Page 466 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 466
פרק ט
אין זה מרחיק לכת לקבוע כי דימוי זה של הפולמוס בתור מחלוקת בין חלוצים
לביורוקרטים קנה לו מעמד של 'חכמה מקובלת' מובנת מאליה .אולם התיאור הזה
מטעה משתי בחינות :ראשית ,הוא איננו נאמן לשיח הפולמוס; שנית ,וחשוב יותר,
הוא איננו מאפיין בצורה הולמת את בעיותיה המהותיות של החברה הישראלית
בתקופה ההיא .תיאור מקוטב בין וולונטריזם חלוצי לבין אטטיזם ביורוקרטי מחמיץ
אותן במידה רבה.
אחזור בהמשך אל הטעמים לדחות את התיאור הזה של השיח וגם את ההנגדה
המפוקפקת בין סוציאליזם וולונטריסטי ובין קפיטליזם אטטיסטי .כאן כדאי להעלות
דרך אחרת להשיב על שאלת עניינו האמתי של השיח :השיח הזה ביטא את
התנגדותם של גורמים חברתיים חשובים להגדרה חדשה של השיוך הקולקטיבי,
לתפיסת אזרחות חדשה ,רפובליקנית ביסודה ,תפיסה שביקשה לה אחיזה לאחר
הקמת המדינה .משה ליסק ודן הורוביץ שרטטו בקווים כלליים את כיוון הניתוח הזה
בספרם 'מצוקות באוטופיה' 6.הממלכתיות על פי תפיסה זו היא חתירה רבת פנים
לאינטגרציה אינטנסיבית יותר של השיוך החברתי בחברה שהצמיחה מדינה ריבונית
ממבנים יישוביים.
באופן מובהק בתרבות הפוליטית היישובית ,ובמידה לא מבוטלת גם בתרבות
הפוליטית של התנועה הציונית באירופה ,השיוך הלאומי תוּוך באמצעות שיוך
לזרמים אידאולוגיים :פועלי-ציון ,השומר-הצעיר' ,גורדוניה' ,הקיבוץ-המאוחד או
הציונות הסוציאליסטית בכלל ,הפועל-המזרחי או הציונות הדתית ,התנועה
הרוויזיוניסטית או בית"ר ואחר כך אצ"ל; ויש להדגיש :התופעה הנדונה היא שיוך,
ולא סתם תמיכה ואף לא רק הזדהות עמוקה .בעיני כל אחד מן הזרמים האלה היה
הוא עצמו נושא דגל הלאומיות ,התגלמותה המובהקת .מרכז ריבוני היה מטרה
שהזרמים השונים חתרו אליה והתחרו ביניהם על מידת התרומה להגשמתה ,אבל לא
ישות קונקרטית ,לא מדינה חדשה התובעת לעצמה ולשלטון המנהיג אותה נאמנות
ראשונית ,על כל הבעייתיות הכרוכה בזיקה שבין המדינה לשלטון ובהבדל ביניהם.
במדינות דמוקרטיות ,ואולי גם במדינות לא דמוקרטיות ,בעייתיות זו מצויה ברקע
חזותה הריכוזית של המדינה הבן-גוריונית התפתחה חברה הטרוגנית ולאו דווקא הומוגנית ,וזו 6
לא נולדה 'יש מאין' למן תקופת שלטונו של אשכול .שביט ,משיחיות ,עמ' 78-56ובמיוחד עמ'
.77
כך בעיקר על התהליכים המערכתיים שביסוד הופעת האידאולוגיה הממלכתית ופחות על
הפולמוס הציבורי סביב הממלכתיות .ראו ,למשל ,הורוביץ וליסק ,מצוקות באוטופיה ,עמ'
.201-198וראו עוד :ינאי ,ממלכתיות ,עמ' ;169-89הנ"ל ,אזרחות ,עמ' .504-494גם יעקב
שביט קבע כי 'בשורש הביקורת ]על המדינה הבן-גוריונית[ הייתה אפוא העובדה שהמדינה יצרה
מתח בין מרכז הסמכות הריבוני ,שהיה בידי מפלגה דומיננטית ,ובין מרכזי סמכות משניים,
שדיברו בשם חופש הפעולה של עצמם' .שביט ,משיחיות ,עמ' .72
][458
