Page 16 - etmol 49
P. 16
ביאליק בארץ אריה פרידמן ,ידיעה ,כי ״על־ידי דוד שמעוני־שמעונוביץ,
׳אחינוער׳ ,מוסקבה -הומבורג ,עומדים
שנה לאחר מכן עלו ביאליק והוצאת- לצאת שמונה ספרים״ ,ביניהם :״אי ביאליק לעיר זו )לאחר ששינה את
הספרים שלו לארץ-ישראל והשתקעו הפלאות״ מאת ז׳ול ורן בתרגום ח.א. תכניתו המקורית לעלות עם חבריו
בתל-אביב .אבל רק לאחר שלוש שנים חזן :״האסופי״ מאת אלפונס דודה בתר מאודיסה לארץ־ישראל ונסע תחת זאת
נוספות ,משהונח לביאליק מעט מן גום נ .שווארץ :״דבורה״ מאת אנאטול מתורכיה לברלין כדי לקומם שם את
״הארטילריה הכבדה״ ,כלשונו ,של פראנס בתרגום ורדי :״בעקבות הצבי״ הריסות ״מוריה״ ולבסס את הוצאת
ספרי ״דביר״ ויכול היה להיפנות מאת ארנסט סיטון תומפסון בתרגום ״דביר״( :ובעידודו הנמרץ ניגשה
״לעבודות הקלות״ ,ניגש בקיץ תרפ״ז מנחם ריבולוב :״ספר הפלאות״ מאת ההוצאה להמשיך בפעילותה בגרמניה.
) (1927לטפל בכתבי״היד של ״אחינו- נתנאל הותהורן בתרגום מ .בן־אליעזר, באביב תרפ״ג ) (1923נתפרסמה בגליון
ער״ שהועברו ל״דביר״ ולהכין חלק וכן ״קלוואלה״ ושירי הילדים של הראשון של כתב״העת הספרותי ״עין
מהם לדפוס .״מצאתי ביניהם הרבה דב הקורא״ ,שיצא בברלין בעריכת דוד
רים יפים ,שפירסומם יפה להם ולבני טשרניחובסקי.
הנעורים שלנו,״ כתב המשורר בכ״ח אבל גם בגרמניה לא שפר מזלה של
בסיון תרפ״ז מתל-אביב ליצחק ניידיץ׳, ההוצאה .היא נתקלה בקשיים עצומים,
שישב אז בפאריז כמנהל קרן-היםוד ואף נסיונו של ביאליק לספח את
שם ,״הלא תסכים כי בשנות בצורת ״אחינוער״ להוצאת ״דביר״ לא עלה
כאלה בספרות המקורית לבני הנעורים, יפה .עוד באותה שנה נתפרקה ההוצאה.
וביחוד בארץ-ישראל ,חטא גדול הוא תרגומים אחדים נרכשו על-ידי הוצאת
להלין בבית כתבי-יד נאים אלה ולעכב ״אמנות״ והוצאו על״ידה ורובם הועברו
הוצאתם״ .כדי להחיש את ההדפסה לכ׳שמרת להוצאת ״דביר״ בתקוה שתי
ביקש ביאליק מניידיץ׳ סך 200לירות מצא להם גאולה בעתיד .מכל ספרי
מצריות ,שהובטחו בשעתן להוצאה ״אחינוער״ ,שעל הופעתם הקרובה הו
ואשר ״יספיקו להוצאת ארבעה ספרים דיע ״עין הקורא״ ,רק ספר אחד הופיע
חשובים מיד ובבת״אחת ,ואלה הארב בברלין על-ידי הוצאת ״דביר״ ,וגם
עה ,כפי שאני מאמין ,יאפשרו להוציא הוא בשינוי שם .הכוונה לקובץ שירי
לאט לאט גם את יתר הספרים .על-ידי הילדים של שאול טשרניחובסקי ,ששמו
כך נצליח לא רק להוסיף עוד קצת ספרי הוחלף מ״ציפורת הגן״ ל״החליל״
מקרא טובים לבני נעורינו ,כי אם גם )שינוי שנעשה ודאי בהשראת ביאליק(,
נציל מתהום הנשיה ומאבדון את המוסד והוא יצא שם בשנת תרפ״ג ),(1923
והשם של ׳אחינוער׳ ,הקשור במידה מלווה בציוריו הרעננים של נחום גוטמן
מרובה גם בשמך בתור מייסד ראשון הצעיר -והוא מספרי הילדים הראשו
ושם מזא״ה ז״ל ,ובמקצת גם בשמי״. נים שצייר האמן הגדול.
