Page 18 - etmol 49

‫אזהרה לרווקים‪:‬‬
‫להתחתן או לעזוב‬

‫את ירושלים‬

‫באמצע המאה ה־‪ 8‬ו הוציאו פרנסי העיר ירוש­‬ ‫לאחר התדיינות בין נציגים של שתי‬ ‫וקראתי לעזרה‪ .‬למזלי חדלה המשאבה‬
‫לים תקנות רבות על דרכי ההנהגה של תושבי‬ ‫מפלגות הפועלים הוחלט בועידה‬ ‫לפעול והרצועה החליקה על הגלגל‪.‬‬
‫העיר היהודים‪ .‬באביב של שנת תקד;״ס ־‬ ‫השניה של הפועלים החקלאיים שנתכ­‬ ‫יעקב קרול‪ ,‬שביתו היה ליד הבאר‪,‬‬
‫‪ 749‬ו‪ ,‬שבועיים אחרי חג הפסח‪ ,‬התכנסו רבני‬ ‫נסה בחנוכה תרע״ב )דצמבר ‪(1911‬‬ ‫שמע שהמנוע פועל בקצב שלא ברגיל‬
‫העיר ומנהיגיה ופירסמו תקנה‪ ,‬המחייבת את‬ ‫בפתח‪-‬תקוה‪ ,‬להקים את קופת‪-‬החולים‪.‬‬ ‫מיהר לעצור את המנוע‪ .‬ואז שמע את‬
‫רווקי העיר להתחתן ואם לא יתחתנו תוך‬ ‫ההחלטה אמרה‪ :‬״הוועידה השניה מכי­‬ ‫קריאתי לעזרה מתוך בנין המנוע‪ .‬הוא‬
‫ארבעה חודשים ‪ -‬יגורשו מהעיר‪ .‬וכך נאמר‬ ‫רה בנחיצות קופת‪-‬חולים משותפת של‬ ‫הזעיק את מנהל העבודה ואת הפועלים‪.‬‬
‫פועלי ארץ‪-‬ישראל ופועלי חוץ‪-‬לארץ‬ ‫הם הוציאוני כשזרועי מרוסקת‪ .‬כל‬
‫בהחלסת הפרנסים‪:‬‬ ‫בשביל העניינים המשותפים לכולם‪.‬‬ ‫הזמן הייתי בהכרה וביקשתי שלא יודי­‬
‫הקופה הזאת צריכה להימצא כולה בידי‬
‫הנה ראה ראינו הרווקים והפנויים פה עיר‬ ‫הסתדרות כללית‪ ,‬בלתי‪-‬מפלגתית‪ ,‬של‬ ‫עו על האסון להורי בחוץ לארץ‪.‬‬
‫הקודש ירושלים מבני עשרים שנה ומעלה‬ ‫פועלי ארץ‪-‬ישראל״‪ .‬יש לציין שהחל­‬ ‫מצב העזרה הרפואית באותם ימים‪,‬‬
‫שרויים בלא אשה ותולים את העניין בבוקי־‬ ‫טה זו נתקבלה ברוב של קול אחד בלבד‬ ‫במקרים כאלה‪ ,‬היה מייאש‪ .‬פריבר‬
‫סריקי‪ ,‬כי אין ידם משגת לצרכי החופה ולזון‬ ‫‪ 13 -‬נגד ‪ .12‬וכך החלה קופת‪-‬חולים‬ ‫הובל באלונקה לבית־המרקחת המקומי‪,‬‬
‫ולפרנס את נשותיהם‪ ,‬ומדי יום באים כאלה‬ ‫לעבוד באמצעים הדלים של הפועלים‪.‬‬ ‫שם עבד רופא בתורנות‪ .‬כל רחוב‬
‫מחוץ לארץ‪ ,‬ומסורה בידינו כי אין אפוטרופוס‬ ‫אולם הצורך וההכרח גברו על הכל‬ ‫חובבי־ציון‪ ,‬שם שכנה המרפאה‪ ,‬המה‬
‫מאנשים‪ ,‬שכולם באו לראות את הפ­‬
‫לעריות‪.‬‬ ‫וקופת החולים גדלה והתפתחה‪.‬‬ ‫צוע‪ .‬היה זה האסון המחריד הראשון‬
‫לכן נתוועדנו יחד חכמי ופקידי ומנהיגי ומשגי­‬ ‫ברוך פריבר החלים והשתקע בכפר‬ ‫שאירע בפרדסים‪ .‬התלמידים ברחו‬
