Page 269 - morocco

‫פולחן הקדומים ‪263‬‬

‫מרוקו‬

‫מאורגנים בקהילות קטנות‪ ,‬ללא מסגרת כלל‪-‬ארצית‪ .‬לקהילות העירוניות הגדולות‪ ,‬כגון‬
‫פאס ומכנאס‪ ,‬לא הייתה סמכות פורמלית או אחרת על היישובים הקטנים והמפוזרים‬
‫בהרי האטלס ובקידמת הסהרה‪ .‬פולחן קברי הקדושים שהיהודים טיפחו במרוקו בקהילות‬
‫המרובות והנבדלות‪ ,‬נראה כמענה של עדת מיעוט למסורת הדתית של קהילת הרוב‪.‬‬
‫ייתכן שזהו גם ההסבר לקיומם של כמאה ועשרים אתרי קודש משותפים ליהודים‬
‫ולמוסלמים‪ .‬שכן כשם שמיעוט של "בני חסות" יכול היה להתקיים רק במערכת של‬
‫חוקים ברורים שניסח הרוב‪ ,‬כך גם עולמו הרוחני והרגשי לא יכול היה להתעצב אלא‬
‫במסגרת מונחי היסוד המשותפים‪ .‬בעוד המתחמים המקודשים הראשיים של מוסלמי‬
‫מרוקו‪ ,‬כגון הקבר במולאי אידריס או קברו של בנו של אידריס בפאס‪ ,‬הם מחוץ לתחום‬
‫ללא‪-‬מוסלמים‪ ,‬תפיסת קברו של הקדוש כחרם אפשרה טיפוח אתרים משותפים‬
‫והשתתפות בחגיגות העלייה לרגל‪ ,‬שהתקיימו במקום ובזמן מקודשים כאתנחתא ממציאות‬

