Page 21 - etmol 49

‫‪#5, P I‬‬ ‫הגדול״‪ .‬במשך ‪ 27‬שנים‪ ,‬עד שנת‬ ‫נאפוליון מבקש להשתלט‬
‫‪ ,1935‬שימש בבית״כנסת זה כחזן‬ ‫בתקופת כהונתו נתעוררה מתיחות‬
‫'' ‪i EEAELim EE Ml SPiH‬‬ ‫אלברטו דה״לה פרגולה מפלורנצה‪,‬‬ ‫חברתית‪ ,‬שהסעירה את הקהילה במשך‬
‫כעשר שנים‪ .‬הגורם למחלוקת זו היה‬
‫‪I 11IDIN BUCURESCI‬‬ ‫שהיה גם זמר אופרה‪.‬‬ ‫נאפוליון אריה‪ ,‬יהודי עשיר ומתבולל‪,‬‬
‫‪CONSILIUL REPRESENTANTILOR‬‬ ‫ב״‪ 21‬בינואר ‪ 1941‬הוצת בית״הכנסת‬ ‫שכיהן בזכות מעמדו הכלכלי והתרבותי‬
‫על״ידי ה״ליגיונרים״ הפאשיסטים‬ ‫כעורך־דין מצליח‪ ,‬בתפקיד של סגן‬
‫‪11‬‬ ‫מתנועת ״משמר״הברזל״‪ ,‬בעת שערכו‬ ‫יושב ראש הקהילה‪ .‬בשאיפתו העזה‬
‫פרעות ביהודי בוקרשט ונשרפו בו‬ ‫להשתלט על הנהגת המוסדות הדתיים‬
‫‪i1‬‬ ‫ספרי״תורה‪ ,‬כלי״זהב וכסף‪ ,‬פרוכות‬ ‫הקהילתיים‪ ,‬פגע בכבודם של פרנסי‬
‫‪'f‬‬ ‫רקומות יקרות‪-‬ערך‪ ,‬ספרי״קודש‬ ‫״החברה הקדושה״‪ ,‬ברב הראשי‪,‬‬
‫ב״כלי״הקודש״ ובגבאי בתי״הכנסת‪.‬‬
‫‪1 RAPORT‬‬ ‫‪i‬‬ ‫וכתבי״יד עתיקים‪.‬‬ ‫כיליד רומניה‪ ,‬וכפטריוט ונאמן למולד״‬
‫בית הכנסת הקהילתי השני הוקם‬ ‫תו‪ ,‬כינה את כל מתנגדיו בקהילה בשם‬
‫‪i PE‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בשנת ‪ 1848‬ונקרא ״קהל קדוש שלום״‪,‬‬ ‫״זרים״ ‪ -‬״ארסטאדוס״‪ ,‬ו״סאלבארא'‬
‫׳‪i‬‬ ‫)״קהל ציקו״(‪ ,‬או ״הטמפל הקטן״‪.‬‬ ‫גי״‪ ,‬דהיינו עצירים‪ ,‬אסירים ועבדים‪,‬‬
‫‪! A N U L •188 7‬‬ ‫בשנת ‪ 1883‬שופץ והורחב והיו בו מעל‬ ‫שברחו מעבר לדאנובה‪ ,‬התיישבו‬
‫‪1‬‬ ‫‪ 200‬מקומות‪ .‬בבית״בנסת זה התפללו‬ ‫בקהילת בוקרשט ולא היו נאמנים למ­‬
‫יהודים מסורתיים מבני המעמד הבינוני‪,‬‬
‫'‪1‬‬ ‫וסדרי התפילה היו לפי הנוסח הישן‪,‬‬ ‫דינה הרומנית‪.‬‬
‫לעומת ״קהל גראנדה״‪ ,‬שהתפללו בו‬ ‫איגרות שונות נשלחו על‪-‬ידי הנכב­‬
‫‪|! i‬‬ ‫עשירי העדה ואת התפילות ניהלו לפי‬ ‫דים הנעלבים להנהגת הקהילה‪ ,‬שדרשו‬
‫לנקוט אמצעים נגד נאפוליון אריה‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫סדרים חדישים‪.‬‬ ‫שכונה בפיהם ״שבתי צבי״‪ .‬בהיותו‬
‫התפילה בבתי הכנסת היתה לפי נוסח‬ ‫בעל אמצעים‪ ,‬גייס למאבקו נגד מתנג­‬
‫‪ti‬‬ ‫יהודי תורכיה‪ ,‬שהיה נוסח ספרדי בתו­‬ ‫דיו גם את כלי התקשורת‪ ,‬והוציא לאור‬
