Page 13 - etmol 100
P. 13

‫האמנית הנודעת נפגעה בנעוריה על־ידי‬
                                          ‫עגנון ושמרה לו טינה עד סוף ימיה‬
                                                       ‫מאת רבקה כצנלסון‬

‫פתח‪-‬תקוה‪ ,‬ביקשו להתלבש נאה‪ ,‬״לפי‬      ‫״הרצליה״ בתל‪-‬אביב הקטנה ונערץ על‬               ‫הפסלת חנה אורלוף היתה מן האמנים‬
‫האופנה״‪ ,‬וחנה היתה תופרת להן‬          ‫מחזורים רבים של תלמידי הגימנסיה‪.‬‬               ‫הנודעים בפריס‪ ,‬חברה לציירים התופ­‬
‫שמלות שמצאו חן בעיניהן‪ .‬אבל לא‬        ‫אחותה הבכירה היתה ממייסדות מושב‬                ‫סים מקום ראשון בתולדות האמנות בין‬
‫עבר זמן רב וחנה‪ ,‬שהיתה בעלת רצון‬      ‫תל‪-‬עדשים והיא אמו של שר החקלאות‬                ‫שתי מלחמות העולם‪ ,‬אחת מ״אסכולת‬
‫נחוש מנעוריה ועצמאית בכל מעשיה‪,‬‬       ‫רפאל איתן‪ ,‬הרמטכ״ל לשעבר וחבר‬                  ‫פריס״ הנודעת‪ ,‬שרבים מחבריה היו‬
‫החליטה כי פתח‪-‬תקוה ״קטנה עליה״‬        ‫תל‪-‬עדשים עד היום‪ .‬אגב‪ ,‬לפני‬                    ‫יהודים‪ ,‬כמו מודליאני‪ ,‬פסקן‪ ,‬סוטין‬
‫ועברה לנוה‪-‬צדק‪ ,‬השכונה ליד יפו‪,‬‬       ‫חודשים מספר ביקר איתן ברוסיה ונסע‬
‫שהיתה מעין מרכז תרבותי ליישוב‬         ‫לעיירת משפחתו ושם מצא רחוב על‬                                         ‫וכמובן שאגאל‪.‬‬
‫החדש ובה חיו המורים והסופרים של‬                                                      ‫חנה אורלוף שפסליה מצויים במוזי­‬
‫אותם ימים‪ ,‬בהם ברנר‪ ,‬אז״ר‪ ,‬ש‪ .‬בן‪-‬‬                    ‫שם המשפחה ‪ -‬אורלוף‪.‬‬             ‫אונים החשובים בעולם היא ״תרומתה״‬
‫ציון וש״י עגנון‪ ,‬שאך זה פירסם את‬      ‫אחות אחרת של חנה אורלוף‪ ,‬מאשה‪,‬‬                 ‫של העליה‪-‬השניה לעולם האמנות ‪ -‬את‬
‫סיפוריו הראשונים ב״העומר״ של ש‪.‬‬       ‫נישאה לדב סקיבין ושניהם היו ממייס­‬             ‫ימי נעוריה ובחרותה בילתה בארץ‬
‫בן‪-‬ציון וב״הפועל הצעיר״ ועל שם‬        ‫די כפר‪-‬סבא‪ ,‬אז עדיין פינה נידחת‬                ‫כפועלת בפתח‪-‬תקוה וכאן התיידדה גם‬
‫סיפורו הראשון שפירסם בארץ ‪ -‬״עגו­‬     ‫מעבר לירקון‪ ,‬אזור שבו שלטו אבו‪-‬‬                ‫עם הסופרים העבריים‪ ,‬ובין השאר‬
                                      ‫קישק ובני שבטו‪ ,‬והללו היו מתנפלים‬              ‫הכירה גם את ש״י עגנון‪ ,‬שעשה אז את‬
          ‫נות״ ‪ -‬שינה את שמו לעגנון‪.‬‬  ‫מפעם בפעם על פתח‪-‬תקוה ועל כפר‪-‬‬                 ‫צעדיו הראשונים בעולם הספרות‪ .‬רצה‬
‫יום אחד‪ ,‬בשעת בין ערביים‪ ,‬ישבה‬        ‫סבא‪ .‬מאשה היתה גם מראשונות‬                     ‫המקרה ובינה ובין עגנון עבר חתול‪-‬‬
‫חנה אורלוף ליד חלון פתוח של חדרה‬      ‫אירגון ויצ״ו‪ .‬בתם של דב ושל מאשה‬               ‫שחור‪ ,‬וחנה אורלוף שמרה לו טינה עד‬
‫בנוה‪-‬צדק‪ ,‬וקראה בספר‪ .‬על פני החלון‬    ‫סקיבין הלכה בדרכי הדודה והיתה‬                  ‫סוף ימיה‪ .‬היא גם הפגינה את יחסה זה‬
‫עבר באותה שעה ש״י עגנון הצעיר‪,‬‬        ‫לפסלת‪ .‬אחת מעבודותיה היא אנדרטה‬                ‫ברבים שנים רבות אחר‪-‬כך‪ ,‬לאחר‬
‫בעל חינוך ״אירופי״ שידע גרמנית שכן‬    ‫לזכר כ״ג יורדי הסירה‪ ,‬שנפלו לפני‬               ‫שקמה המדינה‪ ,‬במסיבות יוקרה ששני­‬
