Page 5 - etmol 100

‫מאיר דובנוב ‪ -‬נעלם פתאום‬ ‫האמין כי כאן יוטב מצבו‪ .‬אבל לא כך‬ ‫בירך את האוניברסיטה בירושלים‬
‫קרה‪ .‬הוא חי בתל‪-‬אביב בדחקות גדולה‬ ‫ליובלה ה״‪ 15‬וכתב‪ ,‬כי ״בימים קודרים‬
‫ורעב‪ .‬לבסוף אושפז במוסד ובו מת‪.‬‬ ‫והתפרנס מחנות קטנה‪ ,‬כנראה ברחוב‬ ‫אלה‪ ,‬כשהולך ודועך ׳הנר המערבי׳‬
‫גורל הבנות היה טוב יותר‪ .‬שתיהן‪,‬‬ ‫יפו תל‪-‬אביב )עתה רחוב אילת( שבה‬ ‫בתרבות האנושית‪ ,‬שביב אורה בוקע‬
‫נערות יפות תואר‪ ,‬הקימו בתים בישר­‬ ‫מכרו משרוך נעל ועד אופניים‪ .‬והנה‬
‫אל‪ .‬הבכירה‪ ,‬סוניה‪ ,‬נישאה לנחום בן‪-‬‬ ‫נודע לאשתו כי אח שלה נפטר חשוך‬ ‫אלי ממרום הר הצופים״‪.‬‬
‫ארי‪ ,‬לימים מראשי הקיבוץ‪-‬המאוחד‪.‬‬ ‫ילדים ברוסיה והוריש לה הון רב‪ .‬היא‬ ‫אבל היו תחומים שבהם שיתפו‬
‫היא השתקעה אתו בעין‪-‬חרוד וילדה לו‬ ‫יצאה לרוסיה לזכות בירושה‪ ,‬נקלעה‬ ‫השניים פעולה‪ .‬אחרי פרעות קישינוב‬
‫שלוש בנות ובן‪ .‬שתי בנות מתו בילדו­‬ ‫שם לתוהו ובוהו של המהפכה ונותרה‬ ‫ב״‪ 1903‬השתתפו שניהם בחיבור כרוז‬
‫תן אבל הבת עמליה והבן יאיר הקימו‬ ‫בחוסר כל‪ .‬ועד ציוני במוסקבה‪ ,‬שעם‬ ‫ליהודים שקרא להם להתגונן מפני‬
‫בזמנם בתים בשני הקיבוצים עין‪-‬חרוד‪.‬‬ ‫ראשיו נמנה יעקב שמואל קרוגר‪ ,‬אדם‬ ‫פורעים‪ .‬בשנת ‪ ,1905‬ימי המהפכה‬
‫חיה נישאה ליעקב שמואל קרוגר שעזר‬ ‫בעל אמצעים‪ ,‬סייע לה ומימן את‬ ‫הראשונה ברוסיה‪ ,‬יצאו בחריפות נגד‬
‫לאמה בהיותה ברוסיה‪ .‬הוא עלה לארץ‬ ‫חזרתה ארצה‪ ,‬והיא הזמינה אותו לבק­‬ ‫היהודים הסוציאליסטים‪ ,‬ובעיקר ה״בו־‬
‫אחרי מלחמת העולם הראשונה עם כמה‬ ‫רה בתל‪-‬אביב ולפגוש את אחת מבנו­‬ ‫נד״‪ ,‬על שהם מתבטלים מפני עמיתיהם‬
‫דברי ערך ועסק כאן במסחר‪ .‬נולדו לו‬ ‫לדעה הגויים‪ ,‬הם מבכים את חללי‬
‫שתי בנות‪ ,‬חנה ושושנה‪ .‬חנה נישאה‬ ‫תיה‪ ,‬חיה‪.‬‬ ‫המאבק המעמדי ומתעלמים כליל מהרו­‬
‫ליעקב בנאי‪ ,‬מראשי הלח״י‪ .‬נכדי נחמן‬ ‫נחמן נפטר משחפת בשנת ‪ 1924‬בן‬ ‫גי הפרעות שפשטו באותה שנה‪ .‬יחד‬
‫‪ 58‬והניח אחריו שישה ילדים‪ :‬סוניה‪,‬‬ ‫פעלו גם להשגת שוויון זכויות ליהודים‬
‫אלה הולידו לו ‪ 11‬נינים‪.‬‬ ‫מאיר‪ ,‬בן‪-‬ציון‪ ,‬חיה‪ ,‬יוסף ושמעון‪ .‬חרף‬ ‫לקראת הקמתה של ״הדומה״ )הפרלמ­‬
‫גורלו של שמעון דובנוב ושל צאצ­‬ ‫המצב החומרי הקשה למדו כולם‬ ‫נט( הרוסית הראשונה ב‪ 1906-‬וחתרו‬
