Page 9 - etmol 100

‫עלילה הד□‬

‫ב מ א ה ה ‪ ^2 -‬נ ו ל ד ה ב א נ ג ל י ה ה ע ל י ל ^‬
‫ב אי לו מ ש ת מ שי ם הי הו די ם ב ד □‬
‫י ל די □ ל ט ק ם׳ □ ד תיי ם ו ב ש ט ה‬
‫ב אי רו פ ה כו ל ה‬

‫מאת שלמה סימונסון‬

‫ציור נוצרי המתאר את רצח‬
‫הילד שמעון מטרנטו על־ידי יהודים‬

‫עלילת הדם באה לעולם עוד בתקופה עלילת הדם השניה קרתה אף היא מאמינים בעלילת הדם ואסרו לפגוע‬
‫העתיקה‪ ,‬בימי אנטיוכוס אפיפאנם באנגליה בשנת ‪ 1164‬בעיר גלוסטר שם ביהודים בשל העלילות‪.‬‬
‫היווני‪ ,‬שנגדו קמו החשמונאים‪ .‬בתגו­ נמצאה גופת ילד‪ ,‬הוורד שמו‪ ,‬ונפוצה עלילת הדם פשתה באירופה במאה‬
‫בה להאשמות שהוא חילל את בית־ העלילה כי קבוצת יהודים שנתכנסה ה‪ 13-‬ועכשיו נוסף לה הסבר‪ :‬היהודים‬
‫המקדש בירושלים‪ ,‬פירסמו מקורות לברית מילה עינתה את הנער וצלבה צריכים את דמו של הילד הנרצח לצור­‬
‫יווניים את הסיפור שהדת היהודית אותו‪ .‬גופתו של הילד נקברה בכנסיה כי דת‪ ,‬כדי לאפות בו את מצות הפסח‬
‫תובעת את הקרבתו של לא־יהודי‪ .‬של העיר‪ ,‬סמוך לקברו של המלך או כדי לחלוק ביניהם את לבו של הקר‪-‬‬
‫התועלמנים היוונים סיפרו כי כשנכנס אדוארד המוודה‪ ,‬ונמסר מאז על מעשי בן‪ .‬המקרה הבולט ביותר קרה בשנת‬
‫אנטיוכום לבית״המקדש הוא מצא שבוי נסים רבים שקרו על אותו קבר‪ 1235 .‬בעיר פולדה‪ ,‬שם הואשמו היהו­‬
‫יווני שהוחזק שם כדי להקריבו קרבן‪ .‬עלילות דם נוספות נפוצו בבארי סנט דים ברצח חמשת ילדיו של טוחן‪ .‬לאחר‬
‫אותו שבוי סיפר למלך כי היהודים אדמונדם‪ ,‬בבריסטול ובוינצ׳סטר עינויים קשים הודו שני יהודים כי‬
‫חוטפים מפעם לפעם איש יווני‪ ,‬מפטמים שבאנגליה‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 13-‬פשטו היהודים אמנם צריכים לדם של נוצרים‬
‫אותו במשך שנה ואחר־כך מקריבים העלילות ללינקולן‪ ,‬לסטאמפורד וללונ­ לטקסים דתיים‪ 34 .‬יהודים הומתו בעיר‬
‫אותו על המזבח‪ ,‬טועמים מבשרו ונשב­ דון‪ .‬בכל אופן‪ ,‬עד אז לא נגרם נזק כתוצאה מעלילה זו‪ .‬הקיסר פרדריך‬
‫עים שבועת שנאה ונקם ביוונים‪ .‬אגב‪ ,‬רציני ליהודי אנגליה בעקבות העלי­ ה״‪ 2‬מינה ועדה של ״מומחים״‪ ,‬מורכבת‬
‫האשמות דומות הועלו גם נגד הנוצרים לות‪ ,‬אבל כחצי תריסר כנסיות נהנו בעיקר ממומרים‪ ,‬כדי לחקור בעניין‬
‫ממקומות לעליה לרגל שקמו בתוכן‪ .‬ובעיקר לקבוע אם משתמשים היהו­‬ ‫בראשית ימיה של הדת החדשה‪.‬‬
‫למעלה מאלף שנה לא הועלו האש­ מאנגליה עברה העלילה לצרפת‪ .‬דים בדם נוצרי לצורכי דת‪ .‬הוועדה‬
‫מות דומות נגד היהודים‪ ,‬עד אשר ב‪ 117!-‬נמסר על רצח ילד בעיר פונטו‪ -‬קבעה כי גם מן הברית‪-‬הישנה וגם מן‬
‫נולדה מחדש האגדה המזוויעה במאה אז וגווייתו הועברה לפריס ונקברה הברית‪-‬החדשה מוכח שאין היהודים‬
‫ה‪ .12-‬לאנגליה זכות הבכורה בעניין בכנסיה‪ .‬רבים עלו לאותו מקום ונקבע משתמשים בדם לטקסים דתיים‪ ,‬שכן‬
‫זה‪ .‬בכל אופן‪ ,‬פרק הזמן הארוך בין גם טקס דתי מיוחד לזכרו‪ .‬כאשר כבשו אפילו טעימת דם בעל‪-‬חיים אסורה‬
‫האירועים מוכיח כי לא היה קשר ישיר האנגלים את פריס בשנת ‪ ,1418‬הם עליהם‪ .‬כתוצאה מכך פירסם הקיסר‬
‫בין העלילות בתקופה הקדומה ובין העבירו את שרידי גווייתו של הילד הצהרה בשנת ‪ 1236‬המזכה את יהודי‬
‫פולדה ויהודי כל גרמניה מאשמה ברצח‬ ‫לאנגליה‪.‬‬ ‫העלילות שנולדו בימי הביניים‪.‬‬
‫לצורכי דת‪ ,‬ונקבע כי נוצרים שיאשימו‬ ‫עלילת הדם הראשונה באה לעולם‬
‫יהודים בהאשמה זו יידונו כבוגדים‬ ‫לאחר שבשנת ‪ 1144‬נתגלתה ליד העיר‬
‫במלך‪ .‬ההצהרה הצילה את חייהם של‬ ‫נוריץ׳ באנגליה גווייתו של ילד ששמו‬
‫יהודי שתי קהילות בגרמניה לאודה‬ ‫פרעות ביהודים‬ ‫ויליאם‪ .‬היהודים נאשמו כי רצחו אותו‬

