Page 18 - etmol 49
P. 18
אזהרה לרווקים:
להתחתן או לעזוב
את ירושלים
באמצע המאה ה־ 8ו הוציאו פרנסי העיר ירוש לאחר התדיינות בין נציגים של שתי וקראתי לעזרה .למזלי חדלה המשאבה
לים תקנות רבות על דרכי ההנהגה של תושבי מפלגות הפועלים הוחלט בועידה לפעול והרצועה החליקה על הגלגל.
העיר היהודים .באביב של שנת תקד;״ס ־ השניה של הפועלים החקלאיים שנתכ יעקב קרול ,שביתו היה ליד הבאר,
749ו ,שבועיים אחרי חג הפסח ,התכנסו רבני נסה בחנוכה תרע״ב )דצמבר (1911 שמע שהמנוע פועל בקצב שלא ברגיל
העיר ומנהיגיה ופירסמו תקנה ,המחייבת את בפתח-תקוה ,להקים את קופת-החולים. מיהר לעצור את המנוע .ואז שמע את
רווקי העיר להתחתן ואם לא יתחתנו תוך ההחלטה אמרה :״הוועידה השניה מכי קריאתי לעזרה מתוך בנין המנוע .הוא
ארבעה חודשים -יגורשו מהעיר .וכך נאמר רה בנחיצות קופת-חולים משותפת של הזעיק את מנהל העבודה ואת הפועלים.
פועלי ארץ-ישראל ופועלי חוץ-לארץ הם הוציאוני כשזרועי מרוסקת .כל
בהחלסת הפרנסים: בשביל העניינים המשותפים לכולם. הזמן הייתי בהכרה וביקשתי שלא יודי
הקופה הזאת צריכה להימצא כולה בידי
הנה ראה ראינו הרווקים והפנויים פה עיר הסתדרות כללית ,בלתי-מפלגתית ,של עו על האסון להורי בחוץ לארץ.
הקודש ירושלים מבני עשרים שנה ומעלה פועלי ארץ-ישראל״ .יש לציין שהחל מצב העזרה הרפואית באותם ימים,
שרויים בלא אשה ותולים את העניין בבוקי־ טה זו נתקבלה ברוב של קול אחד בלבד במקרים כאלה ,היה מייאש .פריבר
סריקי ,כי אין ידם משגת לצרכי החופה ולזון 13 -נגד .12וכך החלה קופת-חולים הובל באלונקה לבית־המרקחת המקומי,
ולפרנס את נשותיהם ,ומדי יום באים כאלה לעבוד באמצעים הדלים של הפועלים. שם עבד רופא בתורנות .כל רחוב
מחוץ לארץ ,ומסורה בידינו כי אין אפוטרופוס אולם הצורך וההכרח גברו על הכל חובבי־ציון ,שם שכנה המרפאה ,המה
מאנשים ,שכולם באו לראות את הפ
לעריות. וקופת החולים גדלה והתפתחה. צוע .היה זה האסון המחריד הראשון
לכן נתוועדנו יחד חכמי ופקידי ומנהיגי ומשגי ברוך פריבר החלים והשתקע בכפר שאירע בפרדסים .התלמידים ברחו
חי וממוני וטובי עיר הקודש וחידשנו ההסכמה סבא ,בה היה מהמתיישבים הראשונים מבית-הספר ,הפועלים נטשו את הפרד
הקדומה ,שלא יורשה שום בר ישראל מבן על חלקת אדמה שרכש .אף היה בין סים באמצע העבודה ואף נשים הפסיקו
עשרים ומעלה ומבן ששים למטה ,לדור הראשונים שהכשירו את הקרקע עבתתן בבתים ובאו למרפאה .פריבר
בירושלים בלא אשה .חמן קצוב נתנו לכל להתיישבות בעין-חי ,כפר מל״ל לאחר נותח על שולחן בבית-המרקחת וידו
הרווקים ,מהיום ה׳ לחודש אייר עד ראש מכן ומאז ,בהפסקות אחדות ,חי וגר נקטעה .ידידיו היו באים לצריפו לדאוג
חודש אלול -ראה יראה כל פנוי וישים מגמת בכפר-סבא עם רעייתו הסופרת אידה להחלמתו ולסעדו .בינתיים פשטה הידי
פניו בתוך הזמן הנזכר לישא אשה ואז יוכל פריבר .פריבר היה כל חייו סמל העק עה על האסון ברבים ועוררה הדים
לדור פה כרצונו ואם אין כח בידו ,כי לא מצא שנות בדבקותו לעבודה ובפעילותו רבים .מאז גם החלו הדיונים בהקמת
מנוח לישא אשה ,מחוייב הוא תיכף ומייד בתחומי קופת-חולים .לפני כמה חודשים
נפטר והוא בן תשעים .נראה שהשיבה קופת-חולים.
לצאת מפה ,לבקש את חיותו בחוץ לארץ. הטיבה עמו חלף האסון שאירע בו שתי מפלגות הפועלים הסתיןגו עד אז
והרשות נתונה לפני העדה פקידי ירושלים לכל מסיבות שונות מהקמת קופת חולים
העובר על דברינו אלה ,לגרשו מן הארץ ולרדוף בצעירותו. לעובדים .אולם האסון שינה את דעתן.
אותו עד חרמה בכל מאמצי כוחם כפי ראות
)rsQ j \r^ 2 j
עיניהם עד מקום שידם מגעת.
'/ ^^
ואזהרה אחרת מפרנסי ירושלים באותה תקו
פה:
לשמע אוזן דאבה נפשנו ,כי רבים מבני הארץ,
אנשים ונשים ,פרצו גדר לשחוק הקארטין
)קלפים( ושחיק עצמות הנקרא דאדי״ס .מה
יום והלאה הירא את דבר ה׳ לא יוכל לצחוק
לא גיעולי קארטין ולא שחיק עצמות כלל
ועיקר .וגם בתוך ז׳ ימי חופה אין להם רשות
לילך ולצחוק כלל ועיקר ודווקא החתן והכלה
ותו לא ,ואפילו קרוב לא יוכל לצחוק .וכל
העובר על ההסכמות הללו מלבד שמעל בחרם
עוד זאת ניתנה רשות למעלת הפקיד למוסרו
לשר העיר וענוש יענש בגופו ובממונו ואין חונן
ואין לו מחלה.
'׳קבלה״ על חינין
8ר