Page 14 - etmol 100

‫מי היה נפתלי חסיד?‬ ‫עלבון ולא סלחה לו על כר לעולם‪.‬‬
‫מאת נקדימון רוגל‬ ‫בשנת ‪ 1911‬החליטה המשפחה כי על‬
‫חנה לצאת לפרים‪ ,‬להתמחות בגיזרה‬
‫נפתלי חסיד ‪ -‬נפתלי אברהם הלל?‬ ‫מי היה נפתלי חסידז הוא חי בראשוד‬ ‫ובתפירה עילית‪ .‬חנה הטמינה כמה‬
‫לציון בשנותיה הראשונות‪ ,‬עתון ״המליץ״‬ ‫״נפוליונים״ )מטבעות זהב( בחגורה‬
‫לציון ‪ -‬הנה הנם!״ נדפס בגליון ‪ 38‬של‬ ‫טען שהוא ״לובש שטריימיל בשבת‬ ‫הכרוכה על בטנה ויצאה ללמוד מקצוע‬
‫״המליץ״‪ ,‬מיום ‪ 27‬באפריל ‪ 887‬ו )לפי‬ ‫ועושה מעשה זמרי בששת ימי המעשה״‪.‬‬ ‫במרכז האופנה העולמית‪ .‬אולם בפרים‬
‫הלוח הגריגוריאני(‪ .‬כשכתב יל״ג מה‬ ‫ד״ר יעקב קבקוב מארצות״הברית‪ ,‬שפיר־‬ ‫נתגלה כשרונה האמנותי והיא התחילה‬
‫שכתב‪ ,‬בבר היו לפניו גם מכתבו של‬ ‫סם לאחרונה ספר על מחבר ההמנון נפתלי‬ ‫ללמוד באקדמיה המפורםמת לאמנות‬
‫מאירוביץ‪ ,‬מיום ‪ 5‬באפריל וגם הגלויה של‬ ‫הרץ אימבר ושמאמר שלו על אימבר‬ ‫״בוז־אר״‪ ,‬והיתה לפםלת נודעת ומוכ­‬
‫אימבר‪ ,‬שהגיעה לפטרבורג ולשולחנו של‬ ‫בארץ־ישראל התפרסם בעת־מול מאוגוסט‬ ‫רה‪ ,‬ויצרה פםלים רבים של אנשים‪ ,‬של‬
‫יל״ג ב־‪ 3‬ו באפריל‪ .‬על כן‪ ,‬אין בדברי‬ ‫ו‪ 99‬ו‪ ,‬טוען שנפתלי חסיד הוא בעצם‬ ‫נשים ושל ילדים‪ ,‬רכים וענוגים‪ ,‬שיש‬
‫אימבר התייחסות אירונית לדברים ש״המ־‬ ‫אימבר עצמו‪ .‬קבקוב מציין במאמרו‪ ,‬כי‬ ‫בהם הרבה חוש הומור‪ ,‬והחלה מציגה‬
‫ליץ״ עדיין לא הדפיס‪ .‬קביעתו של קבקוב‬ ‫אימבר היה מעורב בפרשת המריבות עם‬ ‫עם האמנים הנודעים של פרים‪ .‬היא‬
‫ש״המכתב״ של אימבר היה בחזקת תגובה‬ ‫פקידות הברון בראשון־לציון‪ ,‬הידועה‬ ‫היתה באותם ימים האשה‪-‬הפםלת הנוד­‬
‫על מאמרו של יל״ג‪ ,‬אין לה על מה שתס­‬ ‫כפרשת יהושע אוסבצקי‪ ,‬שבסופה הורחק‬ ‫עת ביותר באירופה והפםלת היהודיה‬
‫מוך‪ .‬ומניין לו לקבקוב שאימבר כונה‬ ‫הפקיד מן המושבה‪ .‬קבקוב מצטט מן‬ ‫הראשונה שנתקבלה לצמרת האמנים‬
‫״נפתלי חסיד״ז איש לא כינהו בשם ובתו­‬ ‫המאמר ״ראשון לציון הנה הנם‪1‬״ המיוחס‬ ‫בצרפת‪ .‬בין ידידיה בפרים היה גם‬
‫אר האלה‪ .‬ועוד‪ ,‬אימבר‪ ,‬שהיה אורח‬ ‫למשורר י‪.‬ל‪ .‬גורדון)יל״ג(‪ .‬מאמר זה נדפס‬ ‫מודליאני‪ ,‬צייר יהודי מאיטליה שהתג­‬
