Page 69 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 69

‫התהוות מרחב גיאו‪-‬אסטרטגי  ‪67‬‬

‫דוגמת משפחת ֻסְר ֻסּכ מבירות‪ ,‬שהקימה כפרי אריסים חדשים‪ ,‬גידלה כותנה ואף‬
‫החזיקה בזיכיון לסלול קו רכבת מעכו לבית שאן‪ .‬יזמים אחרים ניסו להחיות זיכיון‬
‫זה בראשית שנות התשעים של המאה התשע עשרה‪ 157.‬בראשית המאה העשרים‬
‫רכשה חברת יק"א (‪ ,J.C.A‬החברה היהודית להתיישבות) עשרות אלפי דונם‬
‫בגליל התחתון‪ ,‬במרחב שבין סג'רה לעמק הירדן‪ ,‬והקימה בו שבע מושבות וחוות‬
‫הכשרה‪ .‬החרו החזיקו אחריה 'המשרד הארץ‪-‬ישראלי'‪ ,‬בניהולו של רופין‪ ,‬והקרן‬
‫הקיימת לישראל (קק"ל)‪ ,‬שרכשו גם הם קרקעות בעמק הירדן להתיישבות חלוצי‬
‫'העלייה השנייה'‪ .‬חשיבותו של האזור ונוכחותו המתמדת בשוק הנדל"ן הסוער של‬
‫ארץ‪-‬ישראל בעת ההיא העמידה את 'העמקים הצפוניים' והגליל התחתון במרכז‬
‫'תכנית האוטונומיה' של ארתור רופין‪ 158‬ובמוקד פעילות של רכישת קרקעות‬
‫בהיקף חסר תקדים על ידי קק"ל ויק"א באזור פולה‪ ,‬שנבלמה רק בפרוץ המלחמה‬

                                                                          ‫ב‪159.1914-‬‬
‫גם בשטחים הנרחבים שממזרח לירדן — בין דמשק לעמק הירמוק‪ ,‬שכונה‬
‫'החורן' — הייתה פעילות התיישבותית אינטנסיבית בעשורים האחרונים של‬
‫המאה התשע עשרה ועם תחילת המאה העשרים‪ .‬בעידוד השלטון העות'מאני‪,‬‬
‫שהבין את חשיבות השטחים הריקים והזנוחים האלה של 'הגשר היבשתי'‪ ,‬היגרו‬
‫לנפת קניטרה ומחוז ָּב ְל ָקא (הגלעד) והתיישבו בהם בני מיעוטים רבים‪ :‬צ'רקסים‪,‬‬

              ‫תורכמנים‪ ,‬עלאווים ושבטי בדואים שעברו בהדרגה ליישובי קבע‪160.‬‬
‫בתחילת המאה העשרים ניכרה במרחב השפעתה של התחרות בין המעצמות‬
‫במלוא עוצמתה‪ .‬כל מעצמה ובני חסותה‪ ,‬מקומיים וזרים‪ ,‬ניצלו כל פרצה בחוק‬

                         ‫העות'מאני וכל חולשה של נציגיו על מנת לקבוע נוכחות‪.‬‬
‫צרפת‪ ,‬בעלת האינטרסים והזכויות (הקפיטולציות) הוותיקה ביותר בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬שבחסותה היו בני עדות לטיניות ואוניאטיות לסוגיהן‪ ,‬נכחה במנזר‬
‫הכרמליתי שבראש הכרמל ובבתיהם של סגני הקונסולים שלה בגליל ובלבנון‪.‬‬
‫מוסדות אירוח‪ ,‬חינוך והרפואה של הפרנציסקנים הוקמו בהרי נצרת‪ ,‬בהר תבור‪,‬‬
‫בטבריה ובעכו‪ .‬מאז נתנה צרפת הגנה צבאית למארונים בהר הלבנון (‪ )1860‬גדלה‬
‫בלבנון ההשפעה הצרפתית‪ ,‬ובעקבותיה רבו יוזמות כלכליות בערי החוף וברשת‬

                                ‫הרכבות המסועפת בין דמשק‪ ,‬חלב‪ ,‬ריאק וטריפולי‪.‬‬
‫גרמניה‪ ,‬שהגבירה את פעילותה במפנה המאות‪ ,‬חיזקה בתוך זמן קצר את‬
‫מעמדה באמצעות פעילות נמרצת במרחב — הן במסילות הברזל הנזכרות‪ ,‬הן‬
‫בפעולתם של גורמים מיישבים כגון הטמפלרים והקתולים‪ 161.‬אוניות מלחמה‬

                                                               ‫‪ 	157‬קושניר‪ ,‬מסילת חיפה–דמשק‪.‬‬
                                                                           ‫‪ 	158‬רופין‪ ,‬אבטונומיה‪.‬‬

                                                        ‫‪ 1	 59‬שילוני‪ ,‬הקרן הקיימת‪ ,‬עמ' ‪.197-176‬‬
                                                                      ‫‪ 	160‬קיפניס‪ ,‬הנוף היישובי‪.‬‬

                                                    ‫‪ 	161‬כרמל‪ ,‬פעילות המעצמות‪ ,‬עמ' ‪.190-182‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74