Page 469 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 469
הפולמוס על הממלכתיות
בידיהם שליטה על הארגונים החברתיים החשובים במדינה החדשה .מבחינת מפ"ם,
יריבתה של מפא"י בזירה של תנועת העבודה ,ובייחוד בעיני חבריה הצעירים של
מפ"ם ,שבירת השביתה הייתה אחד הגילויים הברורים לאופי הימני והשתלטני של
מה שכונה אז 'ממלכתיות' 10.לעומת זאת חברי מפא"י סברו אז ,ברובם הגדול ,כי יש
לעמוד בתקיפות למול ההתפתחות ההדרגתית של נאמנות ראשונית לברית המועצות,
מתחרה בנאמנות למדינה ,ולמול ביקורת רדיקלית על מדינת ישראל שהתפשטה
בקרב חוגים במפ"ם ואף בין מנהיגים בכירים באותה מפלגה .בעיני רוב גדול של
חברי מפא"י ההתפתחויות האלה היו איום קיומי חמור דווקא בגלל 'המגורים
המשותפים' בהסתדרות העובדים ובהתיישבות העובדת ,וחייבו תגובת נגד כוחנית11.
בכל אופן ,ברור כי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל המונח 'ממלכתיות' לא
ייצג את מה שייצג בסוף העשור הראשון שלה ,קל וחומר בעשורים הבאים .נותרת
לדיון השאלה מה היה היחס בין שני סוגי הממלכתיות .ההנחה הננקטת כאן היא
שהתקיים ביניהם יחס דיאלקטי :הממלכתיות המפלגתנית והמאחידה של ראשית
העצמאות פינתה את מקומה לממלכתיות פלורליסטית יותר )אם כי הפלורליזם הזה
דווקא קיפל בחובו האחדה אינטנסיבית יותר ,של קולקטיב בטוח יותר בעצמו ,ואילו
הקשיחות בשלב ההתפתחות המוקדם נבעה דווקא ממידה רבה של חולשה וחוסר
לכידות בתקופת העלייה הגדולה(.
עצמתה היחסית של המדינה היא שהכתיבה את ההתפתחות :בחולשתה הראשונית,
כאשר היה עליה לקבּע את סמכותה' ,להשתלט' על החברה האזרחית שנוצרה בימי
היישוב ולהסדיר אותה ,היא נטתה להיות לא סובלנית ולפעול באמצעות הכלים
העיקריים שעמדו אז לרשותה בתוך אותה חברה – באמצעות מפא"י והמערכת
ההסתדרותית שמפא"י חלשה עליה .אם לא כן היו עקרונות הממלכתיות נותרים
דיבור ריק ובלתי ישים .יעידו על כך הבעיות החמורות שניצבו בפני מדינות חדשות
אחרות שהוקמו בתקופת הדה-קולוניזציה ללא תשתית פוליטית דומה .עם
10לזעזוע בין צעירי מפ"ם ראו ,למשל' :משא :במה לספרות אמנות ובקורת',(13.12.1951) 11 ,
עמ' ;1שם ,(27.12.1951) 12 ,עמ' .1פרשה חשובה זו הביאה את יגאל עילם לקבוע כי התפיסה
הפוליטית שעמדה אז מאחורי המונח 'ממלכתיות' הייתה למעשה תפיסה טוטלית או אינטגרלית,
רחוקה מאוד מתפיסה אזרחית-אוניברסלית בדבר היחסים בין מדינה לאזרחיה .עילם,
ממלכתיות ,עמ' .14-10יש טעם בטענת עילם .עם זאת הצגת הדברים סובלת מחד-צדדיות ,אם
לא מביאים בחשבון שהמשטר ששרר בישראל של שנות החמישים התבסס על עקרונות יסודיים
של עמידה ב'כללי משחק' מחייבים ,מתן דין וחשבון של השלטון לאזרחיו ,בחירות חופשיות
ועוד כמה 'זוטות' .רק עקרונות אלה יכולים להסביר על איזה בסיס היסטורי התפתחה ישראל
לכדי מדינה דמוקרטית יציבה.
11אישור מסוים לחששות דאז מפני מפ"ם אפשר למצוא בעובדה שאנשי השומר-הצעיר הפעילו
תאים חשאיים בשירות הביטחון הכללי ,במשרד הביטחון ובצה"ל ואגרו מחסני נשק חשאיים.
עדות איסר הראל לאורית רוזין ולאבי בראלי ;2000 ,צחור ,חזן ,עמ' .202-197
][461
