Page 68 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר

‫‪ 66‬הקדמות‬

‫שטחה התרחב‪ ,‬וגורמים אירופאיים רבים השקיעו בה מממונם‪ .‬יישובים לאורך‬
‫המסילה ובקרבתה‪ ,‬כגון בית שאן‪ ,‬סמח' (לימים — צמח) ופּו ֶלה (מרחביה)‪ ,‬גדלו‬
‫או נבנו מחדש ושוויין של הקרקעות שבקרבתה האמיר פלאים‪ ,‬הגם שנחשבו‬
‫'קדושות' ואסורות בבעלות לא‪-‬מוסלמים‪ .‬הנחת המסילה לחיפה הביאה גם‬
‫לתכניות פיתוח של נמל מודרני בקצה המזח ששימש את הרכבת‪ ,‬אך אלו לא‬
‫מומשו עד פרוץ המלחמה‪ .‬ניצני תעשייה מודרנית (בית חרושת 'עתיד') והשכלה‬
‫טכנולוגית ('הטכניקום') היו ביטוי לחשיבות שייחסו כבר אז גם גורמים יהודיים‪-‬‬

‫ציוניים למרחב החיפאי‪.‬‬
‫כאשר נחנך בחיפה הטרמינל הים‪-‬תיכוני של המסילה החג'אזית‪ ,‬פעל כבר‬
‫למעלה מעשור קו אחר שחיבר בין הים למדבר שממזרח לירדן‪ ,‬הוא קו הרכבת‬
‫בירות–דמשק‪ ,‬שנבנה בידי חברה צרפתית והיה בבעלותה‪ .‬לאמתו של דבר‪ ,‬היה‬
‫זה ככל הנראה גורם מרכזי בשיקול העות'מאני שלא לשלב קו זה עם הקו שיצא‬
‫מאסתנבול לעבר הערים מכה ומדינה‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא נשלט בידי 'זרים'; שנית —‬
‫מחירי השימוש בו נקבעו על‪-‬ידי גורם פרטי; שלישית — הקו היה קשה יחסית‬
‫להובלת סחורות ונוסעים‪ ,‬משום שחצה בדרכו את הרי הלבנון התלולים‪ ,‬שחייבו‬
‫שימוש בשני קטרים‪ ,‬בגלגל שיניים לסיוע במעלה המדרונות ולהתגברות על‬
‫עקומות (סרפנטינות) חדות‪ .‬גם קו רכבת מפורסם אחר שחצה את ארץ‪-‬ישראל‬
‫לרוחבה — קו יפו–ירושלים‪ ,‬ראשונת המסילות בארץ‪ ,‬שנחנך ב‪ 1891-‬וחולל מפנה‬
‫במעמדן של ערים אלה — לא יכול היה להיות תחליף נוח לחיבור קו הרכבת‬
‫החג'אזית עם נמל ים תיכוני‪ 155.‬קו זה נשלט אף הוא על ידי חברה בבעלות‬
‫צרפתית בעיקרה‪ ,‬אך נוסף על כך לא הציע חלופה נוחה לחציית עמק הירדן‬
‫בציר ירושלים–עמאן‪ ,‬שאופיין בצירים תלולים‪ ,‬בדומה לקו בירות–דמשק‪ .‬חיפה‪,‬‬
‫צפון ארץ‪-‬ישראל ודרום סוריה נהנו אפוא מיתרון גיאוגרפי‪-‬פיזי גדול של מעבר‬
‫יבשתי נוח בין שפך הקישון בעמק זבולון ובין עמק הירדן‪ .‬מעבר זה נשען על‬
‫עמקי זבולון‪ ,‬יזרעאל‪ ,‬בית שאן‪ ,‬הירדן והירמוך‪ ,‬ועל אף המספר הרב של גשרים‪,‬‬
‫גשרונים ותמיכות שבוני המסילה נזקקו להם‪ ,‬היה הוא המעבר הנוח והקצר ביותר‬

‫בכל חופי התיכון הים התיכון בין מערב למזרח‪156.‬‬
‫שלוחת דרעא–חיפה של המסילה החג'אזית הייתה המנוע המרכזי בפיתוח‬
‫צפונּה של ארץ‪-‬ישראל ודרום הלבנט במפנה המאות התשע עשרה והעשרים‪.‬‬
‫הפיתוח עצמו אופיין בגידול האוכלוסין‪ ,‬שכלל הגירה‪ ,‬רכישת קרקעות והתיישבות‬
‫באזורים רבים בטווח השפעתה של המסילה‪ .‬עמק יזרעאל והגליל התחתון הפכו‬
‫ליעד במסחר קרקעות ובהתיישבות מצד גורמים ויזמים‪ .‬כבר בשנות השבעים‬
‫המאוחרות של המאה התשע עשרה השתלטו על האזור בעלי אחוזות גדולים‬

‫‪ 1 55‬קרק‪ ,‬יפו‪ ,‬עמ' ‪.203-199‬‬
‫‪ 156‬על המסילה החג'אזית‪ :‬פיק‪ ,‬מייסנר פחה; טוריט‪ ,‬המסילה החג'אזית; פרנצקה‪ ,‬המסילה‬

‫הבגדאדית; ניקולסון‪ ,‬המסילה החג'אזית; אוזיוקסל‪ ,‬המסילה החג'אזית‪.‬‬