‫בא מגליציה האוסטרית‪ ,‬והתהדר מעט‬       ‫חמישים שנה בשליחות מלחמתית‬                     ‫הם‪ ,‬הסופר בעל פרס נובל‪ ,‬והאמנית‬
‫בלבושו ובלט בין הפועלים שרובם באו‬     ‫לסוריה‪ ,‬עומדת בצפון תל‪-‬אביב‪ ,‬מעבר‬              ‫הנודעת מפריס‪ ,‬״יקירי הקהל״‪ ,‬היו בין‬
‫מרוסיה והיו קצת ״פראים״ ואילו הוא‬                                                    ‫המוזמנים אליהן‪ .‬נסיונותיו החוזרים‬
‫נראה לעומתם ״מעודן״‪ .‬עגנון‪ ,‬אגב‪,‬‬                                     ‫לירקון‪.‬‬         ‫ונשנים של עגנון לגשת אל הפסלת‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שהיה מבני העליה‪-‬השניה‪,‬‬       ‫חנה התברכה ב״ידי זהב״‪ .‬באותם‬                   ‫הנודעת‪ ,‬שאותה הכיר לפני שנים‬
‫שרוב באיה עבדו עבודת כפיים מתוך‬       ‫ימים קשה היה למצוא עבודה ופרנסה‬                ‫רבות‪ ,‬במסיבה שנערכה בתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫הכרה ובחירה ‪ -‬הוא עצמו לא עבד‬         ‫כפועלת‪ ,‬אבל לתופרות היתה עבודה‪,‬‬                ‫כשבאה לביקור מפריס‪ ,‬נתקלו בכל‬
‫מעודו בעבודת כפיים ומאז בואו לארץ‬     ‫שכן בנות האיכרים‪ ,‬בעלי הפרדסים של‬              ‫פעם בדחיה מופגנת לעיני כל המסובים‪,‬‬
                                                                                     ‫וחנה אורלוף לא החליפה עמו מלה גם‬
                     ‫התפרנס מפקידות‪.‬‬                 ‫ילדה על סוס‪ ,‬פסל של חנה אורלוף‬  ‫כאשר ביקש לברכה‪ ,‬בלי להסביר‬
‫כאמור‪ ,‬עגנון עבר על פני חדרה של‬                                                      ‫מדוע‪ .‬ייתכן שעגנון עצמו שכח מהי‬
‫חנה אורלוף שהכיר אותה מקודם‪ ,‬וראה‬                                                    ‫סיבת הניכור‪ ,‬אך חנה אורלוף זכרה‬
‫אותה יושבת לבדה וקוראת בספר ואילו‬
‫כל הצעירות מטיילות בשעת בין‬                                                                                      ‫ולא סלחה‪.‬‬
‫ערביים זו בחוצות עם הבחורים‪ ,‬והעיר‬                                                   ‫חנה אורלוף עלתה לארץ בשנת‬
‫במשהו‪-‬רשעות שהיתה בו‪ :‬״מה?‬                                                           ‫‪ ,1904‬והיא בת ‪ .16‬היא באה עם‬
‫קוראים בשעה זו לבד?״ וכאילו ביקש‬                                                     ‫משפחתה הגדולה שמקורה בעיירה‬
‫לרמוז‪ ,‬שבשעה זו היפה לטיול‪-‬בשניים‪,‬‬                                                   ‫במחוז חרסון בדרום רוסיה והתיישבה‬
‫יושבת לה חנה לבדה ולא נמצא לה‬                                                        ‫בפתח‪-‬תקוה‪ .‬זו היתה משפחה מחוננת‬
‫מזמין לטיול‪ ...‬חנה אורלוף לא היתה‬                                                    ‫ופעלתנית‪ .‬אחיה‪ ,‬צבי נשרי‪ ,‬היה‬
‫מעודה מן הנאות ויעלות החן ‪ -‬גדולת‬                                                    ‫המורה הראשון להתעמלות בגימנסיה‬
‫מידות היתה ופניה גבריות מעט ושערה‬
‫כהה קצוץ ‪ -‬עיניה חכמות היו‪ ,‬אלא שזו‬
‫לא היתה תכונה שמשכה את הצעירים‪.‬‬
‫חנה קלטה בדבריו של עגנון מידה של‬
‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18