Page 465 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 465

‫הפולמוס על הממלכתיות‬

‫)כלומר אחרי רכישת מונופול אפקטיבי על האלימות(‪ ,‬מוכרח לנוע בשני צירים‪:‬‬
‫ניתוח של אופי הפולמוס והמושגים שעלו בו וניתוח הרלבנטיות של הפולמוס‬
‫לבעיות הממשיות שעמדו על הפרק בראשית שנות החמישים‪ .‬יש עניין גם בשיח‬
‫הפולמוסי עצמו‪ ,‬ברטוריקה שלו‪ ,‬וגם במשמעותו המעשית‪ .‬לכן יש לאפיין תחילה‬
‫את הוויכוחים האלה ולתאר את נושאיהם‪ ,‬התפתחותם הכרונולוגית ומקומם בזירה‬
‫הציבורית‪ ,‬ועל יסוד זה אפשר לנתח את היחס בין נושאיו של הפולמוס סביב‬

                 ‫הממלכתיות ובין המצבים הממשיים שהוא כביכול התייחס אליהם‪.‬‬
‫עיון בתוכני הפולמוס על הממלכתיות‪ ,‬מתוך מאמץ להבדילם מן הצד התעמולתי‪-‬‬
‫רטורי של הפולמוס‪ ,‬מעלה שאלה טריביאלית לכאורה‪ :‬על מה התווכחו בעצם? מה‬
‫עמד במרכזו של הדיון הציבורי הזה‪ ,‬מעבר לרטוריקה שלו‪ :‬וולונטריזם לעומת‬
‫אטטיזם או חלופות ממשיות של סוציאליזם לעומת קפיטליזם? והאם החיבור בין‬
‫וולונטריזם לסוציאליזם והנגדתו לחיבור בין קפיטליזם לאטטיזם – חיבורים והנגדה‬
‫שנעשו בזמן הפולמוס וחדרו ממנו במידה מסוימת למחקר ההיסטורי והסוציולוגי –‬
‫האם הם תואמים לבעיות הממשיות שניצבו על דרכה של החברה הישראלית‬
‫החדשה? יש נטייה לערבב בין שני סוגי המתח‪ ,‬המתח בין וולונטריזם לאטטיזם מצד‬
‫אחד והמתח בין סוציאליזם לקפיטליזם מצד אחר; אבל כאן אחתור להבחין ביניהם‬
‫תחילה לשם הבהרת הפולמוס וטיבו הפוליטי המעשי‪ ,‬ואחר כך אשתדל לבחון אם‬
‫אכן שני המתחים האלה היו התכנים הממשיים של הפולמוס הנדון‪ ,‬להבדיל מתכניו‬

                                                                      ‫הרטוריים‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬יש לשאול אם לפנינו צומת של הכרעה ממשית‪ ,‬ומכל מקום‬
‫מחלוקת אידאולוגית בעלת השלכות מעשיות בין שתי מגמות של 'בניית אומה'‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬הפעלת החברה באמצעות התגייסות חלוצית של יחידים ושל תנועות למילוי‬
‫משימות קולקטיביות; והאחרת‪ ,‬מילוי אותן משימות באמצעות מכשירים של מדינה‬
‫ובאמצעות כפייה חוקית‪ ,‬ויחד עם זאת אף העלאה פולחנית של המדינה בתור תחליף‬
‫ליוקרה של החלוצים ושל ארגוניהם בתרבות הפוליטית היישובית‪ .‬במחשבה‬
‫הציבורית‪ ,‬ולעתים אף במחקר‪ ,‬אכן מקובל לבחון את המחלוקת סביב הממלכתיות‬
‫בתור מחלוקת בין וולונטריזם יישובי‪ ,‬הנושא את עיניו אל אוטופיה חברתית‬
‫ולאומית‪ ,‬ובין אטטיזם ריכוזי‪-‬ביורוקרטי ואף 'בולשביקי' שהצר את אופקיה של‬

                ‫האוטופיה הציונית לכדי מאמץ פרוזאי להקים מערכות של שלטון‪5.‬‬

‫שלוש דוגמאות מובהקות לאבחנות ברוח זו‪ :‬יציב‪ ,‬החברה הסקטוריאלית‪ ,‬עמ' ‪ ;109-53‬כפכפי‪,‬‬        ‫‪5‬‬
‫זרם העובדים‪ ,‬עמ' ‪) 32-25‬וכן כפכפי‪ ,‬פירוק הפלמ"ח‪ ,‬עמ' ‪ ;(97 ,91‬ניר‪ ,‬חלוצים‪ ,‬עמ' ‪.140-116‬‬
‫אליעזר דון‪-‬יחיא מתאר את הממלכתיות הבן‪-‬גוריונית כ'דת פוליטית' טוטליסטית‪ ,‬הבאה‬

‫להקנות משמעות למעשי היחידים ומציבה את האינטרסים של המדינה מעל ומעבר לאינטרסים‬
‫של אזרחיה‪ .‬בכך הוא קרוב לזיהוי בין ממלכתיות לאטטיזם )הוא משתמש במונח ‪ .(statism‬דון‪-‬‬
‫יחיא‪ ,‬הממלכתיות כדת אזרחית‪ ,‬עמ' ‪ .192-171‬לעומתו יעקב שביט הצביע על העובדה שתחת‬

‫]‪[457‬‬
   460   461   462   463   464   465   466   467   468   469   470