Page 71 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 71

‫התהוות מרחב גיאו‪-‬אסטרטגי  ‪69‬‬

‫וצבאי‪ .‬הפעילות הגרמנית והצרפתית הנמרצת בשנים אלה הדריכה את מנוחתה‬
 ‫של בריטניה באשר ל'מעבר היבשתי' מן הים התיכון למפרץ הפרסי וממנו להודו‪.‬‬

‫רשת המסילות הצרפתית חיברה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ב‪ 1896-‬את בירות עם דמשק‪ ,‬וממנה‬
‫נמשך הקו ל ַמזיריּב שבדרום סוריה; ב‪ 1906-‬נסלל קו ריאק–חלב לצפון סוריה‪,‬‬
‫וב‪ 1911-‬קו מעיר הנמל טריפולי לחמץ‪ .‬צרפת זכתה בזיכיונות (באמצעות חברות‬
‫מסחריות) הודות להלוואה גדולה שנתנה לאימפריה העות'מאנית‪ ,‬דרך 'בנק‬
‫עותומן' שנשלט למעשה על ידי גורמים צרפתיים‪ .‬היוזמה הגרמנית הנזכרת של‬
‫'רכבת ברלין–בגדאד' רמזה על שאיפות הגרמנים בואכה המפרץ הפרסי‪ ,‬וכלל‬
‫הפעילות של מעצמות אלה ציירה סימן שאלה גדול בדבר עתידה של הארץ — אם‬
‫תישמט מידיה של האימפריה העות'מאנית ההולכת ונחלשת‪ .‬צפון הארץ והלבנט‬
‫זוהו כשטח השפעה עתידי של צרפת הודות לפעילות הכלכלית והמדינית של‬

                       ‫מעצמה זו‪ ,‬אפילו על ידי הגורמים הגרמניים שפעלו בשטח‪.‬‬
‫כך‪ ,‬על פני השטח‪ ,‬דוגמת המגעים הרשמיים שנערכו תכופות בשנים אלה‬
‫באשר לגורלו ועתידו של האזור‪ ,‬הכחישו הבריטים מכול וכול תכניות עתידיות‬
‫כלשהן בנוגע ל'סוריה';‪ 164‬ואולם‪ ,‬לא ייפלא שבה בעת פעל המטה הבריטי להכנת‬
‫חלופה צבאית לפעילות המדינית‪ ,‬שבמקרה הצורך תקבע עובדות בשטח‪ ,‬ולתקיעת‬
‫טריז גיאוגרפי אשר ימנע את התפתחותו של איום פוטנציאלי על האינטרסים‬

                                                           ‫הבריטיים במזרח התיכון‪.‬‬

                              ‫סיכום‬

‫הנתונים הטבעיים‪ ,‬ולצדם תהליכים וכוחות חיצוניים ופנימיים אשר התפתחו‬
‫למן ראשית המאה התשע עשרה‪ ,‬העלו את המרחב של 'צפון ארץ‪-‬ישראל ודרום‬
‫הלבנט' לדרגת חשיבות גיאו‪-‬אסטרטגית גבוהה במאבק המעצמות על עתיד‬

                                  ‫האזור‪ ,‬אם וכאשר יגיע השלטון העות'מאני לקצו‪.‬‬
‫הנתונים הטבעיים אשר הקנו למרחב יתרון על כל מרחב אחר שבין הגבול‬

                                     ‫הדרומי של ארץ‪-‬ישראל ועד צפון סוריה הנם‪:‬‬

‫המפרץ הטבעי של עכו וחיפה‪ ,‬גדל המידות‪ ,‬המוגן מרוחות מערביות ודרום‪-‬‬                ‫	•‬
‫מערביות‪ ,‬אשר ִאפשר גישה לאוניות הקיטור הגדולות‪ ,‬שיכלו להתקרב לחופיו‬              ‫	•‬

                                                              ‫בנוחיות ובביטחון‪.‬‬
‫'מסדרון העמקים' — זבולון–יזרעאל–בית שאן–הירדן והירמוק — הנו המעבר‬
‫היבשתי המתון והנוח ביותר לתעבורה‪ ,‬כולל לבניית מסילת ברזל‪ .‬אין דומה‬
‫למעבר זה בחלקיהן האחרים של ארץ‪-‬ישראל ולבנון‪ ,‬שבהן קיימות שדרות‬
‫הר הניצבות לאורך ויוצרות מדרונות תלולים וקשים לתנועה‪ ,‬למעט מעבר‬

                              ‫‪ 	164‬כרמל‪ ,‬פעילות המעצמות‪ ,‬עמ' ‪.202-198‬‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76