Page 65 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 65

‫התהוות מרחב גיאו‪-‬אסטרטגי  ‪63‬‬

‫מפיתוח חסר תקדים בעקבותיה‪ 147.‬ברקע עמדה כל העת 'השאלה המזרחית' בכל‬
‫עוצמתה‪ .‬גם התחרות על הגדלת ההשפעה בארץ‪-‬ישראל ובלבנט לא נועדה אלא‬
‫להעצים תביעה עתידית אפשרית על חלקים מהן‪ ,‬כאשר יגיע אל סופו 'האיש‬
‫החולה של אירופה'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬למן מחצית המאה התשע עשרה חלו תמורות‬
‫חשובות בתחבורה הימית והיבשתית בעולם המערבי‪ ,‬עם הופעתן של ספינות‬
‫הקיטור בעלות כושר הנשיאה הגדול וטווחי ההפלגה שלהן ועם התפתחותן של‬
‫הרכבות כאמצעי התעבורה היבשתית העיקרי‪ .‬מרחב ארץ‪-‬ישראל והלבנט הושפע‬
‫עד מהרה מתופעות אלה‪ .‬בשנות השישים של המאה התשע עשרה החלו לפקוד‬
‫את חופיו המזרחיים של הים התיכון ספינות קיטור גדולות‪ ,‬שנשענו על מערך‬
‫לוגיסטי מסועף של סוכנויות וחוללו תמורות חשובות במערך היישובי המרחבי‪:‬‬
‫ערי החוף עלו בגודלן ובחשיבותן על הערים שבפנים הארץ‪ ,‬משכו אליהן‬
‫אוכלוסייה מקומית ומערבית והפכו ל'קרש קפיצה' אל פנים הארצות השוכנות‬
‫לחופי מזרח הים התיכון‪ 148.‬מרבית ערי הנמל ההיסטוריות והמעגנים הקטנים‬
‫שלהן לא התאימו לאוניות הגדולות‪ ,‬שתרו אחר מעגנים גדולים ובטוחים‪ .‬שקיעתה‬
‫של עכו לעומת עלייתה של חיפה הנה דוגמה מובהקת לתהליך זה‪ .‬מעגנּה העתיק‬
‫ושבע הקרבות של עכו לא התאים יותר לפריקת משאות ונוסעים בהיקף שהחל‬
‫לפקוד את חופי המפרץ הגדול והנוח ביותר בחופי ארץ‪-‬ישראל; כבר בשנות‬
‫החמישים של המאה התשע עשרה ידע תת‪-‬הקונסול האנגלי בחיפה לצטט‬
‫רבי חובלים בריטים הממליצים לבריטניה להיות זו שתבנה נמל ומעגן בחיפה‪,‬‬
‫העיירה הדרומית לעכו‪ ,‬משום שהיא בעלת הנתונים הטובים ביותר בכל מזרח‬
‫אגן הים התיכון מבחינת שוברי הגלים ומרחב העגינה‪ 149.‬בשלהי אותה המאה‬
‫כבר היה ברור כי חיפה היא 'עיר העתיד'‪ ,‬ובראשית המאה העשרים‪ ,‬עוד טרם‬
‫פרוץ מלחמת העולם‪ ,‬היה זה כבר 'המפרץ של חיפה' ולא של עכו‪ .‬המתיישבים‬
‫הגרמנים הטמפלרים האיצו בקונסול שלהם לפעול להעברת מושב ה ֻמ ָת ָצֵרף —‬
‫מושל הסנג'ק — מעכו לחיפה‪ ,‬וקו הרכבת שיזמו גורמים שונים מחוף הים התיכון‬

                                   ‫לדמשק ב‪ 1891-‬כבר נסלל מחיפה ולא מעכו‪150.‬‬
‫ב‪ 1869-‬נחנכה ברוב טקס תעלת סואץ‪ ,‬שהפכה באחת את מרחב 'הגשר‬
‫הבין‪-‬יבשתי' לבעל חשיבות עליונה במשחק המעצמות ובכלכלה העולמית‪ .‬קיצור‬
‫הדרך מאירופה (ובכלל זה מאנגליה) להודו הפך את התעלה ליעד גיאו‪-‬אסטרטגי‬
‫ראשון במעלה‪ ,‬והשליטה עליו ועל שוליו הרחבים מאוד — במצרים וסודן‬
‫מכאן‪ ,‬ודרום סוריה‪ ,‬כולל ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מכאן — היו שיקול מרכזי במדיניות‬
‫הבריטית במרחב‪ .‬כבר שנים הרבה קודם לכן ראתה בריטניה את הלבנט כמרחב‬

                                                                 ‫‪ 	147‬בן‪-‬אריה‪ ,‬עיר בראי תקופה‪.‬‬
                                              ‫‪ 	148‬קרק‪ ,‬יפו; קרק‪ ,‬ערים עות'מאניות‪ ,‬עמ' ‪.90-69‬‬

                                                                    ‫‪ 	149‬בן‪-‬ארצי‪ ,‬פרשיות חיפה‪.‬‬
                                                                                ‫‪ 1	 50‬כרמל‪ ,‬חיפה‪.‬‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70