‫חי וממוני וטובי עיר הקודש וחידשנו ההסכמה‬ ‫סבא‪ ,‬בה היה מהמתיישבים הראשונים‬ ‫מבית‪-‬הספר‪ ,‬הפועלים נטשו את הפרד­‬
‫הקדומה‪ ,‬שלא יורשה שום בר ישראל מבן‬ ‫על חלקת אדמה שרכש‪ .‬אף היה בין‬ ‫סים באמצע העבודה ואף נשים הפסיקו‬
‫עשרים ומעלה ומבן ששים למטה‪ ,‬לדור‬ ‫הראשונים שהכשירו את הקרקע‬ ‫עבתתן בבתים ובאו למרפאה‪ .‬פריבר‬
‫בירושלים בלא אשה‪ .‬חמן קצוב נתנו לכל‬ ‫להתיישבות בעין‪-‬חי‪ ,‬כפר מל״ל לאחר‬ ‫נותח על שולחן בבית‪-‬המרקחת וידו‬
‫הרווקים‪ ,‬מהיום ה׳ לחודש אייר עד ראש‬ ‫מכן ומאז‪ ,‬בהפסקות אחדות‪ ,‬חי וגר‬ ‫נקטעה‪ .‬ידידיו היו באים לצריפו לדאוג‬
‫חודש אלול ‪ -‬ראה יראה כל פנוי וישים מגמת‬ ‫בכפר‪-‬סבא עם רעייתו הסופרת אידה‬ ‫להחלמתו ולסעדו‪ .‬בינתיים פשטה הידי­‬
‫פניו בתוך הזמן הנזכר לישא אשה ואז יוכל‬ ‫פריבר‪ .‬פריבר היה כל חייו סמל העק­‬ ‫עה על האסון ברבים ועוררה הדים‬
‫לדור פה כרצונו ואם אין כח בידו‪ ,‬כי לא מצא‬ ‫שנות בדבקותו לעבודה ובפעילותו‬ ‫רבים‪ .‬מאז גם החלו הדיונים בהקמת‬
‫מנוח לישא אשה‪ ,‬מחוייב הוא תיכף ומייד‬ ‫בתחומי קופת‪-‬חולים‪ .‬לפני כמה חודשים‬
‫נפטר והוא בן תשעים‪ .‬נראה שהשיבה‬ ‫קופת‪-‬חולים‪.‬‬
‫לצאת מפה‪ ,‬לבקש את חיותו בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫הטיבה עמו חלף האסון שאירע בו‬ ‫שתי מפלגות הפועלים הסתיןגו עד אז‬
‫והרשות נתונה לפני העדה פקידי ירושלים לכל‬ ‫מסיבות שונות מהקמת קופת חולים‬
‫העובר על דברינו אלה‪ ,‬לגרשו מן הארץ ולרדוף‬ ‫בצעירותו‪.‬‬ ‫לעובדים‪ .‬אולם האסון שינה את דעתן‪.‬‬
‫אותו עד חרמה בכל מאמצי כוחם כפי ראות‬
‫)‪rsQ j‬‬ ‫\‪r^ 2 j‬‬
‫עיניהם עד מקום שידם מגעת‪.‬‬
‫‪'/‬‬ ‫^^‬
‫ואזהרה אחרת מפרנסי ירושלים באותה תקו­‬
‫פה‪:‬‬

‫לשמע אוזן דאבה נפשנו‪ ,‬כי רבים מבני הארץ‪,‬‬
‫אנשים ונשים‪ ,‬פרצו גדר לשחוק הקארטין‬
‫)קלפים( ושחיק עצמות הנקרא דאדי״ס‪ .‬מה­‬
‫יום והלאה הירא את דבר ה׳ לא יוכל לצחוק‬
‫לא גיעולי קארטין ולא שחיק עצמות כלל‬
‫ועיקר‪ .‬וגם בתוך ז׳ ימי חופה אין להם רשות‬
‫לילך ולצחוק כלל ועיקר ודווקא החתן והכלה‬
‫ותו לא‪ ,‬ואפילו קרוב לא יוכל לצחוק‪ .‬וכל‬
‫העובר על ההסכמות הללו מלבד שמעל בחרם‬
‫עוד זאת ניתנה רשות למעלת הפקיד למוסרו‬
‫לשר העיר וענוש יענש בגופו ובממונו ואין חונן‬

‫ואין לו מחלה‪.‬‬

‫'׳קבלה״ על חינין‬

‫‪8‬ר‬