Page 467 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 467
הפולמוס על הממלכתיות
התודעה הציבורית .אמנם הממשלה היא ממשלתם של כל האזרחים ,על פי האתוס
האזרחי הקולקטיבי של המדינה המודרנית ,אבל תומכי האופוזיציה חשים כמובן
מידה זו או אחרת של ניכור כלפי הממשלה .נראה כי במדינות חדשות התופעה הזאת
חריפה יותר ומפלגות השלטון מצטיירות בתור חומסות כוח שלא כדין בבואן לתבוע
בשם המדינה את נאמנותם הראשונית של כלל האזרחים .ייתכן שהמתיחות הזאת
הייתה מתונה יחסית בשנים הראשונות של מדינת ישראל מפני שמפא"י הייתה מעין
מפלגת שלטון עוד לפני כינון הריבונות ובן-גוריון היה מנהיג היישוב הארץ-ישראלי;
ובכל זאת ההבדל המכריע בין ריבונות להיעדר ריבונות הכריע בהשפעתו.
על בסיס ההנחה שהוצגה כאן ,הפולמוס סביב הממלכתיות ביטא התנגדות
לתביעה שנתבעו מרכזי המשנה התנועתיים והתרבותיים לוותר על חלק מתפקידיהם
המתווכים בין המרכז ,זה שמעתה נעשה ריבוני ,ובין אנשי היישוב שנעשו אזרחי
מדינה .הפולמוס הזה נסב אפוא על כמה וכמה נושאים :על תביעתה של המדינה
החדשה לנאמנות ראשונית לה 7,מעל ומעבר לנאמנות האזרחים לגורמים בחברה
האזרחית; על תביעתה של המדינה למונופול על האלימות; ועל תביעתה להיות זירת
ההכרעה הערכית הראשית בחברה ,זירה שההכרעות מתקבלות בה בהליכים
דמוקרטיים בשיתוף כלל האזרחים .נוסף על אלה נסב הפולמוס גם על מגמת
האוניברסילזציה של השירותים החברתיים ,משמע סיפוקם באמצעות מוסדות
המדינה ולא באמצעות מוסדות ִמגזריים .ועוד נסב הפולמוס על הגברת התכנון
והפיקוח הממשלתיים והיזמוּת הכלכלית והחברתית של מוסדות המדינה.
כמובן ,תהליך התגבשותה של תודעה אזרחית-רפובליקנית – תודעה 'ממלכתית',
בלשון התקופה – הכרוכה בנאמנות ראשונית למדינה ,מתאפיין בדרך כלל במתח
מסוים; מצד אחד מתבלט הייצוג של המדינה באמצעות מוסדות השלטון והארגונים
הביורוקרטיים שלו ,ויותר מזה – אפילו מתקבע זיהוי בינה ובין מוסדות השלטון;
מצד אחר המדינה מיוצגת בתור 'דבר משותף' חדש ,מוקד של לאומיות המאגד את
כלל האזרחים ,תומכי השלטון ומתנגדיו ,ומתוקף איגודם ,כלומר מכוח ההליכים
הדמוקרטיים מגבשי הקולקטיב הלאומי ,אותו 'דבר משותף' חדש רוכש לעצמו
מעמד נורמטיבי מכונן .מצד היות המדינה 'דבר משותף' ,האזרחים הם בעת ובעונה
אחת גם בעליה של המדינה וגם משתייכים אליה .יחס דיאלקטי זה של שיוך ובעלות
הוא התכונה המרכזית של התודעה האזרחית הרפובליקנית.
עם זאת ,ההגדרה שהצעתי כאן לשיח על הממלכתיות איננה פורשת את מלוא
הבעייתיות הכרוכה במעבר ממרכז לא ריבוני בחברה פוליטית תוססת ומרובת
המדינה החדשה תבעה נאמנות ראשונית אליה ,ולא זו בלבד אלא גם עיצבה והגבירה את הזיקה 7
הרגשית של האזרחים כלפיה ,אם כי זיקה רגשית זו הייתה גם 'נתון פתיחה' ,כמובן ,שהרי רוב
גדול מן היהודים בארץ ישראל חתר להקמתה של מדינה יהודית .על הטיפוח היזום של הזיקה
הרגשית למדינה ראו עזריהו ,פולחני מדינה.
][459
