Page 20 - etmol 49

‫אלמולי )אלמולס( שכונה קונורטה‪.‬‬ ‫שהקהילה האשכנזית התפרקה לגמרי‬ ‫רחוב באיזור היהודי בבוקרשט‬
‫בשנת ‪ 1872‬כיהן החכם רבי מרדכי‬ ‫בשנת ‪ 1874‬ורק בשנת ‪ 1920‬התארגנה‬
‫אליהו ישראל‪ ,‬שפעל למען הקמת החב­‬ ‫מחדש‪ .‬אף חבר של הקהילה הספרדית‬ ‫‪ ,1848‬ואף נבחר על״ידם למועצת עיר­‬
‫רה ״עזרה בצרות״‪ ,‬ובשנת ‪ 1882‬החכם‬ ‫לא עירער על זכות פרנסיה להטיל‬ ‫יית בוקרשט בעת המהפכה‪ ,‬וציווה לפני‬
‫מסים ישרים‪ ,‬למרות שלא היתה הסכמה‬ ‫מותו )‪ (1870‬סכום גדול לאקדמיה הרו­‬
‫רבי יוסף בן‪-‬םיניור‪.‬‬ ‫ממשלתית על כך‪ ,‬בעת שבקהילה‬ ‫מנית‪ ,‬לחלוקת מילגות לחוקרים‬
‫במשך ‪ 32‬שנים‪ ,‬בין השנים ‪- 1878‬‬ ‫האשכנזית עירערו על כך קצבים‪,‬‬
‫‪ ,1910‬כיהן החכם רבי חיים משה בכור‬ ‫שסירבו לשלם מס על השחיטה לקהי­‬ ‫ולסטודנטים ללא הבדל גזע ודת‪.‬‬
‫בז׳ראנו‪ (1931-1850) ,‬כרב‪-‬מטיף וחזן‪,‬‬ ‫לה‪ ,‬ומשום כך לא יכלה להחזיק מעמד‬ ‫אברהם חלפון‪ ,‬שכונה ״רוטשילד‬
‫והיה גם מנהל בית‪-‬הספר הקהילתי‬ ‫הוואלכי״‪ ,‬כיהן כקונסול כללי של‬
‫לבנים‪ .‬הוא היה בקי בלשונות שמיות‬ ‫והתפרקה‪.‬‬ ‫הקיסרות העותמאנית בבוקרשט‪ ,‬אף‬
‫רבות ובזכות זה נתמנה בשנת ‪1905‬‬ ‫למרות היותה בלתי מוכרת רשמית‪,‬‬ ‫הוא תרם כסף לקהילה‪ ,‬למהפכנים‬
‫כחבר של האקדמיה הספרדית ממדריד‪.‬‬ ‫זכתה הקהילה הספרדית ליחס אוהד‬
‫בשנת ‪ 1920‬נבחר כ״חכם באשי״ של‬ ‫יותר מטעם המלכות‪ ,‬הממשלה והעיריה‬ ‫בשנת ‪ 1848‬ולאוניברסיטה בוקרשט‪.‬‬
‫תורכיה‪ .‬יחד איתו כיהן החכם רבי מת‪-‬‬ ‫והציבור הרומני בכלל‪ ,‬מאשר הקהילה‬ ‫דוויציון באלי‪ ,‬מפרנסי הקהילה וגב­‬
‫האשכנזית‪ .‬נראה שהסיבה לכך‪ ,‬כי‬ ‫אי בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬היה אחד ממחולליה‬
‫תיה אבראהם צורמאני‪.‬‬ ‫היהודים הספרדים נחשבו כילידי הארץ‬ ‫של מהפכת ‪ 1848‬ברומניה‪ .‬סבו צ׳ליבי‬
‫משנת ‪ 1911‬ועד ‪ ,1921‬כיהן בתפקיד‬ ‫הוותיקים ביותר בין יהודי רומניה‪ ,‬הם‬ ‫מנטש באלי‪ ,‬שבא לבוקרשט בתחילת‬
‫זה הרב ד״ר יעקב נימירובר )‪- 1872‬‬ ‫גם התבוללו יותר מהר בסביבה הרו­‬ ‫המאה ה‪ 18-‬מקושטא‪ ,‬היה נשיאה הרא­‬
‫‪ ,(1939‬לשעבר רב ביאסי‪ .‬מינויו של‬ ‫מנית )נשואי התערובת ביניהם היו גדו­‬ ‫שון של הקהילה הספרדית בבוקרשט‬
