Page 13 - etmol 100

‫האמנית הנודעת נפגעה בנעוריה על־ידי‬
‫עגנון ושמרה לו טינה עד סוף ימיה‬
‫מאת רבקה כצנלסון‬

‫פתח‪-‬תקוה‪ ,‬ביקשו להתלבש נאה‪ ,‬״לפי‬ ‫״הרצליה״ בתל‪-‬אביב הקטנה ונערץ על‬ ‫הפסלת חנה אורלוף היתה מן האמנים‬
‫האופנה״‪ ,‬וחנה היתה תופרת להן‬ ‫מחזורים רבים של תלמידי הגימנסיה‪.‬‬ ‫הנודעים בפריס‪ ,‬חברה לציירים התופ­‬
‫שמלות שמצאו חן בעיניהן‪ .‬אבל לא‬ ‫אחותה הבכירה היתה ממייסדות מושב‬ ‫סים מקום ראשון בתולדות האמנות בין‬
‫עבר זמן רב וחנה‪ ,‬שהיתה בעלת רצון‬ ‫תל‪-‬עדשים והיא אמו של שר החקלאות‬ ‫שתי מלחמות העולם‪ ,‬אחת מ״אסכולת‬
‫נחוש מנעוריה ועצמאית בכל מעשיה‪,‬‬ ‫רפאל איתן‪ ,‬הרמטכ״ל לשעבר וחבר‬ ‫פריס״ הנודעת‪ ,‬שרבים מחבריה היו‬
‫החליטה כי פתח‪-‬תקוה ״קטנה עליה״‬ ‫תל‪-‬עדשים עד היום‪ .‬אגב‪ ,‬לפני‬ ‫יהודים‪ ,‬כמו מודליאני‪ ,‬פסקן‪ ,‬סוטין‬
‫ועברה לנוה‪-‬צדק‪ ,‬השכונה ליד יפו‪,‬‬ ‫חודשים מספר ביקר איתן ברוסיה ונסע‬
‫שהיתה מעין מרכז תרבותי ליישוב‬ ‫לעיירת משפחתו ושם מצא רחוב על‬ ‫וכמובן שאגאל‪.‬‬
‫החדש ובה חיו המורים והסופרים של‬ ‫חנה אורלוף שפסליה מצויים במוזי­‬
‫אותם ימים‪ ,‬בהם ברנר‪ ,‬אז״ר‪ ,‬ש‪ .‬בן‪-‬‬ ‫שם המשפחה ‪ -‬אורלוף‪.‬‬ ‫אונים החשובים בעולם היא ״תרומתה״‬
‫ציון וש״י עגנון‪ ,‬שאך זה פירסם את‬ ‫אחות אחרת של חנה אורלוף‪ ,‬מאשה‪,‬‬ ‫של העליה‪-‬השניה לעולם האמנות ‪ -‬את‬
‫סיפוריו הראשונים ב״העומר״ של ש‪.‬‬ ‫נישאה לדב סקיבין ושניהם היו ממייס­‬ ‫ימי נעוריה ובחרותה בילתה בארץ‬
‫בן‪-‬ציון וב״הפועל הצעיר״ ועל שם‬ ‫די כפר‪-‬סבא‪ ,‬אז עדיין פינה נידחת‬ ‫כפועלת בפתח‪-‬תקוה וכאן התיידדה גם‬
‫סיפורו הראשון שפירסם בארץ ‪ -‬״עגו­‬ ‫מעבר לירקון‪ ,‬אזור שבו שלטו אבו‪-‬‬ ‫עם הסופרים העבריים‪ ,‬ובין השאר‬
‫קישק ובני שבטו‪ ,‬והללו היו מתנפלים‬ ‫הכירה גם את ש״י עגנון‪ ,‬שעשה אז את‬
‫נות״ ‪ -‬שינה את שמו לעגנון‪.‬‬ ‫מפעם בפעם על פתח‪-‬תקוה ועל כפר‪-‬‬ ‫צעדיו הראשונים בעולם הספרות‪ .‬רצה‬
‫יום אחד‪ ,‬בשעת בין ערביים‪ ,‬ישבה‬ ‫סבא‪ .‬מאשה היתה גם מראשונות‬ ‫המקרה ובינה ובין עגנון עבר חתול‪-‬‬
‫חנה אורלוף ליד חלון פתוח של חדרה‬ ‫אירגון ויצ״ו‪ .‬בתם של דב ושל מאשה‬ ‫שחור‪ ,‬וחנה אורלוף שמרה לו טינה עד‬
‫בנוה‪-‬צדק‪ ,‬וקראה בספר‪ .‬על פני החלון‬ ‫סקיבין הלכה בדרכי הדודה והיתה‬ ‫סוף ימיה‪ .‬היא גם הפגינה את יחסה זה‬
