Page 63 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 63
התהוות מרחב גיאו-אסטרטגי 61
הגיאוגרפיות האופייניות לארץ-ישראל וללבנט הדרומי ,וכולן נדחסות לאזור
ששטחו כמה אלפי קמ"ר בלבד.
הרבגוניות היישובית והאנושית רבה אף יותר .האזור הכיל בתחילת המאה
העשרים ערים מרכזיות (עכו ,טבריה ,צפת ,צור ,צידון ,דמשק) ,עיירות שדה
(שפרעם ,בית שאןִ ,בּ ְנת ג'בל ,מרג' עיוןֻ ,ק ֵני ְטָרה) ומאות יישובים כפריים .גם
הגבולות המנהליים של המרחב הגיאואסטרטגי אינם מאפשרים הגדרות ברורות,
שכן הוא הקיף יותר מיחידה מנהלית מרכזית אחת .ברם ,לבו ועיקרו של המרחב
מקיף בשלמותו את סנג'ק (מחוז) עכו ואת חלקיהם הדרומיים של סנג'ק דמשק
וסנג'ק בירות ,על אף כפיפותם השונה :סנג'ק דמשק לווילאית (פלך) דמשק,
וסנג'ק עכו ובירות לווילאית בירות 140.סנג'ק עכו השתרע בתקופה זו מחוף הים
במערב ועד הירדן במזרח .גבולו הדרומי חפף קו שנמשך משפך נחל אלכסנדר,
דרך ואדי עארה ועד לעמקי יזרעאל ובית שאן ,וגבולו הצפוני דומה במהלכו לקו
הגבול המדיני המאוחר שבין ארץ-ישראל ללבנון ,למעט 'אצבע הגליל' .באופן
אירוני ניתן לומר שהוא חפף לערך את 'נסיכות הגליל' הצלבנית ,מיסודו של
טנקרד 'נסיך הגליל'141.
הסנג'ק כלל חמישה אקצ'יה (קצ'אא — נפה) :עכו ,חיפה ,טבריה ,צפת ונצרת,
והן היו מחולקות לנאחיות (נאחיה — תת-נפה) ,כגון נאחיית שפא-עמר (שפרעם)
וכו' .חלוקה מנהלית זו (שחופפת במידה רבה גבולות של אזורים טבעיים וערים
מרכזיות) מאפשרת גם הערכה גסה של גודל האוכלוסין בשלהי המאה התשע
עשרה ותחילת המאה העשרים במרחב שבין עכו לדמשק והבנת המורכבות
האתנית שלו .יהושע בן-אריה ועמירם אורן הגיעו לנתון של כ 128,000-תושבים
בגליל ,כלומר בסנג'ק עכו ללא תת-מחוז חיפה 142.יגאל קיפניס ,במחקרו על אזור
רמת הגולן באותה התקופה ,מנה כ 25,000-תושבים בתת-המחוז של קניטרה143.
במחקר הדמוגרפי המעודכן שערך דוד גרוסמן הוא מנה בסנג'ק עכו כ140,000-
תושבים ,מספר שאינו כולל את התושבים הרבים באזור שלא היו בעלי נתינות
עות'מאנית144.
מן המחקרים עולה תמונה הטרוגנית מאוד של הרכב האוכלוסין :באזור
שממערב לירדן ניתן למצוא מוסלמים ממגוון קבוצות אתניות (כמו ערבים,
בדואים ,מוגרבים יוצאי אלג'יריה ,צ'רקסים ובוסנים) ,דרוזים ,יהודים ונוצרים
ממגוון עדות רחב (דוגמת יוונים-אורתודוקסים ,יוונים-קתולים ,קתולים ,ארמנים,
מארונים ,אנגליקנים ואחרים) .בחלק שממזרח לירדן נוספו על כל אלה גם
140על החלוקה המנהלית של המרחב בשלהי המאה התשע עשרה :קושניר ,שלטון העות'מאנים,
עמ' .11-7
141גראבויס ,הגליל ומסעי הצלב.
142בן-אריה ואורן ,יישובי הגליל.
1 43קיפניס ,הנוף היישובי ,עמ' .13
1 44גרוסמן ,האוכלוסייה הערבית ,עמ' .250-244 ,152-144