‫‪BUCURESCI‬‬ ‫ספת גוונים שונים של נוסח יהודי בולג­‬ ‫בשנת ‪ 1934‬עיתון מיוחד‪ ,‬שנקרא ״כתב‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ריה‪ ,‬יוון‪ ,‬סרביה‪ ,‬איטליה ועדות המז­‬ ‫העת של היהודי הספרדי ברומניה״‪,‬‬
‫רח‪ .‬במאה ה״‪ 20‬התגבשה הקהילה ואז‬ ‫בשתי מהדורות‪ ,‬בלשון הרומנית ובל­‬
‫‪i‬‬ ‫‪ci.\l.\ stiCada Selai?! 10.‬־‪Tipo.-Lito. Comi-k‬‬ ‫‪s‬‬ ‫גובש מעין ״נוסח בוקרשט״ בחזנות‬ ‫שון הספאניולית‪ .‬בעיתון זה‪ ,‬כתב הוא‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ובתפילה היהודית הספרדית‪ ,‬בקיבוץ‬ ‫בעצמו את רוב מאמריו‪ ,‬והתקיף גם את‬
‫‪leee‬‬ ‫המנגינות‪ ,‬נעימות התפילות והפיוטים‬
‫הספרדים‪ ,‬שהושרו בבוקרשט וביתר‬ ‫פרנסי הקהילה‪ ,‬שהיה חבר בהנהגתה‪.‬‬
‫דו״ח על הקהילה מ־‪1887‬‬ ‫קהילות הספרדים ברומניה בעניין זה‬ ‫״מועצת נגידי הקהילה״ שהתכנסה‬
‫טיפלו המלחינים כהן לנארו וא‪ .‬איוולה‪-‬‬ ‫בדצמבר ‪ ,1934‬גינתה את התנהגותו‬
‫דים‪ ,‬בית״ספר מקצועי וקורסים לתלמי­‬ ‫הלוי‪ ,‬שהיו מורים למוסיקה בבתי‪-‬‬ ‫של נאפוליון אריה‪ ,‬וסילקה אותו‬
‫דים בני העדה שלמדו בבתי״הספר‬ ‫הספר של הקהילה‪ .‬חזנים ו״מזמרים״‬ ‫מתפקידיו בקהילה‪ .‬בעקבות החלטה זו‪,‬‬
‫הכלליים‪ .‬מספר התלמידים האשכנזים‬ ‫)עוזרים לחזנים( הובאו לקהילות‬ ‫שאושרה גם באסיפה כללית של חברי‬
‫בבתי״ספר אלו היה גדול‪ ,‬כיוון שהם‬ ‫הספרדיות ברומניה מערי תורכיה‪ ,‬איט­‬ ‫הקהילה‪ ,‬האשים נאפוליון אריה את‬
‫ליה וארץ‪-‬ישראל‪ .‬כשלא נמצאו חזנים‬ ‫היהודים שאינם נאמנים למולדתם‪ .‬וב­‬
‫היו ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫ספרדים נתקבל לכהן בתפקיד זה בבוק­‬ ‫סוף שנות השלושים‪ ,‬כשגברו הגזרות‬
‫ב״‪ 1928‬קם איגוד של הקהילות‬ ‫רשט חזן אשכנזי אברהם הופמאן‪ .‬גם‬ ‫האנטישמיות ברומניה‪ ,‬המיר את דתו‬
‫הספרדיות ברומניה בהשתתפות ‪12‬‬ ‫מנצח המקהלה של בית״הכנסת היה‬ ‫והמשיך במלחמה חריפה נגד חברי‬
‫קהילות‪ .‬נציגי האיגת פעלו בשם‬
‫הקהילה הספרדית אצל שלטונות רו­‬ ‫אשכנזי ושמו י‪ .‬רוזנשטוק‪.‬‬ ‫קהילתו לשעבר‪.‬‬
‫מניה וייצגו את היהודים הספרדיים‬ ‫הרב האחרון של הקהילה היה יעקב‬
‫ברומניה בכינוסים יהודיים בינלאומיים‪.‬‬ ‫סעד וחינוך‬
‫ב״‪ 17‬בדצמבר ‪ 1941‬פורק ובוטל‬ ‫את פעולות הסעד הענפות‪ ,‬מהם נהנו‬ ‫אלמולי‪.‬‬
