Page 470 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 470

‫פרק ט‬

‫התבססותה של המדינה בא לידי ביטוי ההיגיון הפנימי של הממלכתיות וננטש‬
‫בהדרגה השימוש במפא"י כסוכנות תיווך מעין‪-‬ממשלתית‪ ,‬אם כי פרקטיקה זו לא‬

                                                               ‫חלפה מן העולם‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬לענייננו חשוב לראות כי השימוש במפא"י לשם השתלטות המדינה‬
‫החדשה על החברה האזרחית הוותיקה ממנה קידם מאוד את המגמה למסד את‬
‫מפא"י בדפוסים הייררכיים‪ .‬מיסוד הייררכי הוא מאפיין יסודי של מדינות‪ ,‬כמובן‪ .‬על‬
‫כן כאשר בראשית העצמאות בן‪-‬גוריון ועמיתיו מנהלי המפלגה ייעדו למפא"י תפקיד‬
‫מרכזי בריכוז החברה האזרחית‪ ,‬היישובית לשעבר‪ ,‬סביב המוקד של המדינה‬
‫החדשה‪ ,‬היה טבעי אפוא לעצב אז את מפא"י בדפוסים הייררכיים‪ .‬לאמתו של דבר‬
‫ההחלטה של ראשי מפא"י בהנהגת בן‪-‬גוריון למסד את מפא"י בדפוסים הייררכיים‪-‬‬
‫ריכוזיים משמעה היה הפיכת מפא"י לגוף מעין מדינתי‪' ,‬מפלגה ממלכתית' בלשונם‬

      ‫אז‪ ,‬ופחות שייך‪ ,‬מבחינת תכונותיו‪ ,‬לחברה האזרחית שהמדינה פועלת בתוכה‪.‬‬
‫עם זאת מפא"י הייתה כמובן גורם חשוב מאוד בחברה האזרחית בשנות החמישים‪,‬‬
‫וכל כוונת הדברים האמורים הייתה לסמן את מקומה בין הקטבים המושגיים 'מדינה'‬
‫ו'חברה אזרחית'‪ .‬יש לזכור כי הקיטוב המושגי הזה הוא קיטוב בין שני גורמים‬
‫כרוכים זה בזה – החברה האזרחית מצמיחה מתוך עצמה את המדינה ובו בזמן היא‪-‬‬
‫היא המושא העיקרי של המדינה‪ ,‬ואותה המדינה אמורה להסדיר‪ .‬כינון מדינת ישראל‬
‫הוא דוגמה מובהקת של תהליך הדדי כזה‪ .‬מפא"י ההייררכית בימי ראשית העצמאות‬
‫הייתה אפוא גורם מעין ממלכתי בחברה האזרחית דאז‪ ,‬ובמילים אחרות – מפא"י‬

            ‫הייתה הכוח הקרוב ביותר למדינה בכלל הגורמים של החברה האזרחית‪.‬‬

                     ‫ממלכתיות בין ימין לשמאל‬

‫ההבחנה השנייה המוצעת כאן‪ ,‬אנליטית ולא כרונולוגית‪ ,‬באה להבדיל בין שני סוגים‬
‫של פולמוס‪ :‬ראשית‪ ,‬פולמוס על התיחום בין המדינה ובין החברה האזרחית או‬

                 ‫החברה הוולונטרית; שנית‪ ,‬פולמוס על אופייה הכללי של המדינה‪.‬‬
‫הוויכוח על התיחום בין המדינה לחברה מתאפיין בסוגיות כגון‪ :‬האם ראוי‬
‫שלתנועת העבודה תהיה אחיזה מאורגנת בצבא בדמותו של הפלמ"ח? מה יהיו‬
‫היחסים בין המדינה למרכזי המשנה בחברה בכל הנוגע להסדרת החינוך? האם מותר‬
‫למדינה להתערב כדי למנוע מה שנראה לה כ'חתרנות פוליטית' באיגודים מקצועיים?‬
‫ומה מעמדה בהסדרת ביטוחים סוציאליים שונים‪ ,‬בהסדרת התעסוקה‪ ,‬בהכוונת‬

                   ‫ההתיישבות וצורות ההתיישבות ובהדרכת ההתנדבות החלוצית?‬
‫אפשר לראות כי סוג זה של ויכוחים נבדל‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬מן הוויכוחים על‬
‫אופייה של המדינה‪ ,‬כלומר מן המחלוקות המאפיינות שמאל וימין קלסיים‪ ,‬אלה‬

                                     ‫]‪[462‬‬
   465   466   467   468   469   470   471   472   473   474   475