Page 266 - morocco
P. 266
עסחםןודי ויהושע פרנקל 260
מרוקו
לדרע .הוא התרחק קמעא ומצא נביעה של מים זכים .אף שהנביעה הייתה מצומצמת קבר של קדוש מוסלמי בדרום מרוקו
הספיקו המים הצלולים לשתיית הקבוצה כולה.
מצויים תיאורים המציגים גם את הקוטב ההפוך של פעילות הקדושים עתירי כוח
הברכה .ביכולתם היה לקלל ולהשמיד .סידי אחמד אלסוסי ביקש לייבש בוסתן פורה,
ואכן ,כאשר שב למרוקו ממסע החאג' היה הגן למקום צחיח.
הקדושים היו מושא להערצה .הציבור ביטא את הערצתו בבקשו אחר מגע
קרוב עם גופם וחפציהם ,ומנהג מקובל היה לנשק את ידם .רווחה אמונה כי
כוחם של הקדושים ותכונותיהם לא נטשו אותם גם לאחר מותם ,ועל כן יכולה
החברה להתברך בתרומתם גם לאחר שנחו בקברם .ההמון ,אשר עלה לעתים
קרובות לרגל אל ביתו של הקדוש ,עשוי היה לאחר מותו להתנפל על האלונקה
שבה נישאה הגופה אל בור הקבר ,במטרה לשבור ממנה כפיסי עץ למזכרת.
התארגנויות דתיות רבות צמחו סביב קדוש אשר התיישב בקרב שבט מארח.
המהגר-המתנחל התקבל בסביבתו החדשה כבעל תפקידים חברתיים ,כגון
הבטחת יציבות חברתית ופוליטית ,השלטת ביטחון וסדר ציבורי ודאגה לרווחת
הפרט ,ובכלל זה חינוכו האסלאמי .בכוח הניסיון והברכה שלו השרה הולי
ביטחון ומיתן אלימות; הסדרי ביטחון שיצר היו לגורם של ממש בחברה אשר
שיוועה להסדרי אי-לוחמה .כך מסופר על קדוש שהזעיק נחיל דבורים כנגד
כנופיית שודדים בדואים אשר עמדו להתנכל לשיירת עולי רגל .עקיצות הדבורים
הבריחו את הפרשים הבדואים .סידי מחמד אבן מבארך קבע בסוס שלושה
ימים בכל חודש שבהם נאסרה נשיאת נשק .בדואי שהתעלם מן הצו של הקדוש
תפס ירבוע באחד הימים האסורים באלימות ,ובשעה שהיכה בו נשמעה צווחתו כי רגלו
נשברה.
אתרים קדושים
אתרים שבהם דרו קדושים נערצים שימשו יותר מאשר אתר התבודדות של קדוש מנותק
או מקום מפלט לפרושים .הם נחשבים למתחם מקודש )חרם( .הודות לקדושתם וליוקרתם
ומעצם הגדרתם מחוץ לתחום של שגרת היום-יום הם ,נבדלו מסביבתם והיו מרוחקים
מהשפעת הכוחות החברתיים שסביבם .וכך נתפסו כעיר מקלט מאיומים ומלחצים ,כשטח
משוחרר במידה מסוימת מתביעות השלטון וחסין במידה רבה )אם כי לא לחלוטין( מפני
פגיעה בשטחו ,ברכושו או בכל הנמצא בגבולותיו .הכראמאת )נפלאותיו( של הולי החי,
כמו הברכה של הקדוש המת ,הגנו על תחומם ומשכו אליהם מבקרים .רבים המשיכו
לפקוד את האתר הקדוש גם לאחר מות הצדיק עצמו ,מפני שחשו כי חסותו מגינה
עליהם .הסיפור שלהלן מדגים זאת בבהירות:
סיפר לי אבי המנוח ,רחמי אללה עליו :ביקרתי את השיך' סידי סעיד ,ובעוד אנו
יושבים יחד עמו לאחר תפילת השחר בא אליו אדם ואמר לו ,יא סידי הייתה לי פרה
בעת אשר שהיתי במחיצתך בזאויה זו .אמש ,בוואדי שמנגד לנו ,טרף אותה אריה .ענה
לו השיך' :האל לא יאפשר לאריה לשלוט על מי שבתחום חסותו .על כן לך אל פרתך
ותמצא והנה האריה רועה אותה ,אם ירצה האל .אזי הלך האיש ולא הרחיק ,כאשר
מצא את פרתו רועה בוואדי והאריה רובץ מולה .כאשר ראה אותו קם והסתלק ממנה.
דבר זה הפליא אותנו .לאחר מכן סיפרו לנו הכפריים שלמרות ריבוי האריות במקומם
אין הם תוקפים את בהמותיהם.
אבן עסכר ,דוחת אלנאשר ,רבאט ,1976עמ' ) 73שורות .(17-7