‫איו היה טרגי‪ .‬היו לו שתי בנות ובן‪,‬‬ ‫בגימנסיה הרצליה‪ ,‬והבכור‪ ,‬מאיר‪,‬‬
‫כולם בעלי השכלה אוניברסיטאית‪.‬‬ ‫במחזור הראשון‪ .‬מאיר ובן‪-‬ציון הצטיי­‬ ‫לבסס חינוך יהודי לאומי‪.‬‬
‫הבכירה‪ ,‬סוניה‪ ,‬עלתה בתחילה על‬ ‫נו במתמטיקה ושניהם קיבלו מלגה‬ ‫מ‪ 1906-‬ישב שמעון דובנוב בפטרבו‪-‬‬
‫הדרך הלאומית ואפילו תירגמה לרוסית‬ ‫ויצאו ללמוד בחוץ לארץ‪ .‬מאיר למד‬ ‫רג ובצד מחקריו ההיסטוריים ערך שם‬
‫כמה שירים של ביאליק‪ .‬אבל משנישאה‬ ‫בלונדון או בצרפת‪ .‬סיפרו שנעשה‬ ‫את הכרך הראשון של האנציקלופדיה‬
‫לאחד מראשי ״ה״בונד״‪ ,‬הנריק ארליך‪,‬‬ ‫קומוניסט ונסע לרוסיה‪ .‬לפי שמועה‬ ‫היהודית‪-‬הרוסית ולימד במוסדות‬
‫הפכה ל״בונדיסטית״ אדוקה ופעילה‪.‬‬ ‫אחרת‪ ,‬היה לסוכן קומוניסטי והגיע‬ ‫להשכלה גבוהה‪ .‬אחרי המהפכה הקומו­‬
‫ארליך הוצא להורג ב‪ 194!-‬לפי פקודתו‬ ‫לשנחאי‪ .‬לפי מקור אחר נספה במחנה‬ ‫ניסטית ברוסיה‪ ,‬הצליח להיחלץ מן‬
‫של סטלין ואז היגרה סוניה לארצות‪-‬‬ ‫ריכוז נאצי‪ .‬דבר של ממש לא נודע‬ ‫הארץ אשר לממשל שלה התנגד בקיצו­‬
‫הברית‪ .‬שני בניה היו שם לאקדמאים‪,‬‬ ‫עליו‪ .‬כאשר עזב את הבית הניח מכתב‬ ‫ניות ועקר לברלין )‪ .(1922‬שם השלים‬
‫״אמריקנים אמיתיים״ לדבריה‪ .‬הבת‬ ‫שבו אמר כי לא יראוהו עוד‪ .‬כנראה‬ ‫את רוב מפעלו ההיסטורי הגדול ״דברי‬
‫השניה‪ ,‬אולגה‪ ,‬הצטרפה לתנועה‬ ‫ימי עם עולם״‪ .‬עם עלות הנאצים לשל­‬
‫מהפכנית‪ ,‬נישאה לפועל לא‪-‬יהודי‬ ‫ברח מן המצוקה‪.‬‬ ‫טון‪ ,‬ב‪ ,1933-‬עבר ללטביה‪ ,‬וישב‬
‫ואביה נידה אותה ועשרות שנים התע­‬ ‫בן‪-‬ציון נסע ללמוד בברלין יחד עם‬ ‫בריגה‪ .‬כל השנים הפצירו בו ידידיו‬
‫לם ממנה‪ .‬רק ב‪ 1921-‬הסכים לראותה‬ ‫אשתו שרה‪ ,‬שגם היום עדיין מדברים‬ ‫בארץ‪-‬ישראל לבוא הנה‪ ,‬לפחות‬
‫ואף תמך בה ובבניה התאומים‪ .‬אחרי‬ ‫בשבחה ומציינים את יופיה‪ .‬מצבם של‬ ‫לביקור‪ .‬אבל דובנוב התחמק‪ .‬ב‪1936-‬‬
‫‪ 1933‬לא שמעו ממנה עוד‪ .‬שני בניה‬ ‫בני הזוג בבירת גרמניה היה קשה מאוד‬ ‫כתב לחברים בארץ ש״אם משה רבנו‬
‫נפלו במלחמת העולם השניה‪ .‬בן הזקו­‬ ‫והם פנו בבקשת עזרה לדוד שמעון‬ ‫עליו השלום הגיע לעבר הירדן הרי‬
‫נים של שמעון‪ ,‬יאשה )יעקב(‪ ,‬הצטיין‬ ‫שישב באותו הזמן בעיר‪ .‬אבל הוא‬ ‫מותר לי להשקיף על ארץ ישראל‬