‫עבר באותה שעה ש״י עגנון הצעיר‪,‬‬ ‫לפסלת‪ .‬אחת מעבודותיה היא אנדרטה‬ ‫ברבים שנים רבות אחר‪-‬כך‪ ,‬לאחר‬
‫בעל חינוך ״אירופי״ שידע גרמנית שכן‬ ‫לזכר כ״ג יורדי הסירה‪ ,‬שנפלו לפני‬ ‫שקמה המדינה‪ ,‬במסיבות יוקרה ששני­‬
‫בא מגליציה האוסטרית‪ ,‬והתהדר מעט‬ ‫חמישים שנה בשליחות מלחמתית‬ ‫הם‪ ,‬הסופר בעל פרס נובל‪ ,‬והאמנית‬
‫בלבושו ובלט בין הפועלים שרובם באו‬ ‫לסוריה‪ ,‬עומדת בצפון תל‪-‬אביב‪ ,‬מעבר‬ ‫הנודעת מפריס‪ ,‬״יקירי הקהל״‪ ,‬היו בין‬
‫מרוסיה והיו קצת ״פראים״ ואילו הוא‬ ‫המוזמנים אליהן‪ .‬נסיונותיו החוזרים‬
‫נראה לעומתם ״מעודן״‪ .‬עגנון‪ ,‬אגב‪,‬‬ ‫לירקון‪.‬‬ ‫ונשנים של עגנון לגשת אל הפסלת‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שהיה מבני העליה‪-‬השניה‪,‬‬ ‫חנה התברכה ב״ידי זהב״‪ .‬באותם‬ ‫הנודעת‪ ,‬שאותה הכיר לפני שנים‬
‫שרוב באיה עבדו עבודת כפיים מתוך‬ ‫ימים קשה היה למצוא עבודה ופרנסה‬ ‫רבות‪ ,‬במסיבה שנערכה בתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫הכרה ובחירה ‪ -‬הוא עצמו לא עבד‬ ‫כפועלת‪ ,‬אבל לתופרות היתה עבודה‪,‬‬ ‫כשבאה לביקור מפריס‪ ,‬נתקלו בכל‬
‫מעודו בעבודת כפיים ומאז בואו לארץ‬ ‫שכן בנות האיכרים‪ ,‬בעלי הפרדסים של‬ ‫פעם בדחיה מופגנת לעיני כל המסובים‪,‬‬
‫וחנה אורלוף לא החליפה עמו מלה גם‬
‫התפרנס מפקידות‪.‬‬ ‫ילדה על סוס‪ ,‬פסל של חנה אורלוף‬ ‫כאשר ביקש לברכה‪ ,‬בלי להסביר‬
‫כאמור‪ ,‬עגנון עבר על פני חדרה של‬ ‫מדוע‪ .‬ייתכן שעגנון עצמו שכח מהי‬
‫חנה אורלוף שהכיר אותה מקודם‪ ,‬וראה‬ ‫סיבת הניכור‪ ,‬אך חנה אורלוף זכרה‬
‫אותה יושבת לבדה וקוראת בספר ואילו‬
‫כל הצעירות מטיילות בשעת בין‬ ‫ולא סלחה‪.‬‬
‫ערביים זו בחוצות עם הבחורים‪ ,‬והעיר‬ ‫חנה אורלוף עלתה לארץ בשנת‬
‫במשהו‪-‬רשעות שהיתה בו‪ :‬״מה?‬ ‫‪ ,1904‬והיא בת ‪ .16‬היא באה עם‬
‫קוראים בשעה זו לבד?״ וכאילו ביקש‬ ‫משפחתה הגדולה שמקורה בעיירה‬
‫לרמוז‪ ,‬שבשעה זו היפה לטיול‪-‬בשניים‪,‬‬ ‫במחוז חרסון בדרום רוסיה והתיישבה‬
‫יושבת לה חנה לבדה ולא נמצא לה‬ ‫בפתח‪-‬תקוה‪ .‬זו היתה משפחה מחוננת‬
‫מזמין לטיול‪ ...‬חנה אורלוף לא היתה‬ ‫ופעלתנית‪ .‬אחיה‪ ,‬צבי נשרי‪ ,‬היה‬
‫מעודה מן הנאות ויעלות החן ‪ -‬גדולת‬ ‫המורה הראשון להתעמלות בגימנסיה‬
‫מידות היתה ופניה גבריות מעט ושערה‬
‫כהה קצוץ ‪ -‬עיניה חכמות היו‪ ,‬אלא שזו‬
‫לא היתה תכונה שמשכה את הצעירים‪.‬‬
‫חנה קלטה בדבריו של עגנון מידה של‬
‫‪13‬‬