Page 468 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 468
פרק ט
מרכזים משניים אל מדינה ריבונית לכל דבר ועניין .נחוץ לצרף להגדרה שתי
הבחנות ,אחת כרונולוגית ואחת אנליטית.
ממלכתיות מפלגתנית
כרונולוגית ראוי להבחין בין שתי תקופות בוויכוחים סביב הממלכתיות – בין תקופת
העיצוב הראשוני בראשית שנות החמישים ובין סוף אותו עשור וראשית שנות
השישים' .הממלכתיות' הבן-גוריונית בראשית שנות החמישים השתמשה במפא"י
בתור הסוכנות הראשית של הממסד השלטוני – הסוכנות לכוח אדם ִמנהלי ,לגיוס
עיליות ,לייצוג קבוצות אינטרסים תמורת רכישת תמיכתן וכיוצא בזאת .לעומת זאת,
'הממלכתיות' המאוחרת יותר הציגה עצמה או אכן הייתה אנטי-מפלגתנית במובהק.
היא ביקשה דווקא לשים סייג לפוליטיקה המפלגתנית שירש הממשל הישראלי מן
התרבות הפוליטית של היישוב 8.שרשרת האירועים והתהליכים שהניעה את
התפתחותה של 'הממלכתיות' המאוחרת זכתה לכותרת-גג' :הפרשה' ,ורפ"י הייתה
לבסוף הגוף הפוליטי שאימץ לעצמו גרסה זו של 'ממלכתיות'.
האם אחריתה של התפיסה הממלכתית מעידה בהכרח על ראשיתה? האם לפנינו
תהליך אבולוציוני ,יציאה לאור של מה שהיה מובלע קודם לכן ,או התפתחות
אידאולוגית חדשה שנלוותה לאירועי 'הפרשה'? מסגרת הזמן שלנו כאן אינה מתירה
אלא דיון על הממלכתיות בראשיתה .רק נעיר אפוא כי הבנת פרק הזמן הראשון
במונחים של פרק הזמן השני איננה הליך מובן מאליו ויש לנמקה.
לענייננו חשוב לחזור ולהדגיש את תפקידה של מפא"י בגיבוש הממלכתיות של
ראשית העצמאות .כמובן ,יש סתירה בין הגיון הממלכתיות ,כהגדרתה בהנחה
שהוצגה כאן ,ובין התפקיד הזה של מפא"י ,שהרי אם מדובר בריכוז התפקודים
הפוליטיים-חברתיים והשיוך הקולקטיבי ישירות למדינה ,מה עושה כאן סוכנות
תיווך שכזאת? הסתירה היא אכן סתירה ,ועובדה זו מבטאת את טיבם של תהליכים
היסטוריים ,המתקדמים באמצעות סתירות שכאלה :אינטנסיפיקציה של השיוך
הקיבוצי ישירות אל המרכז שהיה למדינה לא הייתה יכולה להתרחש בחלל ריק; היא
הייתה זקוקה לכלי קונקרטי כדי להתנהל דרכו ,וכלי זה נמצא לה במפא"י ובמוסדות
ההסתדרות שמפא"י הנהיגה.
צדו הכוחני של התהליך הזה התבטא למשל באופן מובהק בשבירתה של שביתת
הימאים 9.מפא"י ובן-גוריון בראשה הפגינו במשבר ההוא נחישות במגמתם לקיים
8ראו הדיון לעיל ,עמ' .306-301
9על השביתה ראו :הראל ,בין בניין להרס ,עמ' ;74-39ליסק ,שביתת הימאים; אשל ,שביתת
הימאים.
][460