‫הרב נימירובר האשכנזי‪ ,‬התאפשר רק‬ ‫לים יחסית מאשר בין היהודים האשכ­‬
‫בעקבות הכנסת שינוי בתקנות הרבנות‪,‬‬ ‫נזים(‪ ,‬ועשיריהם תרמו כספים והורישו‬ ‫בשנת ת״ץ )‪.(1730‬‬
‫שאם לא יימצא רב ספרדי מתאים לדרי­‬ ‫עזבונות גדולים למוסדות רומניים כל­‬ ‫גם בשליש הראשון של המאה העש­‬
‫שות הקהילה‪ ,‬ייבחר רב אשכנזי‪ .‬הרב‬ ‫ליים‪ .‬צאצאי משפחות ספרדיות רבות היו‬ ‫רים בלטו חברים רבים בעושרם וביי­‬
‫נימירובר הסתגל והשתלב יפה בתוך‬ ‫בין מאות ספורות של יהודים ברומניה‬ ‫חוד הבנקאי שלמה יוסף חלפון‪ ,‬ראש‬
‫הקהילה והיה אהוב על מנהיגיה וחב­‬ ‫שקיבלו אזרחות רומנית עוד בשנות‬ ‫הקהילה‪ ,‬שנפטר ב‪ ,1913-‬ואיל‪-‬הכספים‬
‫ריה‪ ,‬בזכות אישיותו הדגולה והודות‬ ‫השמונים והתשעים של המאה ה‪,19-‬‬ ‫ז׳אק אליאס‪ ,‬שציווה בצוואתו יותר‬
‫לידיעותיו הרבות בתורה ובחכמה‪ .‬הוא‬ ‫וניתנו להם זכויות שוות כלתושבים‬ ‫ממיליון שטרלינג לאקדמיה הרומנית‬
‫אירגן שיעורי‪-‬תורה לתלמידים ולבוג‪-‬‬ ‫רומנים‪ ,‬בעת שרבע מיליון יהודים ברו­‬ ‫בבוקרשט‪ ,‬כדי להקין מכון רפואי ולח­‬
‫רים וכן הפיץ את מורשת יהודת ספרד‬
‫ויצירות משורריה וחכמיה‪ ,‬בהרצאותיו‬ ‫מניה היו חסרי אזרחות‪.‬‬ ‫לק מילגות לסטודנטים‪.‬‬
‫לציבור היהודי הספרדי‪ .‬כמו‪-‬כן החדיר‬ ‫עד מלחמת העולם הראשונה כיהנו‬ ‫הקהילה הספרדית בבוקרשט הוכרה‬
‫רבנים ספרדים ואשכנזי אחד בקהילה‬ ‫רשמית ב‪ ,1801-1800-‬והיתה מיוצגת‬
‫את הרעיון הציוני בין חברי הקהילה‪.‬‬ ‫הספרדית‪ .‬ביניהם רבים מפורסמים כמו‬ ‫לפני השלטונות על‪-‬ידי שני אפוטרופ‪-‬‬
‫במשך תשע שנים )‪(1930-1921‬‬ ‫הרב פאפו‪ ,‬שתיקן בשנת ‪1819‬‬ ‫סים‪ .‬בשנת ‪ 1862‬הסירה הממשלה הרו­‬
‫נותרה הקהילה הספרדית ללא רועה‬ ‫את תקנות ״החברה הקדושה״‪ ,‬והרב‬ ‫מנית את ההכרה הרשמית‪ ,‬שהעניקה‬
‫רוחני‪ .‬לבסוף נבחר לתפקיד הרב שבתי‬ ‫אברהם וונטורה )‪ .(1837-1828‬באמצע‬ ‫לקהילות היהודיות ובכלל זה לקהילה‬
‫דז׳יין‪ ,‬שהיה לפני כן רב ראשי ספרדי‬ ‫המאה ה‪ 19-‬כיהן החכם רבי משה יצחק‬ ‫הספרדית‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי למרות הסרת‬
‫ההכרה הרשמית הממשלתית‪ ,‬המשיכה‬
‫של יהודי ארגנטינה ואורוגוואי‪.‬‬ ‫הקהילה הספרדית לפעול בצורה מסו­‬
‫דרת להפליא‪ ,‬במשך ‪ 58‬שנים‪ ,‬עד סוף‬
‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בו בזמן‬

‫‪20‬‬