‫״איגוד הקהילות הספרדיות״‪ ,‬בעת וב­‬ ‫כ‪ 10-‬אחוז מחברי הקהילה‪ ,‬ניהלו מחל­‬
‫עונה אחת עם יתר איגודי הקהילות‬ ‫קות ״גמילות חסדים״ ו״ביקור חולים״‬ ‫״טמפל״ גדול וקטן‬
‫ברומניה‪ ,‬על‪-‬ידי הממשלה הרומנית‬ ‫וחברות צדקה וחסד רבות שפעלו בתו­‬ ‫בית״הכנסת הראשון של הספרדים‪,‬‬
‫האנטישמית של הגנראל אנטונסקו‪,‬‬ ‫כה‪ .‬מסי הקהילה ניתנו עבור שירותים‬ ‫שכן בבית שכור‪ .‬בשנת ‪ 1811‬מנה‬
‫ומונה ״מרכז היהודים״‪ ,‬מוסד כפוף‬ ‫דתיים שונים וכן היה נהוג מס ישיר לפי‬ ‫בית״הכנסת של העדה ‪ 132‬מקומות‪.‬‬
‫לפיקוח הממשלה‪ .‬בין מנהיגיו היו יהו­‬ ‫הכנסות חברי הקהילה‪ .‬חברי הקהילה‬ ‫בית״כנסת זה נקרא בשם ״קהל קדוש‬
‫דים מתבוללים‪ ,‬שונאי ישראל ברובם‪.‬‬ ‫תרמו סכומים גדולים למען יהודי ארץ‪-‬‬
‫כל הקהילות הספרדיות שבמדינה עברו‬ ‫גדול״)״קהל גראנדה״ בלאדינו(‪.‬‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫בשל ריבוי המתפללים‪ ,‬שנבע מהגי­‬
‫תחת חסות המרכז הזה‪.‬‬ ‫בתי הספר של הקהילה היו בין מוס­‬ ‫רה חדשה של יהודים ספרדים לעיר‬
‫עם שיחרור רומניה על‪-‬ידי צבא‬ ‫דות החינוך הוותיקים ביותר של יהודי‬ ‫הבירה‪ ,‬הוגדל והורחב בשנת ‪.1853‬‬
‫ברית״המועצות ב״‪ 23‬באוגוסט ‪1944‬‬ ‫רומניה‪ .‬בין המורים יש לציין את המז­‬ ‫בשנת ‪ 1890‬נבנה מחדש ובשנת ‪1938‬‬
‫פורק המרכז‪ ,‬והקהילות החלו לפעול‬ ‫רחן הפרופ׳ יוסף הלוי‪ ,‬שעבר אחר״כך‬ ‫הורחב ושופץ והפך להיכל מודרני מפו­‬
‫מחדש‪ .‬אולם‪ ,‬עם העליה ההמונית‬ ‫לאוניברסיטאות צרפת )בשנות ה״‪80‬‬ ‫אר‪ ,‬כדוגמת היכלי התפילה החדישים‬
‫לארץ‪-‬ישראל מאז ‪ 1949‬ועד היום עלו‬ ‫של המאה ה״‪ (19‬וגילה את שבט הפלא­‬ ‫במערב אירופה ובמרכזה‪ ,‬והכיל כ״‪600‬‬
‫רוב רובם של היהודים הספרדים לארץ‪.‬‬ ‫שים בחבש‪ .‬בבוקרשט היו חמישה מוס­‬ ‫מקומות‪ .‬בבית״כנסת לוו התפילות בעו­‬
‫עתה נותרה קהילה קטנה בת כמאה איש‬ ‫דות חינוך של יהודי ספרד‪ :‬בית‪-‬ספר‬ ‫גב ובמקהלה והוא כונה גם ״הטמפל‬
‫בבוקארשט‪ ,‬הפועלת כסקציה ספרדית‬ ‫יסודי לבנים‪ ,‬בית״ספר לבנות‪ ,‬גן יל‪-‬‬
‫בקהילה הגדולה ולה בית״כנסת)״ק״ק‪-‬‬
‫שלום״(‪ .‬כמו״כן‪ ,‬נותרו ספרדים בודדים‬
‫ביתר הקהילות היהודיות ברומניה‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬היהודים הספרדים ברו­‬

‫מניה ־ י‪ .‬גלר‪ ,‬הוצאת אוניברסיטת‬
‫תל־אביב‪.‬‬

‫‪21‬‬