Page 66 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 66

‫‪  64‬הקדמות‬

      ‫איור ‪ :3‬תחנת הרכבת החג'אזית ומזח המסילה בחיפה — הגורם המרכזי לזינוק‬
                               ‫במעמדה הגיאואסטרטגי‪1911 ,‬‬

‫אסטרטגי‪-‬אימפריאלי‪ ,‬שנועד להבטיח את הקשר עם הודו‪ .‬היא פעלה בעקביות‬
‫למנוע חדירת אינטרסים וכוחות מכל סוג למרחב המזרח התיכון — מימי סיועה‬
‫לעות'מאנים אל מול מסע נפוליאון במצרים ובארץ‪-‬ישראל (‪ ,)1802-1798‬דרך‬
‫התערבותה המדינית‪ ,‬הימית והצבאית נגד מסע הצבא המצרי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬סוריה‬
‫ואסיה הקטנה (‪ )1841-1831‬וכלה בהשתלטותה הלכה למעשה על קפריסין (‪)1878‬‬
‫ומצרים (‪ .)1882‬כך נהגה כלפי צרפת וכך כלפי רוסיה‪ ,‬ובכל העת ההיא עמדה מול‬
‫עיניה של בריטניה גם החלופה המסורתית‪ ,‬אך הבלתי מפותחת‪ ,‬של נתיב יבשתי‪,‬‬
‫העובר מחופיו המזרחיים של הים התיכון דרך מרחב חלב–נהר הפרת–בגדאד– נהר‬
‫החידקל ועד למפרץ הפרסי‪ ,‬וממנו להודו בדרך הים‪' .‬נתיב הפרת' ו'נתיב הנילוס'‬
‫היו מקור של מחלוקת בין קובעי המדיניות הבריטית עצמם‪ ,‬אך מטרת הנתיבים‬

                                                                ‫הללו הייתה אחת‪151.‬‬
‫שקיעתו של 'נתיב הפרת'‪ ,‬שהתבסס על תחבורת נהר עד למוצאו למפרץ‬
‫הפרסי‪ ,‬לא ביטלה את רעיון הנתיב היבשתי החלופי לתעלת סואץ‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫הקשיים שנערמו‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬והפעלת התעלה במלוא תפוסתה‪ ,‬מן הצד האחר‪,‬‬
‫הובילו לנטישת החיפוש אחר הנתיב החלופי ולכיבוש מצרים גופה‪ ,‬שהבטיח את‬

                                           ‫הקשר להודו עד מחצית המאה העשרים‪.‬‬
‫לא רק בריטניה פעלה בשנים אלה בפיתוח דרכים ואבטחת נתיבי תנועה‬

                        ‫‪ 	151‬שמיר‪ ,‬תולדות הערבים‪ ,‬עמ' ‪ ;267-258‬טיבאוי‪ ,‬אינטרסים בריטיים‪.‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71