Page 17 - etmol 49
P. 17
תאונה ב־ 1ו9ו נגדעה ידו של פועל
בפרדס בתאונת עבודה בפרדס
בפתח־תקוה ומפעל
הבריאות הגדול בארץ נולד
מאת ג♦ קרסל
ברוך פריבר
דה המפורסמת של חובבי ציון בעיר זו שטיפל ברצועת המוטור של הבאר, ביום אחד בחודש יוני של שנת ,1911
) (1884ובה התראו הצעירים עם ראשי הגדישה את סאת־היסורים וזיעזעה את ב־ 3בו)ה׳ אייר תרע״א( ,אירעה תאונה
הציונות ברוסיה ,הגיעו הם לווינה כל ציבור הפועלים .תאונה זו העמידה לברוך פריבר ,פועל כבן שמונה״עשרה
ומשם לטרייסט באיטליה ולבסוף הגיעו בפני ציבור הפועלים בכל חריפותה את שטיפל במוטור של באר בפרדם בפתח־
ב 1909-לחופה של יפו ,ופריבר אז בן בעיית קיומו ובטחונו של הפועל ותבעה תקוה -ידו הימנית נתפסה ברצועה,
שש-עשרה ומשהו .מיפו עבר לפתח- תיקון למצב עגום זה .ידו הגדועה של נתרסקה ונגדעה אחר־כך .תאונה זו
תקוה ,בה נפתח באותם ימים קלוב החבר ברוך פריבר כיוונה את הדרך עוררה תגובות רבות בין פועלי הארץ
הפועלים הראשון בארץ ,ששימש אכ והכריעה את הכף לגבי כל המפקפקים והביאה להקמתו של מוסד הבריאות
סניה לפועלים מרבית שעות היום והע האדישים לצורך באירגון העזרה הגדול בארץ -קופת״החולים הכללית,
רב .כאן עברו עליו חבלי איקלום בעבו המדיצינית ובהבטחת קיומו של הפועל שכיום ,שבעים ושתים שנים אחרי אותו
דה .לאחר שהסתגל לעבודה עבר לכפר- אסון -מבוטחים בה למעלה משמונים
סבא ,שהיה אז ישוב-בראשית .המבנה בעת מחלתו״.
היחיד במקום היה אורווה גדולה ,בה אחוז מאוכלוסיית המדינה.
גרו כל בני המקום .כאן עבד בכרמי נער בן 16עולה לארץ וכך מתאר פועל בן אותו זמן ,צבי
השקדים .לבסוף קיבל עבודה קבועה מיהו אותו ״פועל צעיר״ ,שהתאונה
שאירעה לו זיעזעה את כל הישוב ובי' ליבנה ,את מצב הבריאות אז:
בפרדסו של יעקב קרול בפתח-תקוה. חוד את ציבור הפועלים? סיפורו דומה ״לא רק הקדחת היא שהרסה ומוטטה
יעקב קרול היה מהיחידים במושבה בעיקרו לסיפורם של אנשי העליה את בריאותם של אנשי העליה השנייה.
שהעסיק פועלים יהודים בלבד ועל כן השניה .הוא נולד ב־ 1893בעיר סוסנו־ תנאי־החיים הקשים הבלתי־נורמאליים,
אף נקרא ״הפרדסן הציוני״ .פריבר ביץ ,אז רוסיה ,היא העיר בה הורה חוסר תזונה מספיקה ,התנאים
נתחבב על מנהל העבודה ,שהטיל עליו ח.נ .ביאליק במשך שלוש שנים תנ״ר הסניטאריים ,חוסר המומחיות של
הנעת המנוע של הבאר ,ששאב את ועברית ובה כתב לא מעט משיריו המבשלות במטבחי הפועלים -גרמו
המים להשקאת הפרדס .הוא ביקש לח הראשונים .היתה זו עיר יהודית־ למחלות קשות מאוד .רופאים מקצועיים
זור לעבודת המעדר בפרדס אך דחה את שורשית ובה פעלו כל המפלגות ,החל לא היום ,וסתם חום ,רפיון וחולשה
הדבר לכמה ימים ובינתיים אירע הא במתבוללים ועד לציונים .הילדים והנע נכללו בתחומי הקדחת .הקדחת ושאר
רים למדו ב״חדר״ ומשבגרו החלו המחלות שפקדו את פלוני אלמוני גרמו
סון. ״להידבק״ ברעיון הציוני ופתבר הנער למותם של לא״מעטים ,שנטמנו בבתי־
נתחבר לאגודת ״בני ציון״ ,אגודת-
היד נתפסה במנוע נוער ציונית ,שסייעה לאגודה הציונית הקברות אף ללא מצבות.
וכך סיפר פריבר על אותו מאורע: בעיר במפעליה .יחד עם עוד שניים מצב זה של הדברים נמשך עד ליום
״בבוקר טיפלתי עם דבורקין )מנהל התאונה של ברוך פריבר .אז החל לרחף
העבודה( במנוע הבאר .הוא הלך לפרדס מחברי האגודה החליט לעלות ארצה. באוויר הרעיון ,שיש לייסד קופת״חולים
עם יתר הפועלים .בזמן שגחנתי על פי העליה לארץ בימים ההם מלפני שב לביטוחם של פועלים־חולים .רב היה
הבאר לסוך את גלגלי השיניים ,המני עים וכמה שנים לא היתה כה פשוטה. הזעזוע שעבר על פועלי העלייה השניה
עים את מוטות המשאבה ,נתפסה זרועי דרך קאטוביץ ,בה התקיים אז טקס לרגל תאונה זו שהיתה ראשונה בסוגה.
הימנית בין הגלגלים .הייתי בהכרה חגיגי במלאת עשרים-וחמש שנה לוועי וכך מספר יעקב אורי שעמד ליד עריסת
ייסודה של קופת חולים:
״התאונה הקשה שקרתה לחבר הצ
עיר ברוך פריבר ,שידו נגדעה בשעה
17