Page 13 - etmol 100
P. 13
האמנית הנודעת נפגעה בנעוריה על־ידי
עגנון ושמרה לו טינה עד סוף ימיה
מאת רבקה כצנלסון
פתח-תקוה ,ביקשו להתלבש נאה ,״לפי ״הרצליה״ בתל-אביב הקטנה ונערץ על הפסלת חנה אורלוף היתה מן האמנים
האופנה״ ,וחנה היתה תופרת להן מחזורים רבים של תלמידי הגימנסיה. הנודעים בפריס ,חברה לציירים התופ
שמלות שמצאו חן בעיניהן .אבל לא אחותה הבכירה היתה ממייסדות מושב סים מקום ראשון בתולדות האמנות בין
עבר זמן רב וחנה ,שהיתה בעלת רצון תל-עדשים והיא אמו של שר החקלאות שתי מלחמות העולם ,אחת מ״אסכולת
נחוש מנעוריה ועצמאית בכל מעשיה, רפאל איתן ,הרמטכ״ל לשעבר וחבר פריס״ הנודעת ,שרבים מחבריה היו
החליטה כי פתח-תקוה ״קטנה עליה״ תל-עדשים עד היום .אגב ,לפני יהודים ,כמו מודליאני ,פסקן ,סוטין
ועברה לנוה-צדק ,השכונה ליד יפו, חודשים מספר ביקר איתן ברוסיה ונסע
שהיתה מעין מרכז תרבותי ליישוב לעיירת משפחתו ושם מצא רחוב על וכמובן שאגאל.
החדש ובה חיו המורים והסופרים של חנה אורלוף שפסליה מצויים במוזי
אותם ימים ,בהם ברנר ,אז״ר ,ש .בן- שם המשפחה -אורלוף. אונים החשובים בעולם היא ״תרומתה״
ציון וש״י עגנון ,שאך זה פירסם את אחות אחרת של חנה אורלוף ,מאשה, של העליה-השניה לעולם האמנות -את
סיפוריו הראשונים ב״העומר״ של ש. נישאה לדב סקיבין ושניהם היו ממייס ימי נעוריה ובחרותה בילתה בארץ
בן-ציון וב״הפועל הצעיר״ ועל שם די כפר-סבא ,אז עדיין פינה נידחת כפועלת בפתח-תקוה וכאן התיידדה גם
סיפורו הראשון שפירסם בארץ -״עגו מעבר לירקון ,אזור שבו שלטו אבו- עם הסופרים העבריים ,ובין השאר
קישק ובני שבטו ,והללו היו מתנפלים הכירה גם את ש״י עגנון ,שעשה אז את
נות״ -שינה את שמו לעגנון. מפעם בפעם על פתח-תקוה ועל כפר- צעדיו הראשונים בעולם הספרות .רצה
יום אחד ,בשעת בין ערביים ,ישבה סבא .מאשה היתה גם מראשונות המקרה ובינה ובין עגנון עבר חתול-
חנה אורלוף ליד חלון פתוח של חדרה אירגון ויצ״ו .בתם של דב ושל מאשה שחור ,וחנה אורלוף שמרה לו טינה עד
בנוה-צדק ,וקראה בספר .על פני החלון סקיבין הלכה בדרכי הדודה והיתה סוף ימיה .היא גם הפגינה את יחסה זה
עבר באותה שעה ש״י עגנון הצעיר, לפסלת .אחת מעבודותיה היא אנדרטה ברבים שנים רבות אחר-כך ,לאחר
בעל חינוך ״אירופי״ שידע גרמנית שכן לזכר כ״ג יורדי הסירה ,שנפלו לפני שקמה המדינה ,במסיבות יוקרה ששני
בא מגליציה האוסטרית ,והתהדר מעט חמישים שנה בשליחות מלחמתית הם ,הסופר בעל פרס נובל ,והאמנית
בלבושו ובלט בין הפועלים שרובם באו לסוריה ,עומדת בצפון תל-אביב ,מעבר הנודעת מפריס ,״יקירי הקהל״ ,היו בין
מרוסיה והיו קצת ״פראים״ ואילו הוא המוזמנים אליהן .נסיונותיו החוזרים
נראה לעומתם ״מעודן״ .עגנון ,אגב, לירקון. ונשנים של עגנון לגשת אל הפסלת
אף-על-פי שהיה מבני העליה-השניה, חנה התברכה ב״ידי זהב״ .באותם הנודעת ,שאותה הכיר לפני שנים
שרוב באיה עבדו עבודת כפיים מתוך ימים קשה היה למצוא עבודה ופרנסה רבות ,במסיבה שנערכה בתל-אביב,
הכרה ובחירה -הוא עצמו לא עבד כפועלת ,אבל לתופרות היתה עבודה, כשבאה לביקור מפריס ,נתקלו בכל
מעודו בעבודת כפיים ומאז בואו לארץ שכן בנות האיכרים ,בעלי הפרדסים של פעם בדחיה מופגנת לעיני כל המסובים,
וחנה אורלוף לא החליפה עמו מלה גם
התפרנס מפקידות. ילדה על סוס ,פסל של חנה אורלוף כאשר ביקש לברכה ,בלי להסביר
כאמור ,עגנון עבר על פני חדרה של מדוע .ייתכן שעגנון עצמו שכח מהי
חנה אורלוף שהכיר אותה מקודם ,וראה סיבת הניכור ,אך חנה אורלוף זכרה
אותה יושבת לבדה וקוראת בספר ואילו
כל הצעירות מטיילות בשעת בין ולא סלחה.
ערביים זו בחוצות עם הבחורים ,והעיר חנה אורלוף עלתה לארץ בשנת
במשהו-רשעות שהיתה בו :״מה? ,1904והיא בת .16היא באה עם
קוראים בשעה זו לבד?״ וכאילו ביקש משפחתה הגדולה שמקורה בעיירה
לרמוז ,שבשעה זו היפה לטיול-בשניים, במחוז חרסון בדרום רוסיה והתיישבה
יושבת לה חנה לבדה ולא נמצא לה בפתח-תקוה .זו היתה משפחה מחוננת
מזמין לטיול ...חנה אורלוף לא היתה ופעלתנית .אחיה ,צבי נשרי ,היה
מעודה מן הנאות ויעלות החן -גדולת המורה הראשון להתעמלות בגימנסיה
מידות היתה ופניה גבריות מעט ושערה
כהה קצוץ -עיניה חכמות היו ,אלא שזו
לא היתה תכונה שמשכה את הצעירים.
חנה קלטה בדבריו של עגנון מידה של
13