Page 193 - עיצוב אומה / יצחק קונפורטי
P. 193
בין עם לארץ 191
בן-גוריון דיבר גם הוא במונחים דומים כאשר ניתח את חסרונותיה ואת
יתרונותיה של ועדת פיל .הוא חשש שללא יוזמה מצידה של התנועה הציונית
עלול המנדט לקרוס בלי שתעמוד ליהודים הזכות למדינה ולו בחלק קטן מארץ-
ישראל 112.הצעת החלוקה ,אם אכן תתקבל ,תוכל לאפשר לדעתו את השליטה
על קצב העלייה היהודית לארץ' :מדינה יהודית כזו מאפשרת בתקופה הקרובה,
נאמר לחמש עשרה השנים הבאות ,עליה של מאה אלף איש לשנה' 113.אנו רואים
שהיה דמיון רב בחזונם של וייצמן ,של ז'בוטינסקי ושל בן-גוריון ביחס לעתידה
של ארץ-ישראל ובהערכה שמדינת היהודים יכולה לקלוט כשני מיליון יהודים
בתקופה של עשר עד חמש עשרה השנים הבאות 114.מנהיגי הציונות בכל גווניה
לא העלו על דעתם את מה שעתיד להתרחש במהלך המלחמה ,אבל נראה שהם
היו מוטרדים עד מאוד מן הסכנה הניצבת בפני העם היהודי ,והערכתם באשר
למספר היהודים שיש להעלות בדחיפות לארץ-ישראל הייתה דומה.
בכל הדיון והוויכוח בשאלת תוכנית החלוקה הועלו נימוקים פרגמטיים
ורציונליים משני צידי המתרס שכן גם השוללים וגם המחייבים רצו בטובת העם
ובטובת הארץ ,ברם בתוך הוויכוח נשמעה יותר מפעם אחת זעקת השבר של יהודי
מזרח אירופה בדרישה למדינה יהודית שתסייע לפתרון מצוקת העם ולו במחיר
שלמות הארץ .אריה טרטקובר העלה סוגיה זו במלוא חריפותה כשזעק' :לנו
הבאים מארצות הגולה קשה קצת להסתגל לנוסח הויכוח שהתנהל עד הנה]...[ .
לעינינו ניצבת מצוקתם של המליונים בארצות הגולה הנחנקים בעניים הפוליטי,
הכלכלי והתרבותי גם יחד וסכנת הכליון נשקפת להם בימים הקרובים ביותר אם
לא תבוא גאולתם בארץ .קול דמי אחינו צועק מרחבי פולניה ,גרמניה ,רומניה
ועוד ועוד ,ואנו שנאטום את אזנינו מפני זעקת מות זאת?'115.
בצידם של הנימוקים הפרגמטיים בוויכוח על הצעת החלוקה בדיוני
הקונגרס הציוני העשרים הרבו הנואמים מכל קצות הקשת הפוליטית להשתמש
גם בנימוקים דתיים ,היסטוריים ומשיחיים ביחס לארץ-ישראל .למשל ברל
כצנלסון ,נציג מפא"י שהתנגד לחלוקה ,הדגיש בדבריו את חשיבותם של הרגשות
המיסטיים כלפי ארץ-ישראל ואת חזון העתיד הציוני הנשען על המסורת
היהודית:
112על דרכי מדיניותנו ,עמ' .64
113שם ,עמ' .75
114המתדיינים בקרב מחנה הפועלים ערב הקונגרס העשרים הזכירו את אותו המספר .ראו
למשל את דבריהם של גולדה מאיר ,שנמנתה עם שוללי החלוקה ,ושל פנחס לוביאנקר
(לימים לבון) מן המחייבים .שם ,עמ' .125–123
1 15על דרכי מדיניותנו ,עמ' .131–130אריה טרטקובר ( )1982–1897סוציולוג ,היסטוריון ומנהיג
פוליטי ציוני .דבריו נאמרו במועצה העולמית של 'פועלי ציון' ערב הקונגרס הציוני העשרים.
בעת הקונגרס הדרמטי שנערך בציריך ב 1937-ערכו רוב הפלגים של התנועה הציונית
כינוסים בעיר.
