Page 267 - morocco

‫פולחן הקדושים ‪261‬‬

‫מרוקו‬

‫העיר מולא! אדריס הסמוכה למכנאס‪ ,‬ובה‬ ‫קבר הקדוש היה נקודת הקשר בין השמים לארץ‪ ,‬גשר התיווך בין אללה שוכן המרומים‬
‫נמצא קברו של מולא! אידריס‪ ,‬הוא חסן בן‬ ‫לבין האדם שעל פני האדמה‪ .‬סביבו צמח ארגון שתיווך בין קבוצות וקיש־ בין אורחות‬
‫עלי שהה נכדו של מחמד‪ .‬הוא ה‪ ,‬ע למרוקו‬ ‫חיים נבדלים‪ .‬לשהייה בתחומיו נלוו כללי התנהגות מיוחדים כיאה לחרם‪ :‬הימנעות‬
‫בשנת‪ 787‬ושלט בה בשנם ‪ .793-789‬ה א‬ ‫מאלימות‪ ,‬טהרה ולבוש מוגדר‪ .‬התפיסה שהקבר הוא שטח קדוש שבו שורר משטר מיוחד‪,‬‬
‫נחשב למייסד השושלת הערבית הראשונה‬ ‫ובמיוחד איסור שפיכות דמים בתחומו‪ ,‬טופחה בידי צאצאיו של האב המכונן‪ ,‬אשר‬
‫הודות לקשריהם החברתיים והפוליטיים השכילו ליצור סביב הקבר אי של רוגע ושקט‪.‬‬
‫במגרב‪ .‬אתר הקבר והעיר מקודשים‬ ‫האיסור על מעשי איבה בחרם אפשר מפגשים שבנסיבות אחרות עלולים היו להתפתח‬
‫למוסלמים במרוקו‪ .‬עד היום נערמים קשיים‬ ‫להתכתשות אלימה‪ .‬כך נעשה אתר הקבר למרכז תרבותי‪ ,‬חברתי‪ ,‬דתי‪ ,‬מינהלי‪ ,‬פוליטי‬
‫בפני הלא־מוסלמים המעונ"נים לבקר בעיר‪,‬‬
‫וכלכלי‪ ,‬ושימש זירת מפגש בין‪-‬שבטית ואזורית‪.‬‬
‫ובעיקר במקומות הקדושים שבה‬ ‫נוסף על החוויה הרגשית שיש בשינוי‪ ,‬בחגיגה ובמסע‪ ,‬היה הביקור ©זיארה( ביום השנה‬
‫לפטירת הקדוש מועד לחידוש ההסדרים החברתיים‪ .‬החוגגים שילבו טקסים בעלי עצמה‬
‫רגשית וחווייתית עם עיסוקיהם כקונים ומוכרים בשוק‪ ,‬אשר הוקם במהלך ימי החגיגה‬
‫בקירבת הקבר‪ .‬היה זה אתר בעל סדר זמנים ייחודי ושונה‪ ,‬וכללי התנהגות מוגדרים‪ :‬הן‬
‫של שוכניו‪ ,‬אשר נבדלו מהאוכלוסייה הכללית סביבם‪ ,‬והן של הבאים אליו לפרק זמן‬
‫קצוב‪ .‬מן המבקר ציפו כי יהיה לא רק במצב נכון מבחינת חובותיו ההלכתיות‪ ,‬אלא גם‬
‫בהלך רוח מתאים לשהייה במקום קדוש‪ ,‬יקריב קורבנות ויעניק מתנות ותרומות‪ .‬בתמורה‬
‫האמין המבקר כי יזכה בגמול הולם‪ :‬פרנסה או רפואה‪ .‬השהייה ברחבת הקבר שימשה‬
‫גם שסתום לשחרור לחצים ומועקה‪ .‬ההסתופפות סביב הקבר שברה מחיצות מיניות‬
‫וחברתיות‪ ,‬ומועד העלייה לרגל היה פרק זמן של חירות יחסית‪ .‬בעבור הנשים היה זה‬

‫מקום בילוי שבו ההגבלות עליהן התרופפו‪.‬‬
‫פולחן החגיגות העממיות השתלב בלוח השנה של עליות לקברי קדושים‪ .‬בלוח השנה‬
‫הכלל מוסלמי נקבעו עתים בזיקה ברורה למקומות פולחן הקדושים ולהבניית היקום‬
‫המיוחדת של יושבי מרוקו‪ .‬כזו היא למשל העלייה לרגל בסתיו למרכז השרקאויה )האחווה‬
‫הדתית( בבו‪-‬ג'עד‪ ,‬שבין מראכש לפאס‪ .‬בית המלוכה השליט מעודד את הטקסים במולאי‬
‫אידריס ובפאס‪ ,‬הקשורים לסיפור בואם של צאצאי חסן‪ ,‬בנו הבכור של הכ'ליף הרביעי‪,‬‬

‫עלי בן אבי טאלב‪ ,‬למרוקו‪.‬‬
‫קורות מרוקו‪ ,‬לפחות למן ראשית המאה השש‪-‬עשרה‪ ,‬מתאפיינים בחולשתם של‬
‫המרכזים העירוניים‪ .‬מרבית אוכלוסייתה של הארץ השתייכה לקבוצות שבטיות שהיו‬

‫ארגון פוליטי רב עצמה‪ .‬רווחתו של הפרט ושלומו‬
‫היו קשורים ביכולתה של קבוצתו להגן על שטחה‪.‬‬
‫מציאות זו לא השתנתה עד המאה העשרים‪ ,‬עם‬
‫כיבושה של מרוקו בידי צרפת‪ .‬מרבית אוכלוסייתה‬
‫של מרוקו התגוררה באזורים כפריים והערים היו‬
‫מעטות וחלשות; השלטון המרכזי בדמות הסולטאן‬
‫וצבאו היה רחוק‪ ,‬פיקוח המלוכה על השטחים‬
‫הנרחבים שהפרידו בין הערים והפריפריה היה רופף‬
‫למדי‪ ,‬גם כאשר לגיטימיות הסולטאן‪/‬המלך לא‬

‫הועמדה במבחן‪.‬‬
‫העדר מרכז שלטוני יציב וסמכותי בארץ שתנאיה‬
‫הטופוגרפיים הקשו על נסיעות למרחקים‪ ,‬תרמו‬
‫לצמיחה של מרכזים מקומיים‪ ,‬אשר בתחומם או‬