Page 64 - לכבוש את חיפה להעלאה לאתר
P. 64

‫‪  62‬הקדמות‬

‫עלאווים‪ ,‬תורכמנים ועשרות שבטים ורסיסי שבטים בדואיים ממוצא גיאוגרפי‬
‫שונה‪ .‬תפרוסת האוכלוסין והנוף היישובי היו‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬מגוונים ומורכבים‪ .‬עיקר‬
‫האוכלוסייה התגורר בכפרים ובערים הרריות‪ ,‬ורק מיעוט שכן בשולי העמקים‬
‫הגדולים ובתוכם‪ .‬רכיבי הביטחון הפיזי‪ ,‬כמו גם ה ִקרבה למים ולשדות מרעה‬
‫ועיבוד ואפשרויות הבנייה וניצול חמרי בנייה‪ ,‬הכתיבו דגם תפרוסת מוגדר‪,‬‬
‫שבעיקרו הותיר את העמקים והשטחים המוצפים דלילים מאוד וחשופים לחדירת‬
‫קבוצות חדשות שנכנסו לאזור‪ :‬שבטי בדואים‪ ,‬תורכמנים‪-‬נוודים ולבסוף גם הגורם‬
‫היהודי‪-‬הציוני שתר אחר אדמות לרכישה‪ .‬ממזרח לירדן התבטא דגם התפרוסת‬
‫בהיצמדות למקורות מים ולקרקעות זמינות — בעיקר במרחב שממזרח ומדרום‪-‬‬

                                                                     ‫מערב לקניטרה‪.‬‬
‫החשיבות הגיאו‪-‬אסטרטגית לא נבעה מן המכלול הנופי המיוחד הזה וגם‬
‫לא מהרכב האוכלוסייה‪ ,‬אלא משורה של התפתחויות גיאו‪-‬פוליטיות שהתחוללו‬
‫במרחב משלהי המאה התשע עשרה‪ ,‬מהתגברות האינטרסים של מעצמות‪-‬העל‬
‫החשובות בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬סוריה ולבנון‪ :‬בריטניה‪ ,‬צרפת ורוסיה‪ ,‬ולאחר מכן של‬

                      ‫מדינות נוספות באירופה‪ :‬גרמניה‪ ,‬איטליה ואוסטרו‪-‬הונגריה‪.‬‬

                                                   ‫המרחב כשטח חיוני‬

‫עליית העניין הבין‪-‬לאומי והמעצמתי בארץ‪-‬ישראל ובאזורים הסמוכים לה נותחה‬
‫כבר בהרחבה‪ 145.‬מסעו של נפוליאון ב‪ 1799-‬נחשב למאורע הדרמטי ביותר‬
‫שאירע בארץ‪-‬ישראל מאז כיבושה על ידי העות'מאנים ב‪ .1516/7-‬הוא גם היה‬
‫נקודת מפנה בהתעניינות העולם המערבי בארץ לא רק כארץ הקודש‪ ,‬כי אם גם‬
‫כאזור מפתח גיאוגרפי במזרח הים התיכון וב'גשר' שבין שלוש היבשות‪ :‬אסיה‪,‬‬
‫אירופה ואפריקה‪' .‬גילויה' של הארץ מחדש עורר עניין רב בנעשה בה‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן גם תחרות רבתי על ההשפעה בה ובקרב תושביה‪ .‬התגברות המאבק הפוליטי‬
‫הבין‪-‬לאומי למן מחצית המאה התשע עשרה בין המעצמות לבין עצמן‪ ,‬שחבק‬
‫ימים ויבשות רחוקים מארץ‪-‬ישראל ומן הלבנט‪ ,‬הבליט בהדרגה גם את חשיבותה‬
‫הגיאו‪-‬פוליטית ולימים זו הגיאו‪-‬אסטרטגית‪ .‬מאפייני פעילותן של המעצמות הלכו‬
‫וניכרו ככל שגבר הלחץ המשותף שלהן על האימפריה העות'מאנית וככל שגברה‬
‫התחרות ביניהן על צבירת השפעה במרחב באמצעות פעולות של מוסדות חינוך‪,‬‬

                                                         ‫בריאות ופיתוח תשתיות‪146.‬‬
‫לכאורה נישא עיקר המאבק בין המעצמות על כתפי הפעילות הדתית‪ ,‬בשל‬
‫קדושתן של הארץ ושל ירושלים‪ ,‬עיר שמיקדה את עיקר תשומת הלב ונהנתה‬

‫‪ 	145‬למשל‪ :‬אנדרסון‪ ,‬חדירת המעצמות; מריוט‪ ,‬השאלה המזרחית; קארש‪ ,‬אימפריות בחול;‬
                                                                   ‫הריסון‪ ,‬בריטניה במזה"ת‪.‬‬
                                                                   ‫‪ 1	 46‬כרמל‪ ,‬פעילות המעצמות‪.‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69