Page 10 - etmol 100

‫הצעדים שנקט נגד היהודים בקשר‬ ‫עמוד של ״ שטיר מד׳ הנאצי המאשים את היהודים ברצח ילדים נוצרים‬
‫לעלילת הדם ודרש למנוע עלילות‬
‫דומות בעתיד‪ .‬מדבריו של האפיפיור‬ ‫אמרה כי היא נראתה לאחרונה ברחוב‬ ‫לראשי הכנסיה בצרפת להזהיר את‬
‫מתברר כי רכושם של היהודים בעיר‬ ‫היהודים ולבסוף נמצאה גופתה בתעלה‪.‬‬ ‫הנוצרים מפני התנכלות ליהודים‪.‬‬
‫הוחרם‪ ,‬רבים מהם נשלחו למאסר‪ ,‬כמה‬ ‫שני נזירים פרנציסקנים ציוו לאסור‬ ‫פעילותו של אפיפיור זה‪ ,‬שהיה המארגן‬
‫מהם‪ ,‬גברים ונשים‪ ,‬עונו באכזריות‪,‬‬ ‫כמה יהודים ולאחר עינויים הוצאה מהם‬ ‫של מסע הצלב השישי‪ ,‬מוכיחה כי‬
‫אחרים הועלו על המוקד ורבים גורשו‬ ‫הודאה ברצח‪ .‬מושל המחוז ציווה על‬ ‫אמנם הוא אסר על פגיעות חמורות‬
‫מן המקום וילדיהם נטבלו לנצרות על‬ ‫מאסרם של יהודים נוספים ועל עינויי*‬ ‫ביהודים‪ ,‬כמו עלילת דם ומעשי רצח‪,‬‬
‫כורחם‪ .‬האפיפיור תבע לשחרר את‬ ‫הם‪ .‬ההודאות שהוכתבו על״ידי הנזירים‬ ‫אבל גם הוא לא נמנע מפגיעה ברכושם‬
‫אמרו כי כל שנה מטילים היהודים גורל‬ ‫ומגירושם ממקומות שונים‪ ,‬והוא גם‬
‫העצורים ולשלם להם פיצויים‪.‬‬ ‫כדי לקבוע באיזה מקום יש לרצוח‬ ‫היה האיש שיזם את החרמת התלמוד‬
‫הוראות האפיפיור לא שמו קץ לעלי­‬ ‫נוצרי‪ .‬לאחר הרצח‪ ,‬נאסף דמו של‬ ‫וספרים יהודיים אחרים ואת שריפתם‬
‫לות הדם‪ .‬באמצע המאה ה״‪ 13‬אירעו‬ ‫הנרצח ומחולק בין הקהילות היהודיות‬
‫עלילות נוספות‪ ,‬אחת בלינקולן שבאנג­‬ ‫וביום החג הנוצרי ״יום השישי‬ ‫על המוקד‪.‬‬
‫ליה )בשנת ‪ ,(1255‬שעליה מסופר גם‬ ‫הקדוש״ תולים היהודים את הנרצח‬
‫בסיפורי קנטרברי הנודעים‪ ,‬אחרת‬ ‫כלעג לצליבת ישוע‪ .‬על כך באה תגובה‬ ‫הודאה ברצח‬
‫בפרנקפורט שבגרמניה )‪ (1241‬ומקרים‬ ‫חריפה של האפיפיור אינוקנט ה״‪4‬‬
‫נוספים במקומות אחרים‪ .‬בתגובה‬ ‫בשתי בולות ששלח לארכיבישוף של‬ ‫ב־‪ 26‬בחודש מרס ‪ 1247‬נעלמה בעיר‬
‫לעצומה שהגישו יהודי צרפת וגרמניה‬ ‫וין שבצרפת‪ ,‬שבמחוזו היתה גם העיר‬ ‫ואלראה ילדה בת שנתיים‪ .‬השמועה‬
‫לאינוקנט ה*‪ ,4‬פירסם האפיפיור בולה‬ ‫ואלראה‪ .‬האפיפיור תבע לבטל את כל‬
‫שבאה להגן על היהודים מפני עלילת‬
‫הדם‪ .‬הבישופים בשתי המדינות נקראו‬
‫שלא לאפשר פגיעות ביהודים כתוצאה‬
‫מהאשמות כאילו בחג הפסח הם רוצחים‬
‫ילד נוצרי ומחלקים את לבו‪ .‬יותר מכך‪,‬‬
‫אינוקנט ה*‪ 4‬פירסם בשנת ‪ 1247‬גירסה‬
‫חדשה של הבולה ״סיקוט יודיאיס״ ובה‬
‫הוסיף סעיף האוסר על נוצרים להאשים‬
‫יהודים כאילו הם משתמשים בדם אדם‬
‫בטקסים הדתיים שלהם‪ .‬הוא הזכיר‬
‫מקרים קודמים של עלילות דם ואיים על‬
‫מי שיעברו על דבריו כי יאבדו את‬
‫משרותיהם ויוחרמו על‪-‬ידי הכנסיה‪.‬‬
‫תוספת זו נהייתה חלק מן הבולה שהו­‬
‫ציאו אפיפיורים נוספים‪ .‬אינוקנט ה*‪4‬‬
‫פירסם את הבולה מחדש בשנת ‪1253‬‬
‫לאחר שנוכח לדעת כי לא שעו לאזהרו­‬

‫תיו הקודמות‪.‬‬
‫אינוקנט ה*‪ 4‬פירסם בולות נוספות‬
‫כדי להגן על היהודים שבממלכות‬
‫הנוצריות‪ .‬בשנת ‪ 1246‬הוא פנה למלך‬
‫נבארה‪ ,‬טיבו הראשון‪ ,‬להמשיך ולהגן‬
‫על היהודים שבממלכתו‪ .‬היהודים שיב­‬
‫חו את המלך לפני האפיפיור כי הוא מגן‬
‫עליהם מפני פורענויות שונות‪ ,‬בעיקר‬
‫מצד המבקשים לנצר בכוח את ילדיהם‪.‬‬
‫ואולם שנה לאחר מכן התלוננו יהודי‬
‫שמפן‪ ,‬שגם היא היתה בשלטונו של‬
‫טיבו‪ ,‬לפני האפיפיור‪ ,‬כי בני המקום‬
‫אינם מכבדים את החוזים שחתמו עמם‬
‫ובמקום לשלם להם את חובותיהם הם‬
‫רודפים אותם‪ .‬אינוקנט ה*‪ 4‬תבע מדוכם‬
‫שמפן להגן על היהודים‪ .‬סמוך למותו‬
‫בא אינוקנט לעזרתם של יהודי ורצבו‪-‬‬
‫רג‪ ,‬שנפלו קרבן למריבות בין אזרחי‬

‫העיר לבישוף המקומי‪.‬‬
‫ואולם אינוקנט ה*‪ 4‬היה מוכן להגן‬
‫על היהודים רק במקרים שהיה בהם‬
‫בעיניו משום אי*צדק ופגיעות אכזריות‪.‬‬
‫ואולם גם הוא הלך בדרכי האפיפיורים‬
‫קודמיו ולחם בתלמוד ובכתבים יהודיים‬
‫אחרים‪ .‬הוא גם פירסם את אחת ההוד­‬
‫עות האפיפיוריות המעטות שהסכימה‬

‫סו‬