‫במתימטיקה )כנראה כשרון משפחתי(‪,‬‬ ‫הושיט להם סיוע קטן ביותר כי נאלץ‬ ‫מראש הפסגה של החוף הבלטי״‪ .‬ועוד‬
‫התמסר מעט למהפכה הרוסית וב‪1923-‬‬ ‫לתמוך בבתו‪ .‬ב‪ ,1933-‬עם עלות היטלר‬ ‫כתב‪ :‬״הגולה נדרסת ברגלי חיות‬
‫התמנה למורה למתימטיקה באוניברסי­‬ ‫לשלטון‪ ,‬סולקו השניים מן האוניברסי­‬ ‫טורפות‪ ,‬מתרוקנת מרוב מנהיגיה ועלי‬
‫טת מוסקבה‪ .‬גם לו היו שני בנים מאש­‬ ‫טה ואז הפילו עצמם לנהר‪ ,‬קשורים זה‬ ‫מוטלת החובה להיות עמה בצרה״‪ .‬אבל‬
‫תו השניה‪ ,‬נוצריה‪ .‬לא ידוע מה עלה‬ ‫לזה בחבלים‪ .‬יש אומרים כי התאבדו‬ ‫הנימוק שליווה את כל סירוביו היה‬
‫משום אי‪-‬הצדק שבעולם בכלל‪ .‬לפי‬ ‫שעליו להשלים את מפעל חייו הגדול‬
‫בגורלם‪.‬‬ ‫גירסה אחרת‪ ,‬נקטו צעד גורלי זה‬ ‫כהיסטוריון‪ .‬על סף כיבושה של לטביה‬
‫זהו סיפורם של שלושת האחים‬ ‫על‪-‬ידי הנאצים ביולי ‪ 1941‬הודיעו לו‬
‫דובנוב ושל צאצאיהם‪ ,‬שביקשו כל‬ ‫במחאה על המשטר הנאצי‪.‬‬ ‫ידידיו כי מצאו אפשרות להביאו ארצה‪,‬‬
‫אחד למצוא לו דרך ואבדו לעם היהודי‪,‬‬ ‫הבן יוסף יצא ללמוד הנדסה באנגליה‬ ‫אבל אז‪ ,‬כך כתב‪ ,‬נבצר ממנו להשיג‬
‫להוציא הצאצאים אשר השתקעו בארץ‪-‬‬ ‫ובשובו הועסק במשרדי ממשלת‬
‫המנדט‪ .‬מעולם לא נשא אישה‪ .‬היה‬ ‫רשיון יציאה‪ ,‬ונשאר‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫תמהוני בהליכותיו‪ ,‬אהב את הלשון‬ ‫ב״ספר החיים״‪ ,‬האוטוביוגרפיה‬
‫האנגלית והתרועע עם ערבים‪ .‬הוא‬ ‫המפורטת מאוד שלו‪ ,‬אין שמעון מזכיר‬
‫ניסה לקיים בדירתו בתל‪-‬ארזה שבי­‬ ‫כלל את אחיו נחמן‪ ,‬כנראה משום שנח­‬
‫רושלים בית‪-‬ספר להכנה לבחינות‬ ‫שב ל״כבשה השחורה״ של המשפחה‪.‬‬
‫הבגרות המנדטוריות‪ ,‬אולם ללא הצל­‬ ‫דרכו לא צלחה בחיי המעשה והוא בזבז‬
‫חה‪ .‬בחוגי הפלמ״ח הלכו שמועות‬ ‫את הונה של אשתו‪ ,‬רחל צייטלין‪,‬‬
‫שהוא מרגל למען האנגלים‪ ,‬אבל לא‬ ‫בעסקי נפל‪ .‬הוא גם לא הצטיין כאיש‬
‫היה לכך כל יסוד‪ .‬עם קום המדינה החל‬ ‫משפחה‪ .‬אין לדעת מה הביאו ארצה‬
‫לעבוד במשרד‪-‬העבודה בשכר זעום‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1912‬אולי הושפע מאחיו‬
‫כשנה לפני מלחמת ששת הימים היגר‬ ‫הביל״ויי‪ ,‬אולי נתפס לציונות ואולי‬
‫לגרמניה וזמן קצר אחרי סיום המלחמה‬
‫קיבלו קרוביו כאן הודעה מאת ועד‬

‫קהילה כלשהי שנפטר ‪ -‬ערירי‪.‬‬
‫הבן הקטן‪ ,‬שמעון‪ ,‬היה חולה נפש‬
‫והיה משוטט בחוצות תל אביב קרוע‬