‫בראשון‪-‬לציון ולא היה לו שם בית משלו‪,‬‬ ‫ב״המליץ״ בשנת ‪ 887‬ו‪ .‬וכך כותב קבקוב‪:‬‬ ‫אה ביהדותו‪ ,‬אם‪-‬כי הכירה מעט מאוד‪.‬‬
‫״נאמר כי לפי השמועות שהגיעו לעתון‬ ‫עם מודליאני ועם שאר הציירים ‪-‬‬
‫לא היה יכול להכניס אורח‪.‬‬ ‫היה ראש מחרחרי הריב איש אחד‪ ,‬׳נפתלי‬ ‫העתידים לתפום מקום נכבד בםפרי‬
‫ועדיין נשאלת השאלה מי היה אותו‬ ‫חסיד׳ שמו‪ ,‬הלובש שטריימיל בשבת‬ ‫האמנות ‪ -‬היתה יושבת בבתי‪-‬הקפה של‬
‫נפתלי חסיד‪ ,‬שאימבר ביקש להבאיש את‬ ‫ועושה מעשה זמרי בששת ימי המעשה״‪.‬‬ ‫פרים ומודליאני למד ממנה לכתוב‬
‫ריחו בגלויה ששלח ל״המליץ״ז התיאור‬ ‫המאמר חזר גם על ההאשמה שאימבר היה‬ ‫אותיות עבריות‪ .‬מודליאני נוהג היה‬
‫מתאים להפליא לנפתלי אברהם הלל‪,‬‬ ‫קרוב אל ״בעלי המשלחת״‪ ,‬כלומר‬ ‫לרשום את דיוקנאות של ’ יושבי‬
‫מראשוני המתיישבים בראשון‪-‬לציון‪ .‬כך‬ ‫המיסיון‪ .‬בתגובה על דברי ״המליץ״ ~‬ ‫בית‪-‬הקפה על ניירות שנזדמנו לו‪,‬‬
‫תיאר אוחו דוד יודילוביץ בספר ״ראשון‪-‬‬ ‫אמר קבקוב ־ שלח אימבר מכתב לעתון‬ ‫לעתים קרובות עשה זאת לפרנםה ‪-‬‬
‫לציון״‪ :‬״כטיפוס יהודי מבודד היה נפתלי‬ ‫והתייחס בלעג להאשמה ש״נפתלי חסיד״‬ ‫תמורתם קיבל כםף מהמצוירים‪ ,‬בעיקר‬
‫מתהלך בקרב מושבתנו‪ .‬התנהג תמיד‬ ‫התיירים האמריקאים‪ ,‬כדי שיהיה לו‬
‫בחסידות‪ ,‬לבש קפטן ארוך‪ ,‬ובשבח היה‬ ‫הוא האשם במריבות בראשון־לציון‪.‬‬ ‫במה לקנות משקאות‪ ...‬יום אחד רשם‬
‫חובש ׳שטריימיל׳ לראשו‪ .‬ולא איכפת לו‬ ‫בדיקת העניין מעלה שקבקוב טעה‬ ‫מודליאני את דיוקנה של חנה והיא‬
‫ששטריימלו הוא אחד ויחיד במושבה״‪.‬‬ ‫בקביעתו כי אימבר ונפתלי חסיד חד הם‪.‬‬ ‫לימדה אותו כיצד לכתוב את שמה‬
‫למה נטפל אימבר לנפתלי הלל זה‪ ,‬אין אנו‬ ‫במאמרו הזכיר יל״ג שני מקורות‪ :‬האחד‪,‬‬ ‫בעברית וכר כתוב בראש אותו רישום‪,‬‬
‫יודעים‪ .‬אימבר היה איש ריב ומדון וטפל‬ ‫מכתב שנשלח אליו מראשון־לציון‪ ,‬ובעליו‬ ‫הנמצא כיום במוזיאון‪ :‬״חנה בת רפאל״‪.‬‬
‫האשמות על רבים וטובים‪ ,‬שנסתכסך‬ ‫של המכתב הזה‪ ,‬שנשתמר‪ ,‬הוא מנשה‬ ‫וכר‪ ,‬דיר אגב‪ ,‬נכנם השר איתן לתול­‬
