מרוקו
פולחן הקדושים היה תופעה נפוצה גם בקרב היהודים במרוקו .הייתה זו תופעה משותפת
ליהודים ולמוסלמים .אלה האמינו בקדוש של אלה והיו אף קדושים משותפים .החוקר
יששכר בן-עמי איתר ,במחקר שנמשך שנים רבות ,מעל לשש מאות קדושים יהודים
ברחבי מרוקו; מהם קדושים המזוהים עם דמות היסטורית ומהם המזוהים עם דמות
מיתולוגית .היקפה של התופעה ופריסתה מלמדים על חשיבותה בחיי היהודים ובחיי
הסביבה שבה חיו .החוקר יורם בילו סבור כי תופעה ייחודית זו בקרב יהודי מרוקו
נובעת
] [...משילובן הייחודי של מסורות מיסטיות ביהדות ובאסלאם המרוקני .לצדיק שמור
תפקיד חשוב בתפיסת היהדות הקלסית ,ותפקיד זה הועצם בקבלה ,הרואה בצדיק
מתווך קוסמי בין עליונים ותחתונים .יהדות מרוקו הייתה ספוגה מיסטיקה ,ולכן
פיתחו קהילותיה זיקה קרובה במיוחד לספר "הזוהר" ,פאר היצירה הקבלית [...] .אין
זה מפתיע כי מחבר הספר ,על־פי המסורת העממית ,רבי שמעון בר יוחאי ,הפך לצדיק
החשוב ביותר של יהדות מרוקו [...] .על הערצת הצדיקים שמקורה במיסטיקה היהודית
נוספה ההשפעה המקומית .באסלאם המרוקני הפך פולחן הקדושים ] [...ליסוד מוסד
של החוויה הדתית .תופעה זו זכתה לביטוי שיא במאה ה־ 16בתקופת "המשבר
המאראבוטי" ,כאשר טוענים להתייחסות אל משפחת הנביא -דרך המלך לקדושה
באסלאם -צצו כפטריות .למרות שיהודי מרוקו הקפידו לשמור את זהותם הנבדלת
לאורך דורות ,נראה כי מסורות הצדיקים שלהם ספגה לא מעט מהמנהגים ומן הסגנון
המגרביים האופיינים של הערצת קדושים.
בילו ,עמ' .34
ההשתטחות על קברי צדיקים וההילולה מתוארות בספרות המחקרית כמאפיין מובהק
של יהודי מרוקו ,עד כי נוצר רושם מוטעה כאילו העיסוק בתורת הנסתר ובמאגיה על
ענפיה השונים מאפיל על המסורת הלמדנית ההלכתית שרווחה בקהילות העירוניות
הגדולות .מאז המאה השש-עשרה יש מסורות על עיסוק בקבלה ובתורת הנסתר בקהילות
רחוקות .לימוד הזוהר ,והקריאה הפולחנית בו מתועדים בחיבורים מקידמת הסהרה
)ואדי דרע( .המקובלים נתפסו בסביבתם כבקיאים בתורת הסוד והנסתר וכבעלי כוחות
על-טבעיים.
שני ההסברים שהוצעו עד כה לתופעה קשורים ליחסם של יהודי מרוקו לקבלה
ולמיסטיקה ,ולהשפעת קיומם בסביבה המוסלמית והברברית על חייהם .אפשר לתלות
את פולחן הקדושים גם במציאות החברתית הארגונית של יהודי מרוקו .יהודי מרוקו היו
