Page 62 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר

‫התהוות מרחב גיאואסטרטגי‪ :‬צפון ארץ‪-‬ישראל‬
‫ודרום הלבנט בראשית המאה העשרים‬

‫במרחב שבין חיפה ובין דרום המדינות סוריה ולבנון‪ ,‬שניתן לכנותו בהכללה‬
‫רבה צפון ארץ‪-‬ישראל ודרום הלבנט‪ ,‬חלו בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית‬
‫המאה העשרים תמורות ותהליכים אשר הקנו לו בהדרגה דרגת חשיבות גבוהה‬
‫בגיאואסטרטגיה של המעצמות הגדולות ושל 'המזרח הקרוב' בכלל (המונח‬
‫השגור אז למזרח התיכון של ימינו)‪ 138.‬לא בכדי הפך הוא לנכס אסטרטגי בעיני‬
‫כל הגורמים המעורבים בפוליטיקה הבין‪-‬לאומית של האזור‪ ,‬דוגמת הממשל‬
‫העות'מאני והמעצמות הגדולות‪ .‬מרחב זה נבחר על ידי הבריטים כשטח חיוני‬
‫להשתלטות על טריטוריות של האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון‪ ,‬במסגרת‬

‫שיקולים גלובליים‪-‬אימפריאליים‪.‬‬

‫תכונותיו העיקריות של המרחב‬

‫המרחב האסטרטגי שהיה לנגד עיניו של מונסיל איננו חופף את ההגדרות‬
‫הגיאוגרפיות‪-‬הרגיונליות המקובלות בימינו של 'צפון ארץ‪-‬ישראל' או 'הגליל'‪,‬‬
‫משום שהוא מקיף חבלים גיאוגרפיים בעלי תכונות פיזיות ודמוגרפיות‪-‬אתניות‬
‫שונות זו מזו במידה רבה‪ ,‬מגוונות ומעורבות‪ .‬המרחב נסמך בעיקרו על ציר אחד‬
‫בעל כתפיים רחבות — ציר העמקים ממפרץ חיפה לבקעת הירדן‪ ,‬בואכה דרום‬
‫רמת הגולן ודרום החורן — שנמצא בשוליו של האזור הגיאוגרפי המוגדר 'צפון‬
‫ארץ‪-‬ישראל'‪ ,‬אך 'הכתפיים' של הציר משתרעות הרחק ללבו של הגליל ההררי‬

‫ולדרום הלבנון‪.‬‬
‫הגיוון הנופי‪-‬הפיזי והיישובי הנו רב‪ 139.‬מבחינה גיאוגרפית פיזית כולל‬
‫המרחב צורות נוף שונות‪ :‬מישור החוף‪ ,‬עמקי רוחב ועמקים פנימיים‪ ,‬שרשראות‬
‫הרכסים של הגליל התחתון והגליל העליון‪ ,‬בקע הירדן ורמות הבזלת של הגולן‬
‫והחורן‪ ,‬נחלים עמוקים וקניונים‪ .‬במרחב לא גדול זה מיוצגות מרב יחידות הנוף‬

‫‪ 1 38‬באנגלית — ‪ ,Near East‬בצרפתית — ‪.Proche-Orient‬‬
‫‪ 1 39‬התייחסות למאפייני המרחב ומורכבותם‪ :‬קרמון‪ ,‬הקדמה; קליאוט‪ ,‬הגליל‪.‬‬

‫‪60‬‬