‫עמם‪ ,‬ובהם אלי שייד‪ ,‬שמואל הירש‪ ,‬נסים‬ ‫מאירוביץ‪ .‬המקור האחר נותר עלום־שם‪.‬‬ ‫דות האמנות‪ ,‬שכן הוא נקרא רפאל על‬
‫בכר‪ ,‬אליעזר בן‪-‬יהודה‪ ,‬דוד יודילוביץ‬ ‫וכך כתב יל״ג על סמך אותו מקור אנונימי‪:‬‬ ‫שם אותו םבא רפאל‪ ,‬הרשום בציורו‬
‫ואחרים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬״נפתלי חסיד״ לא‬ ‫״ומן המודיעים ולחוץ שמענו שראש‬
‫הבריונים ומחרחרי הריב הוא איש אחד‪,‬‬ ‫של מודליאני‪ ,‬שהוא אבי דודתו חנה‪.‬‬
‫היה נפתלי הרץ אימבר ולא בו מדובר‪.‬‬ ‫׳נפתלי חסיד׳ שמו‪ ,‬הלובש שטריימיל‬ ‫חנה אורלוף ראתה עצמה כבת ארץ‪-‬‬
‫בשבת ועושה מעשה זמרי בששת ימי‬ ‫ישראל‪ ,‬טיפלה באמנים הארצישראלים‬
‫המעשה‪ ,‬קרוב אל בעלי המשלחת ומקבל‬ ‫הרבים שבאו לפרים‪ ,‬הביאה אותם‬
‫מהם משען כסף וראש המסיתים בבואו‬ ‫למםיבות האמנים ועזרה להם בצעדיהם‬
‫אל הקולוניא גר ומתארח בביתו‪.‬״ כאמור‪,‬‬ ‫הראשונים‪ .‬בין השאר פיםלה את הצייר‬
‫קבקוב קובע שנפתלי הרץ אימבר הוא‬ ‫ראובן ואמנים ישראלים אחרים‪ .‬כל‬
‫אותו ״נפתלי חסיד‪.‬״ האומנם הפליל‬ ‫ימיה שמרה על קשר הדוק עם הארץ‪,‬‬
‫אימבר את עצמו‪ ,‬ואפילו באירוניה ו״בל־‬ ‫הרבתה לבקר כאן והיתה לה דירה‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬בתל‪-‬אביב גם נפטרה בשנת‬
‫עג״ז‬ ‫‪ .1968‬היא ערכה תערוכות רבות‬
‫למרבה המזל מצויה בידינו ״תגובתו״‬ ‫במוזיאון תל‪-‬אביב ששכן בבית דיזנגוף‬
‫של אימבר‪ ,‬וזוהי גלוית דואר ולא מכתב‪,‬‬ ‫בשדרות רוטשילד ואחר״כר בביתן‬
‫הנמצאת בארכיון יל״ג במחלקה לכתבי־יד‬ ‫הלנה רובינשטיין‪ .‬היא יצרה גם פםל‬
‫בספריה הלאומית בירושלים ומתברר‬ ‫העומד בעין־גב ואת פםל הישראלי‬
‫שהיא הגיעה ב־‪ 3‬ו באפריל ‪ 887‬ו אל יל״ג‪,‬‬ ‫הנלחם באריה הבריטי‪ ,‬העומד ברמת‪-‬‬
‫לפני שפירסם את המאמר ב״המליץ״ ועל־‬ ‫גן מול המשטרה‪ ,‬לזכרו של דוב גרונר‪,‬‬
‫כן אין מכתבו של אימבר בבחינת תגובה‬
‫איש האצ״ל שהועלה לגרדום‪.‬‬
‫למאמר הזה‪ ,‬כפי שטוען קבקוב‪.‬‬ ‫ידידים רבים היו לחנה אורלוף‬
‫ובכן‪ ,‬זהו סדר הזמנים‪ :‬המאמר ״ראשון‬ ‫בארץ‪ ,‬אלמונים ומפורםמים‪ ,‬היא אהבה‬
‫להתרועע עם אנשים אר את ש״י עגנון‬
‫דחתה מדעת‪ ,‬לא אבתה כי יזכירו לה‬
‫את שמו ותהילתו לא שינתה את יחםה‬

‫אליו‪.‬‬
‫‪4‬ו‬