Page 67 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 67

‫התהוות מרחב גיאו‪-‬אסטרטגי  ‪65‬‬

‫יבשתיים וימיים במזרח התיכון‪ .‬צרפת‪ ,‬כחלוצת הסלילה של מסילות בלבנט‪,‬‬
‫היא שהניחה קווי רכבת בין יפו לירושלים (‪ )1892‬ובין בירות לדמשק (‪.)1896‬‬
‫גם גרמניה לא ישבה בטל בתחום זה‪ .‬עליית הקיסרות הגרמנית המאוחדת ככוח‬
‫קולוניאלי עולמי לוותה בכל המאפיינים של פעילות מעצמות אירופה האחרות‪:‬‬
‫מיסיונרים‪ ,‬הגמונים‪ ,‬מורים ומחנכים‪ ,‬חוקרים ואגודות מחקר‪ ,‬נוסעים ותיירים‪ ,‬וגם‬

                                                                          ‫מתיישבים‪.‬‬
‫הגרמנים החלו להגות גם הם ברעיון של הנחת מסילת ברזל 'בנתיב היבשתי'‪,‬‬
‫שתעצים את השפעתם לא רק בקרב הממשל העות'מאני‪ ,‬אלא בשטח עצמו‪.‬‬
‫מהנדסים גרמנים פעלו ליצירת חלופה גרמנית בדמות קו רכבת בין חופי הים‬
‫התיכון בחלקו הצפוני ובין בגדאד‪ ,‬וממנה לכוויית או היישר למפרץ‪ ,‬קו שכונה‬
‫'המסילה הבגדאדית' (‪ 152.)Baghdad Bahn‬יוזמה זו הניעה את הבריטים לפעול‬
‫כדי למנוע את הסכמתם של נסיכים ושליטים מקומיים ליוזמה הגרמנית וליזום‬
‫קווי רכבת בשליטת חברות בריטיות‪ .‬המשא ומתן בין גורמים בריטיים‪ ,‬גרמניים‬
‫ותורכיים נמשך על פני שתי עשרות שנים‪ ,‬שבמהלכן הבטיחו הבריטים לעצמם‬
‫זכויות והכרה באינטרסים שלהם בדרום עיראק‪ ,‬במפרץ וברשת מסילות שאמורה‬
‫הייתה לחבר בין מצרים‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל ועיראק‪ .‬רגישותם של הבריטים למסילת‬
‫ברזל כגורם אסטרטגי שיכול להשפיע רבות על אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים‬
‫באה לידי ביטוי מוחשי במשבר טאבה ב‪ ,1906-‬בעת שבה התקדמה סלילת קו‬

                                     ‫המסילה החג'אזית לדרום עבר‪-‬הירדן ולחג'אז‪.‬‬
‫קרבתם של אינטרסים עות'מאניים‪-‬גרמניים לתעלת סואץ דחפה את בריטניה‬
‫ליזום את המשבר במפרץ אילת‪ ,‬שסופו‪ ,‬כאמור‪ ,‬היה בקביעה פורמלית מוסכמת‬
‫של קו התיחום המנהלי בין רפיח לבין טאבה‪ ,‬שבפועל שימש כקו הגבול הדרומי‬
‫של ארץ‪-‬ישראל ולעתיד יקבל מעמד של גבול בין‪-‬לאומי מוכר עד ימינו‪153.‬‬
‫האינטרס של בריטניה היה לדחוק עד כמה שאפשר את גבולה של מצרים‪ ,‬שבה‬
‫שלטה‪ ,‬צפונה ומזרחה‪ .‬חשיבותה הגיאו‪-‬אסטרטגית של ארץ‪-‬ישראל עלתה בעיני‬
‫הבריטים עם חנוכתו של קו הרכבת חיפה–דרעא כשלוחה היחידה של המסילה‬
‫החג'אזית לחופי הים התיכון‪ .‬השלוחה נחנכה ב‪ 15-‬באוקטובר ‪ 1905‬בחיפה ונתנה‬
‫גושפנקא אימפריאלית לחשיבותה של העיר כחוליה בתחבורה היבשתית והימית‬
‫המשולבת בין אירופה ובין הלבנט‪ .‬המפעל האדיר של הממשלה העות'מאנית‬
‫בערוב ימיה‪ ,‬אשר לווה על ידי מהנדסים (ואינטרסים) גרמניים‪ ,‬הביא תרומה‬
‫גדולה לפיתוחו של מרחב 'צפון ארץ‪-‬ישראל ודרום הלבנט'‪ 154.‬סלילת המסילה‬
‫הזרימה הון‪ ,‬משכה כוח עבודה רב והגבירה פי כמה את תנועת הסחורות ואת ניוד‬
‫האוכלוסייה‪ .‬אוכלוסייתה של חיפה גדלה פי שלושה ויותר בתוך פחות מעשור‪,‬‬

                                                                  ‫‪ 	152‬הובר‪ ,‬המסילה הבגדאדית‪.‬‬
                                                                   ‫‪ 1	 53‬ביגר‪ ,‬גבולות‪ ,‬עמ' ‪.43-32‬‬
                                                                 ‫‪ 1	 54‬כרמל‪ ,‬חיפה‪ ,‬עמ' ‪.160-149‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72