עברו חמישה חדשים ארוכים ,ורק
בתשרי תרפ״ח השיב ניידיץ׳ לביאליק הודעה בצופן -קם צבא עברי
כי ימציא לו את הסכום המבוקש ,וביא-
ליק הודיעו כי ״דביר״ כבר עשה את כל לא היה אפילו בית-ספר תיכוני עברי בעו ליהודה גור )גרוזובסקי( ,מחשובי המו
ההכנות למסירת ספרי ׳אחינוער׳ לד לם(. רים בארץ־ישראל בסוף המאה הקודמת
פוס .אלא שגם אז לא מיהרו העסקנים וראשית מאה זו ומחברו של מילון הלשון
לקיים הבטחות :חלפה שנה נוספת עד ג .ביום חתונת הבן או הבת. העברית -היה מנהג :בהיוולד לו בן או בת
שהגיעה המחצית הראשונה של הסכום הבקבוק הראשון נפתח בסוף מלחמת היה חותם בקבוק ליקר או יי״ש ומורה
המובטח -מאה לירות בלבד -וביאליק העולם הראשונה ושימש גם צופן בשביל
יהודה גור .אותו זמן היה בחיפה תחת לפתוח אותם באחד המאורעות הבאים:
הגיב על ה׳סחבת׳ בשמץ של אכזבה: הכיבוש התורכי .את דרום הארץ כבשו א .אם יתגייס בן לצבא עברי)יש לזכור
״לא אכחד ממך ,כי האיחור גרם לי כבר האנגלים והכריזו על הקמת גדוד עברי
צער לא מעט ,ול׳אחינוער׳ גרם גם ארצישראלי .בנו השני של יהודה גור עמי שהמדובר לפני שנת 900ו בערך(.
הפסד .כי מקצת מספרי ׳אחינוער׳ ,המו הוד שהיה בדרום הארץ ,התגייס לגדוד ב .בשעה שבן או בת יגמור אוניברסיטה
כנים מכבר ,נחטפו בינתים על-ידי מו״- העברי )הבן הבכור אסף התגייס לגדוד עברית )גם כאן יש לזכור שבאותם ימים
לים אחרים ,שהקדימו להוציאם .עלינו העברי באמריקה( .אי אפשר היה להודיע
למלאות איפוא עכשיו את החסר ע״י יהודה גור
תרגומים חדשים ] [...ואולם לשם זה ליהודה גור שנמצא בכיבוש התורכי ,כי
עלי להיות בטוח ,כי גם מחצית הסכום האנגלים מקימים גדוד חיילים עבריים,
השניה ,שהבטחת ,תבוא לידי בקרוב, וכך שלחו לו מכתב דרך הצלב-האדום ,כי
שאם לא כן יש לחשוש שמא תיפסק בקבוקו של עמיהוד נפתח ,ואז הבין ,כי
עבודתנו בראשיתה ,ואין לך כשלון
קם צבא עברי...
גדול יותר מהתחלה שאין לה המשך״.
המחצית השניה המובטחת של ההקצ חזונו של יהודה גור על הקמת אוניברסי
בה לא הגיעה ,ככל הנראה .להתחלה טה עברית קם אף הוא ,אולם לא היתה זו
המבטיחה לא היה המשך נאות ורוב הזדמנות לפתוח בקבוק כלשהו .שלושה
כתבי-היד של הוצאת ״אחינוער״ נותרו בניו של גור למדו באוניברסיטאות זרות
גנוזים בארכיון ביאליק. מאחר שעדיין לא קמה האוניברסיטה
העברית.
שי גור
16