‫החולין‪.‬‬

‫קברי הקדו שים פזורים על פני כל הארץ‪ ,‬בכל מקום שדרכה שם כף‬ ‫ש בו ע ש חל בו ל" ג בעומר הו א מועד ה" הי לו ל א" הג דו ל ה‪ ,‬ה בי קו רי ם‬
‫רגל יהודי‪ ,‬ל א פ ע ם נ ת ק ל תי בקבר "קדו ש" בסי מ ט ה ב שוק של ה" מ ל א ה" ‪,‬‬ ‫רבייהמ שתתפים ליד קבריהם של קדושי מגרב‪,‬‬
‫בין שתי שו רו ת חנויו ת‪ ,‬או מ צאתי או תו נ חבא ב"אוהל" ק טן לי ד ב תי ם‬
‫גבו הים‪ ,‬בר חו ב סואן ורועש ב רו ב ע מס חרי הדש‪ ,‬אבל רו ב ם של הקדו שי ם‬ ‫ס דנ א ד א ר ע א הד הו א‪ ,‬וכ ש ם שזכת ה צפון א פ רי ק ה בימי צמי ח ת‬
‫ט מונים דווק א הר ח ק ממקומות יי שוב‪ ,‬בררי האטלאס הגבוה‪ ,‬במרומי‬ ‫הנצ רו ת ל מ ס פ ר ר ב של " ק דו שי ם" נו צ ריי ם‪ ,‬כ פי ש מעיד אהד מ אבו ת‪-‬‬
‫פ סגו ת ני שאו ת או באל ע מ קי ם שק טים‪ ,‬ב מקו מו ת שאין שם כיו ם יי שוב‬ ‫ה כנ סיי ה ה ר א שוני ם‪ ,‬כן נ ת פ ר ס מו אר צ ו ת ה מג ר ב בקברי " ה מרבוט" ‪,‬‬
‫יהודי‪ ,‬כאילו ביקשו צדיקי ם אלה להתבודד‪ ,‬לברו ח מהמולת החיים‪,‬‬ ‫קדו שים מוסלמים‪ ,‬שכיפותיהם הלבנות מתנו צצו ת למר חקים‪ ,‬הם‬
‫מ שמ שים מ קו מו ת "זי אר ה" ל ה מוני ם ה ב אי ם ל חוג א ת חגי ה ם ו מ טר ה‬
‫להסתתר מפני טרדתם של בני אדם‪,‬‬
‫אין הבריות מני חות ל הם לנו ה ב שלום על משכבם‪ ,‬באים להתפלל ‪,‬‬ ‫לי חידים ה מ תנים א ת צרותיהם‪,‬‬
‫ו לבק ש‪ ,‬ל שפוך א ת ל ב ם ו א ת מרי שי חם‪ ,‬אף שינ א ת בני ‪ -‬א ד ם‪ ,‬הרו אי ם‬ ‫לפ רסו ם ר ב זכו צ די קי ם י הודים‪ ,‬הי שנים א ת שנ ת ם בבתי‪-‬אבן ו חימר ‪,‬‬
‫לע שות רוו חי ם‪ ,‬ו קנ א ת הד ת ה שלטת נד חקו ת ל מקו מו ת אלה‪ ,‬לפ ע מי ם‬ ‫תח ת עצי ם ר ענני ם‪ ,‬מ צ בו ת‪ -‬ק ב ר ק ט נו ת נעל מו מזמן‪ ,‬ו ל פ ע מי ם הוקמו‬
‫מ ת ל קח ת מ ח לו ק ת בין מו ס ל מי ם לי הו די ם‪ ,‬בשל קב רו של צ די ק‪ ,‬מי‬ ‫במקומן מאבות הדשות‪ ,‬אכן הרבה ר בני ם‪ ,‬קדו שים וקדו שות‪ ,‬היו‬
‫הוא! יהודי או מוסלם? ושל מי הו א‪ ,‬כלו מר מי זכאי ל ג בו ת א ת ה אגר ה‬ ‫באר צו ת אלה ונודעו לתהילה בחייהם בשל תורתם ובמעשיהם הטובים‪,‬‬
‫המיוהדת מאת המבקרים‪ ,‬בעבור השמירה על הקבר ועל שלומם של‬ ‫ל אחר מו ת ם ה תחילו נ סי ם מתר ח שים על ק ברי ה ם‪ ,‬ובמשך כל י מו ת‬
‫ה שנ ה נו הי ם בני א ד ם ל ה ש תט ח עליהם! כל מר נפ ש ובעל מו ם וכל‬
‫ה מ ב ק רי ם‪ ,‬ג ב אי ם י הו די ם או מו ק ד ם >גבאי< מו ס ל ם‪,‬‬ ‫דוו ה ו חול ה ו ע קר ה‪ ,‬י הו די ם ו מו ס ל מי ם ואף נוצר י ם ‪ ,‬ג בר י ם ‪ ,‬נ שי ם ו ט ף‪,‬‬
‫כל יו ם וכל שעה כ ש רי ם ל בי קו ר לי ד ק ב ר‪ ,‬אבל יו ם ל" ג בעומר יו ם‬ ‫פ ו ני ם ל ב ק ש ר ח מי ם‪ ,‬מר פ א ו חיי ם‪ ,‬במיו חד גדול מ ס פ ־ ה ק בר י ם‬
‫ההילולא במירון מיועד להילולא כ ללי ת ‪ -‬ואף בזה מתבטא הקשר עם‬ ‫שמיי ח ס ת א ו ת ם ה מ סור ת ל ש לו חי ארץ־ישר א ל‪ ,‬שנדדו א לפי קי לו מ ט רי ם‬
‫בים וביב שה‪ ,‬לאסוף נדבו ת בשביל אח ת מארבע הערים הקדו שות ‪-‬‬
‫ארן־י שראל‪,‬‬ ‫ירו שלים‪ ,‬הברון‪ ,‬צ פ ת‪ ,‬טבריה‪ ,‬שלי חו ת גדולה ונ על ה היו עו שים‬
‫מ שנכנס אייר מתהילה מנסר ת השאלה בעולמה של כל יהדות מגרב!‬ ‫שלו חי ם אל ה‪ ,‬בלבו ת ם א ת החיבה לארץ‪-‬י שראל ו בחזקם א ת הק שרים‬
‫לאן נלך ה שתא להילולא? א מנ ם קיי מ ת בכל מ שפהה‪ ,‬ע שירה או עניי ה‪,‬‬ ‫ע ם "י רו ש לי ם" ‪ ,‬ב שביל יהודי מארוקו שמה של י רו ש לי ם ה תפ ש ט על‬
‫מסורת של הקדו ש‪ ,‬הפטרון שלה‪ ,‬אולם הלילה להם לאבות המשפהה‬ ‫כל ארץ י שר אל‪ ,‬ב א ה כ ם מ"י רו ש לי ם" ‪ ,‬מנ ש קי ם א ת י דיו‪ ,‬מו שיבים‬
‫לזלזל ברגשות נשיהם ואימותיהם‪ ,‬ולעבור על קברי הקדו שים של‬ ‫אותו בקתידרא‪ ,‬חולקים לו כבוד ושומעים בצמא א ת אשר יספר‪,‬‬
‫משפהותיהן מבלי להשתטה עליהם‪ ,‬אין עורכים א ת ההילולא יהידים‪,‬‬ ‫ומ ששבעו ל ש מו ע‪ ,‬שו אלים! מאיזה מ קו ם ב"י רו ש לי ם" הו א‪ ,‬מ חברון‬
‫ר ק גברים או ר ק נ שים ‪ -‬אל א כדבר משה אל פרעה! "בנערינו ובזקנינו‬ ‫או מ" אפ ד" > צפת<‪ ,‬ק ר ה והמשול ח ש שבע ט ל טו לי ם ב ה רי ם ו ב מ ד ב ריו ת‬
‫נ ל ך ב בנינו ו ב בנו תינו ב אאננו ו ב ב ק רנו נ ל ך"! ולכן מבעוד מועד עו שי ם‬ ‫וכו חו ת ש ש‪ ,‬ה ל ה ונ פ ט ר ל בי ת עול מו ב מ ס עו‪ ,‬ונ ק ב ר אי‪ -‬ש ם בכפר‬
‫הכנו ת‪ ,‬ואלה לאלה שואלים ואלה א ת אלה מייעאים‪ ,‬ו שוכרים‬ ‫נידה‪ ,‬זכות ה וקדו שתה של ארץ־ישראל עמדו לו‪ ,‬ורבים ה תחילו לבקר‬

‫אוטובוסים ומכוניות־משא וקובעים מפג שים וביקורים משותפים‪,‬‬ ‫א ת קברו שנתפרסם בין התושבים‪,‬‬

‫הירשברג‪ ,‬עמ' ‪.152-151‬‬