Page 70 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 70

‫‪  68‬הקדמות‬

‫גרמניות פקדו תכופות את מימי הלבנט ומצאו בפתחו של המעגן בחיפה 'פיסת‬
‫מולדת' במושבה הגרמנית שבעיר‪ .‬הפגנת נוכחות חשובה הייתה נחיתתו של‬
‫הקיסר וילהלם השני‪ ,‬בשלהי אוקטובר ‪ ,1898‬ב'מזח הקיסרי'‪ ,‬שנבנה במיוחד‬
‫עבורו‪ .‬חברת הבנייה של 'האחים ביילהרץ' בנתה עשרות גשרים ותחנות על קו‬
‫המסילה החג'אזית‪ ,‬בין חיפה למעאן שבדרום עבר‪-‬הירדן‪ ,‬והביאה עמה את בשורת‬

                           ‫הציוד הגרמני‪ ,‬חומרי הבנייה ושיטות העבודה שלהם‪162.‬‬
‫רוסיה בלטה גם היא בנוכחותה במרחב‪ .‬האינטרס הרוסי הוותיק של חתירה‬
‫ל'מים החמים' של הים התיכון הקרין במשך יותר מ‪ 100-‬שנים על מעורבות‬
‫המעצמות באזור‪ .‬השאיפה הרוסית לנוע בחופשיות ואולי לשלוט במצרי‬
‫הבוספורוס‪ ,‬לדחוק את רגלי העות'מאנים מחופיו הצפוניים והמזרחיים של הים‬
‫השחור ולתמוך בארצות הבלקן המורדות בשלטונה של אסתנבול‪ ,‬קיבלה ביטויים‬
‫צבאיים‪ ,‬מדיניים‪ ,‬כלכליים ודתיים‪ 163.‬מתן החסות לעדה היוונית‪-‬האורתודוקסית‬
‫מאז ‪ ,1774‬הקנה לרוסים אחיזה חזקה בקרב תושבי האזור והביא במאה התשע‬
‫עשרה לפיתוחה של תנועת עלייה לרגל משוכללת ומאורגנת להפליא‪ .‬עבור עולי‬
‫הרגל שנעו בין עכו וחיפה לבין נצרת ולבין הכינרת (וגם מיפו לירושלים וליריחו)‬
‫בנו הרוסים אכסניות‪ ,‬כנסיות ומנזרים רחבי ידיים‪ .‬ב‪ 1859-‬זכו לבנות מזח אבן‬
‫לנחיתתם של עולי הרגל בחיפה‪ ,‬אכסניה וכנסייה לצדּה (‪ ,)1864‬וב‪ 1906-‬חנכו‬

                            ‫מתחם גדול ('המוסקבייה') שנועד לעת שהותם בנצרת‪.‬‬
‫מעמדה ועוצמתה של רוסיה בארץ‪-‬ישראל והלבנט הלכו ונחלשו לקראת‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬אך בזכות מקומה במאזן האינטרסים העולמי במרחב‬
‫היא הייתה שותפה להסכם החשאי — הסכם סייקס‪-‬פיקו — עם בריטניה וצרפת‬

                           ‫לחלוקת הלבנט בבוא יומה של האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫נוסף על בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה ורוסיה פעלו בארץ‪-‬ישראל גם גורמים‬
‫אחרים שצברו השפעה ונוכחות במרחב‪ ,‬אף כי בעוצמה פחותה‪ :‬אוסטרו‪-‬הונגריה‪,‬‬
‫שנטלה‪ ,‬ביחד עם בריטניה‪ ,‬חלק במערכה העות'מאנית לסלק את השפעת מחמד‬
‫עלי ומצרים מן הארץ ב‪ ,1840-‬התרכזה בפעילותה בירושלים; ואולם‪ ,‬חותמה ניכר‬
‫גם בערי החוף ובפעילות הכלכלית בארץ כולה‪ ,‬באמצעות חברת הספנות 'הלויד‬
‫האוסטרי'‪ ,‬שספינותיה הגיעו בסדירות ובאמינות רבה‪ ,‬ו'הדואר האוסטרי'‪ ,‬שזכה‬

                                     ‫גם הוא לרמת אמון גבוהה בקרב תושבי הארץ‪.‬‬
‫בעשור שקדם לפרוץ מלחמת העולם ב‪ ,1914-‬הועצם אפוא מאוד מעמדו‬
‫הגיאו‪-‬אסטרטגי של מרחב צפון ארץ‪-‬ישראל ודרום הלבנט‪ .‬בעוד בדרום הארץ‬
‫הושג הסדר ואף נקבע קו תיחום מנהלי מוסכם שייצב את היחסים בין בריטניה‬
‫לעות'מאנים‪ ,‬ובירושלים קיבל מאבק המעצמות אופי דתי‪ ,‬חינוכי‪ ,‬מדעי‪ ,‬בריאותי‬
‫וכיוצא בזה‪ ,‬הרי שצפון הארץ הפך באופן מובהק למרחב של מתח סמוי‪ ,‬אסטרטגי‬

                                                     ‫‪ 1	 62‬זאואר‪ ,‬האחים ביילהארץ‪ ,‬עמ' ‪.104-98‬‬
                                                                      ‫‪ 	163‬הופווד‪ ,‬נוכחות רוסית‪.‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75