‫ופורצהיים‪ ,‬שהואשמו באותו הזמן‬ ‫למטרות של טקס דתי‪ ,‬אבל השלטונות‬
‫המקומיים הגנו עליהם‪ .‬אלא שבכך לא העלילה הראשונה שגרמה למותם של ברצח נוצרים‪.‬‬
‫נסתיימה הפרשה‪ .‬הילד נקבר בכנסיה יהודים אירעה בעיר בלואה שבצרפת‪ ,‬המאורעות בלאודה הביאו את האפי­‬
‫המקומית‪ ,‬אגב תופעות נסיות‪ ,‬לדברי שם נשרפו ‪ 32‬יהודים שמושל העיר פיור גריגורי ה‪ 9-‬לפרסם מחדש בשנת‬
‫בני העיר‪ ,‬ומקום קבורתו היה לאתר האשים אותם ברצח‪ .‬מאורע זה השאיר ‪ 1235‬את הבולה ‪ -‬תקנה אפיפיורית ‪-‬‬
‫של עליה לרגל ורווח לנזירים המקו­ את רישומו בספרות היהודית לאורך ״סיקוט יודיאיס״‪ .‬הבולה נקראת על‬
‫מיים‪ .‬בתוך כמה שנים נולדה אגדה על זמן רב‪ .‬ליהודי צרפת וגרמניה נתבררה שם המלים הפותחות אותה ״סיקוט‬
‫קשר יהודי עולמי ועל פגישה המתקיי­ הסכנה הקשורה בעלילת הדם והם פנו יודיאים״‪ ,‬שפירושן ״כשם שליהודים״‬
‫מת בין נציגים יהודים מכל מקומות לשלטונות בשתי המדינות שיגנו עליהם וכר‪ .‬הבולה נועדה להגן על יהודי‬
‫מושבותיהם‪ ,‬הנועדים בעיר נארבון מפניה‪ .‬המלך לואי ה‪ 7-‬מצרפת‪ ,‬תיאוב‪ -‬אירופה הנוצרית מפני רדיפות ואין בה‬
‫ועושים הגרלה כדי לקבוע איזו קהילה לד ה‪ 4-‬נסיך שמפן והקיסר הנרי ה‪ 6-‬סעיף מפורש על עלילת הדם‪ .‬האפיפיור‬
‫מגרמניה‪ ,‬נענו להם והכריזו כי אין הם פירסם גם צווים נוספים שבהם הורה‬ ‫יהודית תשחט באותה שנה נוצרי‪.‬‬